בג"ץ החל היום (ראשון) את הדיון בעתירות חוק הגיוס, במהלכו הספיקו להישמע אמירות הרואות בגיוס צורך קיומי ולהתריס נגד הכמות המזערית של 3,000 בני ישיבות בלבד. נפגשנו לשיחה עם פרופ' אבנר בן- זקן, ראש המכון למחשבה ישראלית, כדי להעמיק במורכבות הסוגייה. במסגרת פעילות המכון בראשותו של בן -זקן, עמיתיו הבכירים גיבשו אמנה ישראלית בנוגע לצורך לקדם ולחזק שוויון ודמוקרטיה.
180 גוונים של נשים: משלחת אירופית תבקר בישראל לחיזוק הקשר היהודי
המדינה הזעירה באירופה לטובתנו: צפו בנאום הפרו-ישראלי בפרלמנט
אילו השפעות על החברה הישראלית יתרחשו בשנים הקרובות אם לא יקודם גם כעת חוק הגיוס?
"אי היציבות הפוליטית שאנו חווים מאז 2019 נובע בעיקר מחוסר היכולת הפוליטית להסדיר את חוק הגיוס. זו אינה רק שאלה של ההשתתפות של החרדים בנטל הצבאי, למרות שברור עתה שהשתתפות זו הכרחית לשמירת ביטחון ישראל. הסכנה הגדולה של חוק הגיוס נובעת בעיקר מההשלכות הרחבות של חוק כזה על מושג השוויון בחברה הישראלית".
בן-זקן מפרט: "אם קבוצה אחת בחברה, בשל כח פוליטי לא פרופורציונלי, יכולה לחוקק חוק לא שוויוני שיפתור אותה מחובות אזרחים, למה שתקדים כזה לא יתרחש בנושאים אחרים על-ידי קבוצות אחרות? זהו פתח מסוכן שבו המבנה המשפטי והאזרחי של ישראל לא יהיה מבוסס יותר על זכויות, אלא על פריווילגיות של קבוצות לחץ קטנות".
התבטאתם בעבר במכון שחוק הגיוס אינו סוגיה נקודתית ויכולות להיות לו השפעות ארוכות טווח על העולם החוקתי- משפטי. תסביר בבקשה.
"משבר הגיוס הגיע עד למצב קיצון שבו במהלך הרפורמה המשפטית, המפלגות החרדיות חתרו לחוקק את פסקת ההתגברות כדי לאפשר עיגון של אי-שוויון. ההשלכות החוקיות של הסדרים מסוג זה הם שישראל תהפוך למדינה שבספר החוקים שלה מעוגן אי-שיוון בין אזרחים, ואת זה אף מדינה לא יכולה לקבל. התקדים הזה הוא הרבה יותר חמור מהאירוע הנקודתי, זהו תקדים של חוק מפלה שבקלות יגלוש למחוזות נוספים."