צה״ל חוקר 70 אירועים של חשד לפגיעה בחוקי המלחמה מצד חיילי צה"ל. בין היתר נחקרים "מעשי המתה של שבויים, מעשי פגיעה תוך מלחמה בבלתי מעורבים וכן מעשי ביזה", כך גילתה היום (שני) הפרקליטה הצבאית הראשית האלוף יפעת תומר ירושלמי במהלך כנס לשכת עורכי הדין באילת.
ינסו להפיל מטוס: חיזבאללה נערך לשימוש ראשון בטיל ש"ידהים את ישראל"
במושב מרגליות שוברים את הכלים: "רוצים נתק מוחלט מהצבא ומהממשלה"
"הפרקליטות הצבאית פעלה ופועלת כדי להטמיע את עקרונות הדין, והמשפט הבין-לאומי, בפעולות הצבא. אנו מעניקים ייעוץ משפטי עצמאי ומחייב, המשולב בחלקים מרכזיים של תהליכי התכנון המבצעי. בהקשר זה, אנו מתייעצים תדיר עם גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, ופועלים עימם בשיתוף פעולה הדוק. בנוסף, סוגיות משפטיות רבות שהתעוררו בלחימה, התבררו ועודן מתבררות בפני בית המשפט העליון. אין עוד מדינה בעולם, שיכולה להתגאות במחויבותה לבחון את העמידה בשלטון החוק, בעיצומה של מלחמה קיומית.
מטבע הדברים, במלחמה בהיקף ובעצימות שכאלה, קורים גם אירועים קשים. חלק מהאירועים, כמו האירוע אמש ברפיח, קשים מאוד. פרטי האירוע אתמול עדיין מצויים בבדיקה, ואנו מחויבים למצותה עד תום. צה"ל מצר על כל פגיעה בבלתי מעורבים במהלך המלחמה.
עוד הוסיפה: "במלחמה מתרחשים גם אירועים בהם עולה חשד להפרות של דיני הלחימה ופקודות הצבא. ואולם, אלה הם חריגים שאינם מעידים על הכלל, ואין בהם כדי ללמד על מדיניות החורגת מן הדין. ההפך הוא הנכון – חשדות אלה נבדקים באופן יסודי ונחרץ, כחלק מהמחויבות העמוקה שלנו לדין.
מנגנוני הבדיקות והחקירות בצה"ל, ובהם מנגנון התחקור המטכ"לי והמשטרה הצבאית החוקרת, הם מנגנונים מקצועיים ועצמאיים. הם מונחים מקצועית על-ידי הפרקליטות הצבאית, ואינם כפופים לשרשרת הפיקוד המעורבת בלחימה. בגופים אלה משרתים אנשי מקצוע בכירים ומנוסים, בעלי יכולת מוכחת לבדוק ולחקור אירועים אופרטיביים, באופן מקיף ויסודי. מקצועיותם ויכולותיהם של גופים אלה, הוכרו בעבר גם על ידי גופים בין-לאומיים, לרבות תובע ה-ICC.
ממצאי הבדיקות והחקירות, מועברים כולם לבחינה של הפרקליטות הצבאית, לצורך קבלת החלטה על הצעדים המשפטיים הדרושים. כל החלטה מתקבלת הייחודיות שמציבה בפועול המלחמה מוקה של שלנו, ומחויבותנו הבלעדית לחוק. בשלב זה אוכל לציין, כי עד כה נפתחו כשבעים חקירות-מצייר בגין אירועים שהעלו חשד לעבירות פליליות.
במסגרת חקירות אלו נמנות גם הטענות שהועלו ביחס לתנאי הכליאה במתקן המעצר "שדה תימן", ולמותם של עצורים תחת משמורת צה"ל. אנו מתייחסים לטענות אלה ברצינות רבה, ופועלים לבירורן. עוד עוסקות החקירות באירועים בהם נהרגו בלתי מעורבים בנסיבות מבצעיות, באירועי אלימות; ובעבירות רכוש וביזה. אלה מצטרפים לאירועים אחרים, אשר בחינתם העלתה כי לא חצו את הרף הפלילי, ועל הופנו לטיפול פיקודי או משמעתי".
יש הטוענים, ואלו טענות ששמענו לא אחת גם בעבר: התותחים רועמים, מדוע יש לבצע חקירת חיילים בעיצומה של לחימה? חלק אף מרחיקים וטוענים, כי ממילא האכיפה הפנימית אינה מועילה בבלימת ההליכים בזירה הבין-לאומית.
אבקש להדגיש: מחויבותו של צה"ל לדין אינה נובעת מהחשש הנשקף מהזירה הבין-לאומית. היא נובעת בראש ובראשונה, מהיותה של מדינת ישראל מדינת חוק. שלטון החוק, וטוהר הנשק, הם ערכים השזורים בקוד הערכי של צה"ל מיום הקמתו", אמרה הפרקליטה והוסיפה תוך שהיא דוחה את התביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל לבית הדין לצדק בהאג:
"כך, עשרות שנים לפני הקמתו של ה-ICC, פעלנו ללא מורא לאכיפתם של ערכים אלה; בכפר חולא ובכפר קאסם, בעניין משל"ט נירים ובפרשות גבעתי, כדוגמאות אחדות בלבד. אין זה סוד: במלחמה פגשנו דילמות קשות, שחייב גם החלטות קשות".
