רב סרן ג' הוא בן 34, נשוי ואב לשני ילדים, כשהקטן נולד במהלך המלחמה בחודש ינואר – "ילד של מלחמה", כפי שהוא מתאר זאת. "רק חודשיים לאחר שנכנסתי לתפקיד התחילה המלחמה ואנחנו עמוק בתוך הדבר הזה מאז. זו הפעם הראשונה שחטיבת הקומנדו נלחמת כחטיבה ולא כיחידות נפרדות. זה אירוע מכונן ומשמעותי. החטיבה הזאת בצורת ההפעלה שלה לא דומה לשום חטיבה אחרת בצה"ל, ולכן האתגרים הלוגיסטיים שלנו גדולים יותר".
המשימות של חטיבת הקומנדו, מתבצעות תמיד "בקצה החץ הכחול" - המשימות המסוכנות והמורכבות ביותר. "המשימות שלנו תמיד בקצה החץ הכחול, ואנחנו נדרשים לספק את כל הציוד הנדרש ללוחמים בעומק שטח האויב," אומר רב סרן ג'. "בהתחלת הלחימה, היה לנו אתגר גדול – איך מקדמים את הלוגיסטיקה למרחב הלחימה. אחד הפתרונות היה הצנחת מארזים לשטחי הלחימה".
חוזרים למקורות: הצעד הדרמטי של השב"כ לאחר הטבח בעוטף
טלי גוטליב נגד דניאל הגרי: "מי שמך, איך אתה מעז לדבר ככה בזמן מלחמה?"
הוא מספר על ההישג המרשים של הצנחת 60 טון של ציוד לשטחי הלחימה. "עיקר הציוד היה מים, והיה צורך לפתח טכניקה איך להגיע למארזים האלו בשטח. היינו בשיתוף פעולה עם חיל האוויר, ושיתוף הפעולה הזה התבטא גם במלחמה וגם באימונים. צריך להדגיש שלא מדובר במשימה פשוטה – כל הצנחה צריכה להיות מדויקת להפליא כדי להבטיח שהציוד יגיע בשלמותו ללוחמים. "בנוסף, חטיבת הקומנדו הייתה פורצת דרך בשימוש בנגמ"שים מנוידים מרחוק. "יש לנו חפ"ק שיושב מאחורה, ומעמיסים אספקה בדגש לתחמושת וחבלה. אנחנו לא רוצים לסכן לוחמים בתוך הכלי, ולכן הפעלת הנגמ"שים מרחוק הייתה פתרון אידיאלי".
המלחמה שנמשכת זמן רב דורשת יצירתיות לוגיסטית והתאמה לשינויים בתנאי השטח. "אף אחד לא ציפה שהלחימה תימשך כל כך הרבה זמן," אומר רב סרן ג'. "מלחמת לבנון השנייה לימדה אותנו רבות על חשיבות הלוגיסטיקה, אך המלחמה הנוכחית שברה את כל הסטיגמות. יזמנו והכנסנו תרבות לוגיסטית חדשה, שפעלה רבות על רוח הלוחמים. כך למשל, הכנסנו טאבונים וגלידות לשטח הלחימה – פיצה וגלידה בלב חאן יונס".
הוא מציין כי אחד האתגרים הגדולים הוא לא רק לספק את הציוד, אלא גם לשמור על רמה גבוהה של תחזוקה ושירות לאורך זמן. "הלוחמים צריכים לדעת שהם יכולים לסמוך עלינו, שאנחנו כאן בשבילם בכל מצב".
הלחימה עברה תקופות שונות מבחינת מזג האוויר – מהחום הקשה בתחילת המלחמה, דרך חורף קר ועד חזרה לחום. "חלשנו על כל התקופות, והיינו צריכים להתאים את עצמנו לכל שינוי," אומר רב סרן ג'. "האתגר הגדול הוא לחשוב איך להתאים את הציוד לתנאי מזג האוויר המשתנים. לדוגמה, בציוד החורף היה צורך להוסיף שכבות בידוד ולדאוג למערכות חימום ניידות, בעוד שבקיץ התמודדנו עם הצורך באספקת מים מרובה ואמצעים לצינון".
רב סרן ג' מדגיש כי השאיפה היא תמיד לספק את המענה הטוב ביותר לצרכים המשתנים של הלוחמים. "אנחנו בתור מערך לוגיסטי משפיעים באופן ישיר על רוח הלוחמים. המטרה שלנו היא לספק ללוחמים את הציוד הטוב ביותר, לחשוב על הדברים הקטנים ולהכניס כל פרט חשוב – מאוורר קטן, ארטיק, קולה, אוכל חם.
חשוב לנו שהלוחמים ירגישו שמישהו דואג להם, שמישהו חושב עליהם גם בפרטים הקטנים." לצד הפתרונות הטכנולוגיים והלוגיסטיים המסורתיים, רב סרן ג' וצוותו יזמו פתרונות יצירתיים שחיזקו את רוח הלוחמים. "אחד הדברים שעשינו הוא 'פיצה חאן יונס' – הכנסנו טאבונים ועשינו פיצות ללוחמים בשטח. בנוסף, הכנסנו גלידות גולדה לשטח הלחימה – 'גולדה חאן יונס'. אלה דברים קטנים שמשפיעים מאוד על רוח הלוחמים".
רב סרן ג' מדבר גם על החשיבות של תחזוקה שוטפת של הציוד הלוגיסטי. "הלוחמים בשטח מסתמכים על הציוד שאנחנו מספקים, ולכן חשוב לנו לשמור על רמה גבוהה של תחזוקה. זה כולל גם תיקונים מיידיים בשטח וגם תכנון מראש של מערכי לוגיסטיקה מתקדמים שיתנו מענה לכל תרחיש".