בצה״ל ובמשרד הביטחון שפיתחו את הנמרה ממשיכים לחקור את פיצוץ הרכב המשוריין בשכונת תל סולטן ברפיח. במהלך הסריקות אותר מחבל ללא רוח חיים ליד הרכב. המחבל היה חמוש בנשק קל, בסמוך היה מונח מטול RPG, וכן מטעני חבלה.
נתניהו ידע על הפוגה הומניטרית בעזה, אבל הוא מפחד ממישהו אחר במיאמי | בן כספית
לאחר חשיפת מעריב: משבר "כלכלת המעצרים" רק הולך ומחמיר
הממצאים הללו מקשים על החוקרים לקבוע אם המחבל הצמיד מטען לדופן הנמרה או שהוא ירה טיל נ״ט על הנמרה. במקביל בצה״ל בודקים את האפשרות שמטען גחון הופעל על הנמרה. הנמרה נגררה לשטח ישראל והיא נבחנת על ידי צוותים טכניים. בבסיס הבדיקה - בחינת מיגון הנמרה. במשרד הביטחון יבדקו איך הכלי שפותח עבור חייל ההנדסה לא עמד במשימה שלו: להעניק הגנה לאנשי הצוות של הכלי. אל מול איום של נ״ט או מטען חיצוני.
הנמרה הוא כלי משוריין שפותח על בסיס מרכבה סימן 4 ומשמש כנושא גייסות של חיל ההנדסה הקרבית. בשל העובדה כי ההנדסה הקרבית נדרשת לשנע חומרי נפץ ולוחמים. פותחו בנמרה תאי אחסנה ייעודיים חיצוניים. כך שאמורים לתת מענה במקרה לפגיעה חיצונית בחומרי הנפץ שפגיעה בהם לא תוביל לפגיעה בלוחמים.
לוחמים המכירים את הנמרה אומרים כי מדובר באחד הכלים הכי ממוגנים בצה״ל. יש לו אמצעים ייחודיים אל מול שורה של איומים חיצוניים. לכן מעמיקים בבדיקה איך מערכות ההגנה הייחודיות לכלי לא פעלו.
סוגיה נוספת עוסקת בהפעלת הכוח מצד מפקדי המבצע. האם היה נכון להכניס שמונה לוחמים לכלי שהיה עמוס בחומר נפץ. קצין בכיר אמר כי לא אחת הוא מכניס כלי של נמרת פלסים שעמוסה בחומר נפץ עם צוות מצומצם נהג מפקד ואפילו בלי לוחם בעמדת קטלן.
עוד שאלה בהפעלת הכוח היא האם היה נכון להכניס את הנמרה עם חומר הנפץ בתוך הכח המתמרן ולא להשאיר אותה מגמה מאחור. עד שהכוח ישלים את התמרון, יתמקם במרחב בטוח יחסית ורק אז יכניסו את נמרה עם חומרי הנפץ, ומשאיות דלק.