מלחמת חרבות ברזל: צה״ל מתקדם בכל הכוח ברפיח אחרי שלמעלה ממיליון עזתים עזבו את רפיח לאזורים ההומניטריים מצפון. הדבר התאפשר במהירות רבה לאחר שישראל פתחה את מעברי הסיוע הומניטרי מצפון ובעצם ניתבה את הספקת המזון, המים שרותי הרפואה ועוד באופן כזה שרבים עברו בביטחון לערי מקלט מאוהלים. במקביל, הציגו בצה״ל לממשל האמריקאי את שולי הבטיחות שנקבעו לכל הכוחות המתמרנים ברפיח.
חייל מילואים איים על שר הביטחון והרמטכ"ל במרד; כך הגיב נתניהו
מי שגרם לשריפה יכול רק בדוחק להתגונן בטיעון שסייע לכבותה | פרופ' אריה אלדד
תא״ל איציק כהן מפקד אוגדה 162 מתמרן נכון להיום עם חמש חטיבות במרחב רפיח. ההערכה כי לאחר השלמת התמרון יהיה צורך לסרוק את מרבית המבנים מעל הקרקע וחלק לא מבוטל של התת קרקע.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
ראש המלל צחי הנגבי אמר אתמול כי עד עתה איתרו הכוחות ברפיח 11 מנהרות. על פי הערכות הנגבי המספר גדול הרבה יותר. חלקם חוצה למצרים. בישראל מעריכים כי חמאס לא הבריח חטופים במנהרות למצרים. החשש שלו הוא כי על אדמת מצרים יהיה לו קשה לנהל אופרציה של שמירה והסתרה של חטופים.
שאלת "היום שאחרי" היא מאוד קריטית לגבי רפיח. גם כשישראל שלטה ברפיח ועל ציר פילדלפי בטרם ההתנתקות מעזה ב-2006, ישראל לא באמת הצליחה לשלוט, למנוע את נתיב ההברחות.
החפירה באדמת רפיח כמו בחלקים גדולים בעזה היא קלה. מדובר בחול ים שנודד דרך זרמי הנילוס ותעלת סואץ ממדבריות אפריקה לאגן המזרחי של הים התיכון. רפיח ואל עריש הן התחנות הראשונות של החול הנודד בדרכו צפונה עם הזרם והרוח.
לכן השליטה מעל הקרקע זה משהו אחד אבל הטיפול המניעתי בתת קרקע זה סיפור מורכב ויקר. ההבנה כי נדרש לבנות בציר פילדלפי חוצה תת קרקעיות בדומה לזאת המקיפה את עזה ממזרח ומצפון. מכשול עם סנסורים שימנעו חפיר עמוק.
מעל הקרקע לא בטוח שישראל תידרש להציב כוחות קבע במוצבים על הציר בהסדר ביטחוני שגם אגב למצרים יש בו אינטרס לא פחות מזה של ישראל. בעזרת מערכות צפייה חזותית ניתן לפקח על פילדלפי. ישראל חייבת בכל הסדר לשמור לה את האופציות להיכנס לתוך המרחב המפורז בדרום הרצועה כדי לטפל ביטחונית בכל אתגר שיצוץ.