"דרשנו להתפנות, אמרו לנו שאנחנו לא יכולים כי זו 'שגרת חירום'": "ההטבה היחידה שאנו מקבלים היא מימון תקציב הרשות - אך אין כאן כלל עזרה עבור התושבים, עבור הפרט", אמר היום (שלישי) בשיחה עם "מעריב" מומי בר כליפא, יושב ראש בוועד היישוב הקהילתי מנות. "התושבים שנשארו ביישוב מתקשים להתפרנס ולעבוד בגלל האזעקות התכופות, ואלו שהתפנו עצמאית, ממצים את כל חסכונותיהם תוך תשלום כפול על משכנתא של הבתים שלהם במנות - וגם על שכירות בדירות חלופיות".
את הדברים הוא אומר לאחר שהיישוב הקהילתי מנות בגליל המערבי, אשר מונה 550 תושבים, וממוקם פחות מחמישה ק"מ מגדר הגבול, הוכנס רק השבוע באופן רשמי לתוכנית פינוי יישובי קו העימות בצפון במרחק 5-0 מגבול לבנון. זאת לאחר שהתברר שהיישובים גוש חלב ומנות לא נכללו ונשכחו מהחלטת הממשלה לפינוי תושבי גבול הצפון שנקבעה באוקטובר האחרון, בישיבת הממשלה שנערכה ביום ראשון האחרון - נעשה התיקון לעוולה שנוצרה בגלל טעות במדידת מרחק היישובים מהגבול.
שכחו אותו בצפון: היישוב שהממשלה לא פינתה, ולא מקבל יחס
על אף תיקון ההחלטה, התושבים לא זכאים לפינוי - מאחר שצה"ל לא ממליץ על כך. בדברי ההסבר לתיקון, נכתב כי התושבים זכאים לכל הזכויות ששאר תושבי היישובים בהחלטת הפינוי מקבלים: "התקציב שהוקצה בהחלטת הממשלה, תוכנית למענים בטווח המידי והקרוב ליישובים המפורטים בהחלטה 975, יעמוד גם לרשות היישובים המדוברים ללא שתינתן תוספת תקציבית", כך נכתב.
עם זאת, תושבי היישוב מנות מביעים ספקות לגבי משמעות הצעד, וטוענים שמדובר ב"סך הכל ניירת, בלי עזרה אמיתית". היישוב סובל מקשיים כלכליים וחברתיים משמעותיים, כתוצאה ממיקומו הקרוב לגבול הצפוני ומהאיומים הביטחוניים מצד ארגון הטרור חיזבאללה. תושבי מנות טוענים: "ההכללה בתוכנית השיקום היא צעד פורמלי בלבד - שאינו צפוי להביא לשינוי משמעותי במצב".
"מצד אחד, הכניסו אותנו לתוכנית 975, אך לא מגיע לנו פינוי - ולא שיפוי ופיצויים. אם כבר הכניסו את היישוב להחלטה ותיקנו את עוול המדידה הלא נכונה של מנות מגדר הגבול - התושבים צריכים להיות זכאים לשיפוי ולפינוי. המדינה צריכה להתעשת על עצמה ולעזור לאזרחיה אשר קורסים. אי אפשר להפקיר ולהזניח ביטחונית וכלכלית אוכלוסייה שלמה", אומר מומי.
"ישנם הפסדים כלכליים רבים", המשיך להסביר. "תושבים רבים פוטרו בעקבות המצב, חתמו אבטלה בלשכה - שגם היא תסתיים בשלב מסוים. המצב הנוכחי נמשך כבר כמעט 9 חודשים, ואף אחד לא יודע עוד כמה זמן נאלץ לסבול כך".
הוא מספר על גיוס הכספים שנאלץ לעשות בעקבות אזלת היד של המדינה בנושא: "לפני חג שבועות האחרון, נאלצתי להשיג תרומה מעמותה בארצות הברית על סך 180 אלף ש״ח, וחילקתי 2,000 ש״ח לכל משפחה שמתגוררת במושב. אנשים בוכים לי, אומרים לי שאין להם כסף. נאלצתי להפוך למקבץ נדבות, ואת מה שהמדינה אמורה לעשות למען תושביה - אני עשיתי כראש ועד", שיתף בכאב.
"חבל לי שמעבירים כסף רזרבי על סך עשרות מיליוני שקלים למפלגות הקואליציוניות - במקום לתושבים שסובלים כאן יום יום. זו פשוט תעודת עניות למדינה", אמר בזעם.
הוא מספר שמשפחות רבות לא מסוגלות להשאיר את הילדים במושב ולהמשיך להתנהל בחירום: "כך, עם כל הצער והכאב, הן נאלצות לשכור דירות במקומות אחרים - אך גם זה לא יחזיק עוד לטווח זמן ארוך. משפחות מבזבזות את החסכונות שהן שמרו כל חייהן, זה לא תקין. חלק מהמשפחות אף חזרו למושב לאחר 4-5 חודשים שהן שכרו דירה מחוצה לו, כי הן לא מחזיקות מעמד מבחינה כלכלית".
עוד שיתף שלפני מספר חודשים, פנו לבג"ץ בנושא ודרשו להתפנות: "ואמרנו כי הפינוי הוא תלוי שגרה - ולא תלוי מרחק. דרשנו להתפנות. בתגובה לטענתנו, ראש מטה פיקוד צפון, תא״ל (מיל׳) אלון פרידמן ענה לבית המשפט בשם צה"ל כי אפשר לנהל שגרה במנות. בהמשך לכך, בחג שבועות האחרון, דיברתי עם אלוף פיקוד צפון שהתארח אצלנו".
"הוא אמר שאנו נמצאים בשגרת חירום, אך אמרתי לו שזו מכבסת מילים, כי אי אפשר להגיד 'שגרה' ו'חירום' באותו המשפט", טען בר כליפא. "כך, בניגוד למכתבו של תא״ל (מיל׳) פרידמן, האלוף הבטיח לי שיכתוב מכתב בו הוא מודה שלא ניתן לנהל שגרה במנות. נקווה שזה יעזור לנו במאבק".