האלוף במילואים מיקי אדלשטיין, הרצה אתמול (שלישי) בכנס הרצליה ה-21 שהתקיים באוניברסיטת רייכמן. נושא ההרצאה היה "שדה הקרב העתידי".
בתחילת דבריו התייחס אדלשטיין למתקפת השביעי באוקטובר שפתחה את המלחמה ואמר: "לא הייתה כדוגמתה מאז קום המדינה מתקפה רצחנית כזו. כל המהלך הזה יצר אתגר משמעותי ליציבות האסטרטגית של מדינת ישראל".
עוד אדלשטיין ציין: "עמיתי בארצות הברית ובאירופה משתוממים על ההתאוששות המהירה של צה"ל ,שלא הייתה כדוגמתה, כיבוש השטח מחדש והיציאה לתמרון מהמורכבים ביותר שקיימים".
הוא התייחס גם לזירות נוספות, על המערכה בצפון אמר: "היא עולה ויורדת בעצימויות שלה ומאתגרת אותנו גם ביכולות". לדבריו, זו "פעם ראשונה שיש לנו מלחמה עם אויב שאין לנו גבול משותף אתו", כשהוא מתכוון לאיראן ומסייג את עצמו "לא בדיוק פעם ראשונה, היה גם את עיראק בזמנו".
אדלשטיין העיר: "מערכה רב זירתית רב ממדית מאתגרת את היכולות של צה"ל ובהקשר של בניין הכוח, היא פוגשת אותנו בנקודה בה לנו פערים מסוימים שאנחנו צריכים ללמוד מהם ולהתכונן אליהם".
האלוף במיל' ביקש להפנות את תשומת הלב למערכה שבין רוסיה לאוקראינה, שאותה אבחן כעימות בין "רוסיה לבין העולם המערבי". בנוגע לכך הוא אמר: "שם אנחנו רואים אתגרים רבים באופן שבו מתמודדים מול מעצמה שעושה בניין כוח מואץ מאוד תוך כדי מלחמה, שמאוד מטריד את כולם בעולם".
עוד הוא ציין את המערכה בין סין לבין ארה"ב. לטענתו, "היא שקטה, אבל מאוד עוצמתית" בבניין הכוח גם שם, שמאוד משפיע. אדלשטיין הזהיר: "לאור השיתוף שיש בין רוסיה לאיראן בעסקאות בניין כוח, הדבר יכול לאיים עלינו בצורה משמעותית".
אדלשטיין דיבר גם על "החשיבות של בריתות אסטרטגיות, האחת עם ארה"ב שעומדת לצידנו לאורך כל המערכה, עם תרומה עצומה ומשמעותית", השנייה היא בזכות פוטנציאל שעלה לדבריו מהמערכה הזו והיא ברית אזורית.
הוא נותן כדוגמה לשיתוף פעולה כזה את המתקפה האיראנית ב-14 לאפריל וקובע: "זו דוגמה עוצמתית, שישראל יכולה לצאת נשכרת ממנה מאוד". אדלשטיין חושב שאיראן לא חשבה ולא שיערה שסיכול כוונותיה יתבטא בהפסד משמעותי שכזה. לבריתות מהסוג הזה הוא קרא "נכס" שאפשרי ונדרש שנמצה אותן בצורה טובה.
בנושא בניין כוח, אדלשטיין, ביקש להתייחס לכמה פנים: "האחת, המיומנויות הקיימות ומה נכון למצות מהן". למשל הוא מציין "שזו המלחמה דיגיטלית הראשונה".
עם זאת, בנפרד מטכנולוגיות, אדלשטיין מצא לנכון להחמיא לביצועי הצבא ואמר: "אני רואה את זה בשטח, האופן שבו צה"ל נלחם, לפני טכנולוגיות, רוח המפקדים ברמות הטקטיות ועד האופרטיביות לעילא ולעילא , עם גרף למידה מאוד מאוד מרשים".
הוא הדגיש: "צריך לשים לב ליכולת שלנו להפעיל את כל צה"ל באופן שלא הפעלנו אותו מעולם . הגמישות אליה הגיעו בתמרון בעזה, בשיתוף של חיל האוויר מודיעין אש והכוח המתאמן הקרקעי הם שם דבר בעולם".
אדלשטיין התגאה: "לנו באלביט יש תרומה בכך, בזכות מערכת צייד שמאפשרת את זה וקיימת בכל קוקפיט ומסייעת לצה"ל להביא לידי ביטוי את כל העוצמות שלו".
