החלטתן של נורבגיה, אירלנד וספרד הבוקר (רביעי) להצהיר כי הן מכירות במדינה פלסטינית, עוררה זעם בירושלים. בניסיון אולי למנוע אפקט של "כדור שלג", שר החוץ ישראל כץ זימן את השגרירים של אותן מדינות לשיחת נזיפה ואף נשקלים מספר צעדים כנגד הרשות הפלסטינית. ד"ר יעקוב חלבי, מרצה ליחסים בינ"ל במכללה האקדמית גליל מערבי, מציין בשיחה עם 'מעריב' כי "ייתכן מאוד שזהו רק הגל הראשון של מדינות אירופאיות", ומפרט את ההשלכות של המהלך על יחסי החוץ של ישראל.
בהנחיית שר החוץ: המהלך של ישראל נגד ההכרה במדינה פלסטינית | פרסום ראשון
סערת המדינה הפלסטינית: סמוטריץ' מכין את התשובה הנחרצת
"על אף שמדובר במדינות קטנות יחסית, העובדה שהשלוש הן מדינות אירופאיות, דמוקרטיות בשילוב עצם ההכרזה בעת ובעונה אחת פחות משמונה חודשים לאחר ה-7 באוקטובר - זו הדרמה הגדולה שאין להקל בה ראש", מדגיש חלבי. "תוך תיאום עמדות ביניהן, הן החליטו ביוזמתן על הכרה במדינה פלסטינית כמדינה ריבונית והן עשו זאת מתוך מה שנראה בעיניהן כאחריות מוסרית ומדינית, ולאור העובדה שארה"ב לא ממלאת את תפקידה כמנהיגת העולם החופשי והמצפן למוסר הבין-לאומי".
מה עומד מאחורי החלטת שלוש המדינות להכיר במדינה פלסטינית?
"למדינות אלו אין למעשה אינטרס אישי ממשי בהכרה שכזו, שהרי הן לא יניבו תועלת אישית כלשהי מהמהלך, למרות שהוא עשוי להגביר את הפופולאריות של המפלגה שבשלטון.
המניע העיקרי של מדינות אלו הוא האכזבה ממדיניות ארה"ב, במיוחד לאור הצבעות הווטו במועצת הביטחון. הן הבינו כי לממשלת נתניהו אין שום רצון לכנס למו"מ לשם הקמת מדינה פלסטינית, ולכן חשו חובה מבחינתן להוות 'ראש חץ' של מדינות דמוקרטיות שוחרות שלום שמהוות דוגמא למדינות אחרות בקהילה הבין-לאומית, בעוד המשך הסטטוס קוו יהווה מקור למתח אזורי ובין-לאומי.
בנוסף, ההצבעה הגורפת בשדרוג מעמדה של פלסטין בעצרת הכללית של האו"ם הראתה כי הרבה מדינות מכירות בצורך בהכרה במדינת פלסטין, אך רבות עדיין לא מעיזות לקבל החלטה בעניין וכי היוזמה שלהן תעודד אחרות ללכת בעקבותיהן".
לטענת ד"ר חלבי, ישראל נתפסת בדעת הקהל העולמית וכן בקרב חלק לא מבוטל מראשי מדינות דמוקרטיות כמדינה שמהווה מקור לאי-יציבות פוליטית וצבאית במזרח התיכון. "פחות ופחות מדינות מאמינות שישראל היא כיום אכן מדינה דמוקרטית ליבראלית ובעיני רבים כלל מוסדותיה השלטוניים פועלים לשרת את האינטרסים של הרוב היהודי, תוך השתלטות על שטחים מעבר לקו הירוק ורמיסת זכויות הפלסטינים. מדינות העולם המערבי מאמינות שמהלכים מעין הכרה במדינה פלסטינית ידרבנו ישראלים להקים בעתיד ממשלה שתתחיל לכבד את המשפט הבין-לאומי וזכויות אדם".
האם אנחנו צפויים לראות עוד מדינות שילכו בעקבותיהן?
"אכן. הצפי הוא שעוד ועוד מדינות ילכו בעקבות ספרד, נורבגיה, אירלנד וסלובניה, וצריך להתעכב לרגע על המגמה ושורש העניין. הממשלה הנוכחית פועלת בשיטות מיושנות שאפיינו את הסביבה הבין-לאומית שקדמה לאירועי ה-7 באוקטובר. לתפיסתו של נתניהו, לישראל יש השפעה אדירה בארה"ב הן בקונגרס והן בבית הלבן ומשום כך האמריקאים ישמרו באופן אוטומטי על האינטרסים שלה, בפרט בגופים בין-לאומיים.
שנית, גם גרמניה נמצאת לשיטתו "בכיס" של ישראל ותגן על ישראל במוסדות האיחוד האירופי, לכן לכאורה ישראל יכולה להישאר רגועה. אלא שהממשלה הנוכחית לא השכילה להבין שמציאות זו השתנתה בעקבות המלחמה, וכי ארגונים כמו בית הדין הבינ"ל לצדק ובית הדין הפלילי הבינ"ל עצמאיים מכל לחץ אמריקאי. גם אם הצהרותיה נשמעות אחרת, בפועל, במעשיה ישראל הפכה להיות יותר תלויה בארה"ב ועושה שימוש יתר במוסדות כמו הקונגרס. דפוס הפעולה הזה רק יאיץ את העייפות שלהם בהגנה על ישראל, בעוד שלדעתם קיימת אלטרנטיבה עדיפה של ציר שלום דיפלומטי שימנע מישראל מלהפוך בעל כורחה למדינה דו-לאומית".
לנוכח הצעד של המדינות האירופאיות, כיצד ישראל צריכה לנהוג עכשיו?
"לדעתי, קבלת ההצעה שנמצאת על השולחן שבמרכזה החזרת כל החטופים והפסקת המלחמה הוא הצעד הנכון והמתבקש. המשך הלחימה לא יחזיר את החטופים ואף יגביר את בידודה של ישראל בעולם. החלטת התובע בהאג בדבר צווי מעצר כנגד נתניהו וגלנט הינה רק קצה הקרחון כאשר בהמשך בית הדין הבינ"ל לצדק עלול בהחלט להוציא צו המורה לישראל להפסיק באופן מיידי את הלחימה בעזה. הדיווחים על הסכם נורמליזציה מתגבש בין ישראל לסעודיה, בתיווך ארה"ב, עשוי לרכך את ישראל להסכים לסיום המלחמה ויסייע לה לא להיראות כמדינה ש"מצפצפת" על החוק הבין-לאומי".