רוחות המלחמה נושבות בעוצמה רבה בצפון. חיזבאללה ספג לא מעט פגיעות בימים האחרונים. לפחות 26 פעילים חוסלו, עמדות רבות ומחסני חימוש נפגעו והושמדו על ידי צה״ל. גם בלבנון פרצו דליקות ענק בשל ירי צה״ל. בין היתר, הירי בוצע כדי ליצור שריפות ולחשוף את התשתיות הנסתרות של חיזבאללה. כל זה הוביל להעלאת עוצמת האש כנגד ישראל.
"אל תקטרו על ההווה": התחזית המדאיגה של בני גנץ לתושבי הצפון
במידה ותהיה עסקה: הפרס העצום שישראל תקבל נחשף
אחרי שמונה חודשים, לכל בר דעת ברור - אי אפשר להמשיך כך. חילופי אש על בסיס שעתי, מאה אלף ישראלים פליטים, חורבן שכונות, רחובות, וישובים לאורך הגבול, קריסת הכלכלה בצפון קורסת והקמת אזור קרב בתוך שטח ישראל, בניגוד ומוחלט לתפיסת הביטחון שלה.
בשיחות סגורות, עוד ועוד קצינים טוענים כי הדרג המדיני מגביל את צה״ל בניהול הלחימה. נראה שהדרג המדיני חושש מלהיגרר ללחימה. החשש הוא למשל שכתב״מ, כמו זה שתקף אתמול (רביעי), יפגע חלילה בקבוצה של ילדים או בני נוער ויגרום לאירוע רב נפגעים. אירוע שכזה יגרור לחץ ציבורי נרחב שיוביל לפעולה נרחבת בלבנון.
בצה״ל אומרים שעזה כבר לא מהווה איום קיומי על ישראל ושמרבית העבודה שם כבר נעשתה. קצינים בצה"ל טוענים שהגיעה העת להכריז על חיזבאללה כאיום המרכזי (בדגש חשוב: חיזבאללה ולא לבנון).
״מדינת לבנון היא חלשה ועל חולשה זאת מתלבש חיזבאללה. פגיעה במדינת לבנון, בצבא לבנון, זה מתן פרס לחיזבאללה. אנחנו חייבים לשמר את כוחם של מדינת לבנון וצבא לבנון, כדי שביום שאחרי הם יוכלו לשלוט. הכי קל לנו לפעול מול מדינת לבנון וצבא לבנון, אבל כך רק נחזק את חיזבאללה״ אומר קצין בכיר.
בצה״ל אומרים בקול רם כי האירוע בצפון יסתיים בהסכם: ״השאלה אם ההסכם יבוא בסיומה של מלחמה או ללא מלחמה״.
את הדבר הזה מבינים שני המנהיגים הכי הססנים במזרח התיכון - ראש הממשלה בנימין נתניהו וחאסן נסראללה. שניהם יודעים שלצד השני אין את האומץ לעשות את המהלך של יציאה למלחמה.
בסוף מלחמת לבנון השנייה טען נסראללה שהוא טעה בקריאת ראש ממשלת ישראל דאז, אהוד אולמרט. נסראללה אמר אז כי אם היה יודע לצפות את גודל התגובה הישראלית, הוא לא היה מאשר את פעולת החטיפה של שני חיילי צה״ל ליד חניתה.
נסראללה מכיר את מגבלותיו של נתניהו ואת ההססנות שלו. הוא בוחן בכל יום את עוצמת הלחימה, היקפה ומרחביה. הוא לא רוצה שבישראל יתעורר לחץ ציבורי על הממשלה שיוביל את נתניהו לקבל החלטה שהוא מהסס לגביה. ניתן לראות למשל שדווקא לאחר ימי ההסלמה השבוע והלחץ הציבורי שגאה סביב השריפות בגזרת הצפון - חיזבאללה צמצם את הירי ושלשום שיגר רק שבעה שיגורים, כעשירית מיום רגיל.
השאלה שעומדת כעת בפני הדרג המדיני היא מה יהיה הטריגר לקבלת ההחלטה לצאת למלחמה, או לחילופין, לבחירה ללכת למהלך מדיני ולהסדרה ללא מלחמה. כל החלטה שיבחר הדרג המדיני היא בגדר נעלם, אולם התוצאה ידועה. בסופו של יום, שקט יגיע לצפון רק באמצעות הסכם.