תא"ל (במיל') צביקה חיימוביץ', לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וחבר בתנועת "הביטחוניסטים", התראיין הבוקר (שישי) ליריב אופנהיימר ואריה אלדד ב-103FM וניתח את עתיד הלחימה בחזית הצפונית.

חיימוביץ' פתח ואמר: "אף אחד לא יכול להגיד שהוא מופתע מהאיום הזה של הכטב"מים של חיזבאללה. חיזבאללה כמובן זה איראן וזה לא הפעם הראשונה במלחמה הזאת. חיזבאללה בחודשים האחרונים זיהה את הפוטנציאל מבחינתו וזיהה את התורפה מבחינתנו והוא ממשיך ומעצים ומעמיק את זה. האם יש פתרון? הפתרון שיש היום הוא פשוט לא מספק. אפשר ועדיין לא מאוחר לייצר מענה ופתרונות יותר טובים".

האיום שמסכן את הכוחות כשהם חשופים: מה שמותר לספר על התקרית הקשה
אמו של סעדיה דרעי שנפל בעזה: "בני לא נפל על מזבח של הסדרה דיפלומטית"

"אנחנו מדברים פה גם על התמודדות אל מול החלק הבסיסי באיום הזה של חיזבאללה כי חיזבאללה הוא מעצמה. הוא ארגון טרור אבל הוא סמי צבא, בעולם של הרקטות והטילים והכטב"מים, אני מכיר הרבה צבאות ואני לא מכיר הרבה צבאות בעולם שיש להם יכולות כמו חיזבאללה. מה שאנחנו מתמודדים עכשיו זה המרכיב הבסיסי הקטן והנמוך יש עשרות של סוגים ואלפים של פלטפורמות כאלה. ככל שהכלי הזה יותר גדול ומאיים ההתמודדות אתו היא יותר אפשרית", כך לדבריו.

"אני חושב שאיום הכטב"ם הוא לא כזה שבגללו אתה יוצא למלחמה או מחליט לא לצאת למלחמה", הדגיש חיימוביץ', "הוא איום משמעותי אבל הוא לא איום אסטרטגי. הוא לא איום קיומי. אני חושב שככל שאנחנו מדרימים ויותר רוצים לייצר פוטנציאל וקטלניות יותר גדולה צריך להשתמש בכלים יותר גדולים. אני חושב שיש להם כלים אחרים שיודעים להיות יותר מדויקים ויותר קטלניים בכלל לנכסים יותר אסטרטגיים שלנו".

עוד הוסיף כי "אף פעם פתרונות לא הרמטיים, אבל אני חושב שיש לנו פתרונות ושבכלל כל תרחישי הקיצון שמהלכים עלינו אימים טובים בחדרי חדרים. טובים בלבנות את הכוח ולהתכונן. וכשאתה נערך אתה צריך למצוא את נקודת האיזון בין תרחיש הקיצון, התרחיש החמור, לתרחיש הסביר. נכון שאחרי ה-7 באוקטובר הלכנו להקצנה שהכול חמור ומסוכן. אבל אני חושב שרק השבוע שמענו מתרחישי העלטה ועד שהאמריקאים אומרים שכיפת ברזל לא תעמוד באתגר הזה".

סוללת כיפת ברזל בפעולה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
סוללת כיפת ברזל בפעולה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"אין מערכת טובה ככל שתהיה ומתקדמת ככל שתהיה שאין לה מגבלות בהפעלת הכוח. כמובן זה לא המקום לפרט את המגבלות של כיפת ברזל. חיזבאללה הוא ארגון לומד, הוא מנסה ללמוד את מערכות ההגנה שלנו ולייצר להם הרוויה ודברים אחרים. יש כאן מרוץ של למידה וחימוש. אנחנו תמיד צריכים להיות צעד אחד לפני כולם. זה חלק מתיאום הציפיות של המדינה מול האזרח. פה אני משמיע ביקורת כי אנחנו מאחרים בעניין הזה. האזרח התרגל "התרגלות טובה" בשנים האחרונות שיש כיפת ברזל שמגנה בכל הארץ ואנחנו רואים פגיעות מזעריות בנפש בעניין הזה", טען.

"במלחמה מול חיזבאללה שבאמת היא בהיקפים ומרחבים יותר גדולים ההגנה תצטרך להתכנס ולהתכווץ, היא תצטרך יותר ויותר להחליט על מה כן אתה מגן ועל מה אתה לא מגן", ציין, "בהחלטה הזאת יש מחירים בהגנה על העורף ובכלל על המדיניות ההגנה. פה אנחנו לא מתווכים את זה מספיק לאזרח. יש פה חשיבות למשמעת האזרחית, למיגון האזרחי, לרציפות התפקודית האזרחית פה זה חסר לי בהתכוננות שלנו למלחמה בצפון שאני מקווה שהיא נמנעת אבל היא עדיין יכולה להתרחש".

"אני חושב שלא ראינו את כל היכולות של חיזבאללה", הבהיר חיימוביץ', "וחיזבאללה לא ראה את כל היכולות של צה"ל וחיל האוויר. אני חושב שזה מוקדם לסכם האם אנחנו הפתענו או הופתענו. אני חושב שאנשי צבא ומקבלי החלטות ברמה הבכירה חייבים להיערך להפתעות, אני לא מכיר מלחמה שלא היו בה הפתעות. מי שלא התכונן להפתעות יופתע. זה שלא היה מרכיב של הפתעה זה לא אומר שלא יהיה. הצורך להתכונן להפתעה מחדד אותך, מכוון אותך ממקד אותך אבל אם אתה בסוף תנוח על זרי הדפנה אתה תופתע".

לגבי האפשרות כי צה"ל אינו היה מוכן מראש לאיום הכטב"מים ענה: "אני חושב ולא שמעתי כזאת הערה מאנשי מערכת הביטחון ואני אהיה מופתע אם אני אשמע כי אף לא יכול להגיד שלא הכיר את עניין ההתעצמות של חיזבאללה בתחום הכטב"מים. אני חושב שידענו ואתם מכירים את זה גם כל אחד מהמערכות שאתם מגיעים. בסוף אתה בעולם של אילוצים. האילוצים הם של משאבים וגם של זמן. עכשיו תגידו מה חשוב יותר בעדיפויות? לטפל באיום של תלול מסלול של הרקטות או בכלי הטייס הקטנים. התשובה היא גם וגם. בסוף יש פה מאבק גם על זמן, גם על תקציבים וגם על משאבים. היינו צריכים להיות מוכנים יותר לאיום הכטב"מים אי אפשר לעטוף את זה בעטיפה אחרת".

עריכה: עידו טבת