הסיום הקרוב של המאמץ ברפיח מחייב אסטרטגיה חדשה –מכאן והלאה יש להתמקד באיראן שמנצלת היטב את המערכה בעזה לצרכיה ובפירוק השלטון האזרחי של חמאס ברצועה. שמונה חודשים של מאמץ צבאי בעוצמה משתנה והסיום הקרוב של הלחימה ברפיח, מחייבים את ישראל לעצור ולבחון מחדש את המשך המערכה - רשימה פשוטה וחלקית של הישגים ומחירים עיקריים.
נמצא התחליף לגיוס חרדים? בן גביר: "ערבים זה לא שמורת טבע"
במקום לשגר מסרים באמצע הלילה: רק מהלך אחד יגרום לנסראללה להבין שישראל רצינית
הישגים
- מול "האוייב הקטן" - פירוק המערכת הצבאית של חמאס ברצועה. כלומר - פירוק היכולת של חמאס להילחם כמערכת צבאית וארגונית אחת ופירוק מצבורי האמל"ח ותעשיית הנשק והתחמושת ברצועה, לצד פגיעה משמעותית ב"עזה תחתית". בשטח (מעל הקרקע ומתחתיה) נותרו פעילי חמאס חמושים (כפי שהוכיחה לנו לצערנו הרב תקרית הנגמ"ש ברפיח), אולם מדובר בלוחמת גרילה של בודדים.
- במישור האסטרטגי - השתלטות על ציר פילדלפי וניתוק "צינור החמצן" בין עזה למצרים.
- מול השלוחה העיקרית של "האוייב הגדול" – השמדה של תשתיות צבאיות של חזבאללה וסיכול פעילים בכירים.
- בזירה הפנימית - החזרת חלק מהחטופים וחזרתם של חלק מתושבי העוטף לביתם.
מחירים
- מול "האוייב הגדול" - בחסות המלחמה ותחת תשומת הלב העולמית שהיא ריכזה סביבה, החלה איראן ב"ריצה" לעבר הגרעין תוך הפרה בוטה של כל המגבלות הבינ"ל והיא כיום "מדינת סף גרעינית".
- מול השלוחה העיקרית של "האוייב הגדול" – מחירים אזרחיים משמעותיים מאוד.
- מול "האוייב הקטן" - בהיעדר חלופה - המערכת האזרחית-שלטונית של חמאס מוסיפה לתפקד.
- בזירה הבינ"ל - לגיטימציה ותודעה בינלאומית - בשפל משמעותי של שנים (כולל ארה"ב).
- בזירה הפנימית - אובדן חיי אדם.
סיום המערכה ברפיח, משמעותו גם סיום השלב של פירוק המערכת הצבאית של חמאס, ונשאלת השאלה - מה על ישראל לעשות מכאן (רציונלית, בהותרת הרגש השיפוטי– ניצחון, הפסד, הכרעה וכו' בצד) ומה הם הכלים והאמצעים שיש בידה לעשות כן:
א. מעבר לשפה אסטרטגית ומשמעותית פחות צבאית:
- בחינה של מה הם ההישגים האסטרטגיים שטרם הושגו ברצועה - הפיכת חמאס לגורם נעלם ולא רלוונטי. כנראה שנגלה שמדובר במערכת השלטונית-אזרחית של חמאס.
- הגדרה מחדש של "רשימת האוייבים" וסדר העדיפויות לטיפול - כעת כבר ברור כי איראן משתמשת במערכה בעזה ככלי להסטת תשומת הלב ממנה, ובחודשים האחרונים הגבירה מאוד את מאמציה להעשרת אורניום לקראת היותה "מדינת סף גרעינית" כבר בקרוב, כשהזירה הבינ"ל היא המצביעה על כך. לכן, המיקוד הישראלי חייב לחזור לאיראן.
ב. מעבר ממלחמה למערכה ארוכה, תוך שינוי סדרי העדיפויות האסטרטגיים:
- עם סיום השלב העצים (שכבר ברפיח ראינו כמה הוא לא בדיוק עצים וכמה מגבלות ורסנים יש על הפעולה הישראלית), מעבר לדפוס שונה שאינו מוגדר מלחמה כי אם מבצעים מוגבלים. המעבר ילווה בהצהרה פומבית על סיום הפרק שנקרא "מלחמה" שתאפשר לרתום שחקנים בינ"ל ואזוריים.
