עדה שגיא, שנחטפה מביתה שבניר עוז בשבעה באוקטובר, הוחזקה כבת ערובה במשך 53 ימים והשתחררה בעסקת חטופים בנובמבר, סיפרה היום (רביעי) לערוץ הטלוויזיה הבריטי ה-BBC כיצד חטיפתה הרסה את אמונתה שניתן להשכין שלום בין ישראלים לפלסטינים.
במהלך הראיון שיתפה כיצד חמאס שילם לסטודנטים לשמור שלא תברח מהדירה בה הושארה. "אני לא מאמינה בשלום", אמרה. "אני מבינה שזה לא דבר שחמאס מעוניין בו".
גורם ישראלי בכיר: "יודעים כמה חטופים חיים מוחזקים בעזה"
היא סיפרה כיצד היא ועוד מספר חטופים הוסתרו בבית משפחה עם ילדים ולמחרת נלקחו לדירה בעיר חאן יונס שבדרום הרצועה. לדבריה, חמאס שילמו לסטודנטים כדי לשמור עליהם. "שמעתי אותם אומרים: 70 שקל ליום. זה הרבה כסף בעזה כי אין להם עבודה, ואם יש לך עבודה לא בחמאס, זה לא יותר מ-20 שקל ליום", אמרה.
שגיא הייתה בין 105 החטופים ששוחררו בנובמבר בתמורה להפסקת אש של שבוע ושחרורם של כ-240 אסירים פלסטינים מבתי הכלא הישראליים. היא תיארה את חוסר הוודאות הנורא לקראת שחרורה, יחד עם תשעה ישראלים נוספים ושני תאילנדים: "בכל דפיקה בדלת אתה חושב שמישהו בא לקחת אותך," היא אמרה. כשהחטופים שמעו שיש עסקה ושהנשים המבוגרות ישוחררו, היא אמרה שאחת הנשים ששוחררו בסופו של דבר איתה הייתה "מבועתת" שאולי היא צעירה מכדי להיכלל בה.
"אבל אז עוזרת הבית אמרה: 'לא. אתם הולכים ביחד'", שיתפה. כך, ביום ה-49 שלה בשבי, נמסר לה: "אתם חוזרים הביתה". היא לא האמינה לבשורות האלו: "בצהריים נתנו לנו אוכל, לקחו אותנו ברכב לחאן יונס ואנחנו הולכים עד גבול רפיח".
אבל אז משהו השתבש והם נאלצו לחזור לחאן יונס. "אמרו לנו שהם משחררים נשים עם ילדים, ואתה מרגיש את כל האושר שאתה הולך להשתחרר, ומשהו משתבש", אמרה. כשהם נכנסו לעיר, סיפרה שהם הובאו לבית חולים, לדעתה בית החולים הראשי של דרום עזה, ואמרו להם: "אתם נשארים כאן".
"אנשים אומרים שהם לא מעורבים. הם מעורבים, ומקבלים כסף על כל אחד מאיתנו", סיפרה. עם זאת, כשנתבקש על ידי ה-BBC להגיב על ההאשמות, מנהל בית החולים, ד"ר עאטף אל-הוט, הכחיש כי כל החטופים הוחזקו שם ואמר כי הוא מספק רק שירותים הומניטריים.
שגיא סיפרה שהיא ושאר תושבי ניר עוז ששרדו את פיגועי ה-7 באוקטובר גרים כעת בדירות בעיר קריית גת, וכעת היא כותבת ספר ועובדת עם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD): "זה עודד אותי לדעת שאני יכולה לעזור לאנשים אחרים", אמרה, והוסיפה שהיא מעוניינת להמשיך לדבר על תקופתה בשבי, למרות הרגשות הקשים שעולים. "איבדתי את הבית שלי, איבדתי את החופש שלי, ואת כל המקום שאליו אני יכולה לחזור. הקיבוץ שלנו הרוס", אמרה. "בכיתי. אני לא 'אשת ברזל', כמו שכולם אומרים".
עדה שגיא התגוררה במשך עשרות שנים בקיבוץ ניר עוז הסמוך לגבול רצועת עזה בכ-500 מטרים, ועסקה רבות במאמצי פיוס באמצעות לימודי ערבית לישראלים. באוקטובר 2023 היא תכננה להגיע ללונדון לבקר את בנה נועם ולחגוג את יום הולדתה, אבל כל זה השתנה כאשר חמאס ביצע את המתקפה האכזרית בשבעה באוקטובר, שבה נרצחו 1,200 בני אדם ונלקחו 251 בני ערובה לעזה, ביניהם גם עדה.
בריאיון היא הזכירה את 116 החטופים שעוד נותרו בשבי, כש-41 מתוכם כרגע נחשבים כמתים, וקוראת לממשלת ישראל לפעול למען שחרור החטופים והפסקת אש: "ישראל צריכה לעשות את העסקה, להחזיר הביתה את כל החטופים - גם חיים וגם מתים", אמרה.