על רקע התקרית שהתרחשה אתמול במעבר רפיח, בה חייל מצרי ירה על כוחותינו וכתגובה אלה השיבו אש והרגו אותו, סא"ל בדימוס אלי דקל, שוחח עם "מעריב" על מנת להסביר את פשר האירוע.
"חמאס יכול לגייס כמה מחבלים שירצה": הבור שישראל חופרת לעצמה
מרפיח אל הים: כוחות צה"ל מתקרבים לחופי העיר | דיווח
סא"ל דקל, חקר ברוב שירותו הצבאי מערכות תשתית בארצות ערב, וחקר את מצרים מעל ל-60 שנה. מאז פרישתו לגמלאות מתפקידו כראש ענף מחקר השטח והיעדים בחטיבת המחקר באמ"ן, המשיך דקל לעסוק בנושא כשמחקריו מבוססים בעיקר על צילומי לוויין של גוגל.
דקל מודה שאין לו מידע על האירוע הספציפי מעבר למה שכבר פורסם בתקשורת, אך ככל שהאירוע משליך או נובע ממערכת היחסים עם המצרים, יש לו על כך דעה מוצקה ועקבית. הוא מכנה את הסכם השלום עם מצרים "עסק שמעולם לא המריא". הוא זוכר כמה אירועים בהם כוחות מצריים ירו על כוחותינו או על אזרחים ישראלים, מאז חתימת הסכם השלום.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
"היה אירוע שבו הם הרגו אלוף משנה שלנו, ממוצא דרוזי", הוא אומר ומוסיף: "היה אירוע של חייל מצרי, שהרג חיילת בבסיס רפיח אילת". עוד הוא מזכיר ש"ביום פתיחת המלחמה, בשבעה באוקטובר, בלהט האירועים, איש ביטחון מצרי הרג נוסעים באוטובוס באלכסנדריה". בחודש יוני לפני כשנה, לוחם ולוחמת של צה"ל נהרגו בעמדה בגבול מצרים, מירי של חייל מצרי שחדר לשטח ישראל, ובמהלך חיסול המחבל, נהרג לוחם שלישי.
דקל מסב את תשומת הלב לתגובות לאירועים: "שמצרים אף פעם לא התנצלה על זה. בדרך כלל היא תירצה את זה בדיעבד, כהפרעות נפשיות של המפגעים". דקל אומר: "זאת לא פעם ראשונה, או שניה. אני מקווה שזאת תהיה פעם אחרונה שהם יורים עלינו".
לגביי טיב היחסים בין המדינות, הוא גם מזכיר שבאירועים מהסוג הזה, שגריר מצרים עוזב את ישראל. הוא מעריך ש"אם סופרים את כל השנים שלא היה שגריר בארץ, לאורך 40 שנות השלום, ב-25% פלוס מהזמן, לא היה שגריר מצרי בישראל". הוא טוען ש"היום לכאורה יש שגרירות למצרים, אך זו לא באמת שגרירות".
דקל מסתמך על אמירות של האלוף עמוס גלעד, שהיה פעמים רבות במצרים, והיה שותף לשיח עם הנשיא א-סיסי ולכן הוא מייחס לדבריו חשיבות רבה. לדברי דקל, בנוגע לשגריר הישראלי בקהיר, גלעד אמר ב-2019 באוניברסיטת תל אביב כי "היחס של המצרים אלינו קשה וכי השגריר מתחבא באיזה בית וקוראים לו 'השגרירות'". על השגרירות הישראלית בקהיר אומר דקל, שמאז שעלתה באש ב-2011, "היא במקום חבוי וכמעט לא פעילה. גם אם יש דגל - הוא זעיר".
"הייתה קונסוליה באלכסנדריה, כיום אין" הוא מוסיף. דקל מציין ש"יש יחסים של תן וקח בתחום הביטחון". הוא מנחש ומשער: "מדובר בהעברת מידע על פיגועים אפשריים שהמצרים מעבירים לנו, ואנחנו מסייעים להם עם האסלאמיים הקיצוניים שפוגעים במצרים". אך יחסי שלום בין המדינות לדידו לא קיימים: "אין תיירות מאז שנכתב הסכם השלום, לא ראיתי תייר מצרי. המסחר הוא ברמה מבזה, משפיל. היחסים אף פעם לא לבלבו".
דקל טוען ש"גם אחרי שא-סיסי עלה לשלטון, לכאורה, היה אפשר לעשות שגרירות". הוא שואל: "למה היא נמצאת בחור?" וקובע: " צריך שגרירות שהיא טריטוריה ישראלית". הוא חושף שלא היה מדובר בשריפה גדולה ("צבעו מחדש, אז למה לא חזרנו לקהיר?").
בסיכום דבריו מדגיש דקל: "אני לא עוסק בדיפלומטיה, תחום ההתמחות שלי הוא הפקת מידע בתשתיות". הוא מאמין ש"זה לא רק שאין יחסים". לתפיסתו: "במיוחד מאז שא-סיסי עלה לשלטון, הוא מכין את עצמו למלחמה עם ישראל".