- היות שכבר הוכח שחמאס חוזר למקומות שמהם צה"ל נסוג ומנסה לשקם ולנגוס משמעותית בהישגי המלחמה עד כה - צה"ל (בהיעדר חלופה אחרת) נותר בשטח בשליטה ביטחונית מלאה באופן זמני.
ג. בתחום האזרחי - "תוכנית מרשל ישראלית" - הבנה כי המערכת האזרחית בעזה היא מרכז הכובד האחרון של חמאס ויש לטפל בה בהקדם כדי להביא להישג המשמעותי שלאחריו ניתן יהיה לעצור את הלחימה. עכשיו כשהסתיים שלב הלחימה הצבאי העצים אין עוד תירוצים לפיהם חמאס יפגע בכל מי שינסה להחליפו.
במובן הזה לא נותר עוד זמן לבזבז היות שזה עולה לנו בחיי אדם, ואם אין חלופה אחרת על צה"ל לקחת את המשימה הזו לידיו באופן זמני ובתצורה אזרחית לחלוטין ("אזרחים" מטפלים באזרחים – אין שום כוונה לכיבוש ולממשל צבאי) עד כדי יזימה ישראלית של תוכנית "מרשל" ישראלית (ובמימון בינ"ל וערבי) לשיקום הרצועה-
- חלוקת הסיוע ההומניטארי - יש לשקול הכנסת חברות אזרחיות בינלאומיות (כולל אמריקניות) בתשלום (שכירי חרב אזרחיים) ואם לא החלוקה תיעשה ע"י צה"ל. הדבר ייצור לראשונה מגע עם האוכלוסיה העזתית וידחוק את חמאס בתהליך מדורג עד להיות לא רלוונטי עבור האוכלוסיה.
- ניהול שגרת חיי היום יום באמצעות התחום המוניציפאלי והעיריות - גם לכאן - להכניס בעלי מקצוע אזרחיים בינ"ל וערביים בתשלום, או שבעלי מקצוע מוניציפאליים מישראל יסייעו לבעלי מקצוע עזתיים בניהול חי היום יום, וידחקו בהדרגה את רגלי חמאס.
- יוזמה ישראלית מפתיעה לשיקום שגרת החיים ברצועה (בהמשך לשיקום הרצועה) – במימון גורמים ערבים ובינ"ל – שאולי (ויש סבירות טובה לכך) תאפשר לישראל להישאר בשליטה ביטחונית ברצועה כחגורת הגנה מפני ספיחי חמאס, ולהיות שותפה מרכזית בעיצוב הרצועה ביום שאחרי. יוזמה כזו תצליח, להערכתי, להפוך בהדרגה את התודעה הבינ"ל השלילית ולצבור מחדש לגיטימציה עולמית תוך שמירהעל האינטרסים הישראלים ביום שאחרי.
אלו, בכמה משפטים קצרים, העקרונות המרכזיים בראייתי לשלב הבא של המערכה (לא מלחמה).
בחינה קצרה של הכלים האפקטיביים הרלוונטיים כמעט לכל העקרונות ומשרתים את אינטרסי ישראל מעלה כי נורמליזציה עם ערב הסעודית תהיה אפקטיבית הן להתמודדות עם איראן (איראן חוששת מצעד זה), הן מול ארה"ב והן מול התחום האזרחי ברצועה - פירוקו האזרחי של חמאס ושיקום הנדבכים האזרחיים ברצועה - ולכן יש לסמן אותה כיעד מרכזי לתקופה הקרובה (כולל תשלום מס שפתיים כזה או אחר אם נידרש לו).
אבל – הזמן הוא קריטי, וחבל שלא התחלנו לטפל בנושא הזה במקביל כבר לפני מספר חודשים, אלא עבדנו בטור. יש להתחיל לאלתר במעבר מהרמה הטקטית בחזרה לרמה האסטרטגית ולהתמקד, כפי שנותח כאן בקצרה – באיראן ובריצת האמוק שלה לעבר הגרעין בחסות המלחמה, ובמערכת האזרחית שלטונית של חמאס כדי לפרקו סופית ולהופכו לגורם בלתי רלוונטי במניין החלופות לעזה ביום שאחרי.
סא"ל במיל' עמית יגור הוא לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה"ל ובכיר לשעבר במודיעין זרוע הים