המדרג השני לתפיסתו, הוא "העומס הקיים על המילואים". הוא הסביר: "אנחנו עוסקים במלחמה רב זירתית, אבל אנחנו פועלים מתוך ריסונים שאנחנו משיתים עלינו בגלל גודל צה"ל.
אנחנו יכולים להחליט שאנחנו עושים גם וגם, אבל ההישגים יהיו יותר מוגבלים". הוא סבור שההחלטה להתמקד בעזה, וכדי להתמודד בהמשך עם החזית הצפונית חייבים להגדיל את צה"ל. "אני חושב שההחלטות הללו כבר התקבלו" הוא גורס.
אדלשטיין הדגיש: "צה"ל הוא לא התכלית, צה"ל הוא אמצעי לביטחון לאומי רחב, לשגשוג של כלכלה, שגשוג של חינוך ובייחוד של החברה". הוא מתריע: "ב-73 בנינו צבא שהמשק הישראלי לא הצליח להחזיק אותו על ציר הזמן".
אדלשטיין ציין שלושה אתגרים משמעותיים בעיניו: הראשון הוא הגבולות המאתגרים מאוד של ישראל וקובע: "אנחנו צריכים גבולות שהם חזקים, עוצמתיים, עם מספיקות הגנתית גם במתקפה בהפתעה".
הוא מפרט: "בשביעי באוקטובר, שלושה מתוך ארבעת העקרונות שמלווים את תפיסת הביטחון שלנו לא התקיימו. לא הרתעה, כי הרתעה אתה בודק ביום שאחרי ולא עסקנו בלשפר את ההרתעה. התראה מוקדמת לא הייתה, זו כל נקודת המוצא של השביעי באוקטובר. והדבר השלישי, כשגם ההגנה קרסה" ולא הצליחה להתמודד עם ההפתעה.
על החברה העסקית שהוא חלק ממנה אמר בהקשר הזה: "יכולים לעשות את זה. לאלביט יש את החלק שלה ביכולת לקיים גבולות עם מספיקות הגנתית לכל מצב קיים, באופן כזה שזה אפילו יקל על המשק הישראלי ועל הצרכים בהסתכלות ארוכת טווח כי שם אנחנו בודקים את עצמנו".
אדלשטיין הבהיר: "אנחנו לא צריכים ליצור פתרונות ייחודיים לאתגר נתון. אנחנו יכולים לתת פתרונות שטובים גם להגנה וגם להתקפה, לדוגמה, כל נושא של חיל טילים ורקטות".
הוא חידד: "מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שאיום הטמ"ס ימשיך לאורך זמן". הוא חזר להתקפה האיראנית מהאוויר ב-14 באפריל ואמר: "הלילה הזה עלה לנו למעלה ממיליארד דולר, זה הרבה מאוד. אנחנו צריכים פתרונות שהם ברי קיימא בהסתכלות של כלכלה ישראלית".
הוא הציע פתרונות, גם התקפים, אצל האויב וגם במעגל שלישי על בסיס טכנולוגיות בנושא של משקי אנרגיה, אך התנה זאת שוב בכך ש"אנחנו צריכים להגיע מתוך מקום שמדינת ישראל היא לא ברת חדירה. לא מהקרקע, לא לטמ"ס וגם לא לכל הרום הקרוב לקרקע, אותם מל"טים רחפנים וכל הטכנולוגיות שמשומשות כיום בעזה וגם בצפון".
הוא סיכם: "ישראל צריכה לטעת את האמונה באויב, גם על בסיס פיתוח יכולות, שיש לה את הכוח לתמרן לכל מקום שיידרש. אנחנו חיים בסביבה שהיא חסרת יציבות, ראינו מדינות פה עולות יורדות, כמו סוריה. בכדי לאפשר למדינה שלנו שגשוג ושקט ביטחוני, אנחנו צריכים ליצור מצב שאנחנו לא ברי חדירה ואנחנו גם ברי הסרת איום בכל מקום שיידרש".
אדלשטיין פסק: "אנחנו נצטרך להביא יכולות ופיתוח טכנולוגי שיאפשרו את זה. אנחנו רואים בעזה שאנחנו מתמודדים עם תת קרקע ועל קרקע ועם מצבים מאוד מורכבים. אני חושב שפה זה המקום שבו התעשיות הביטחוניות, אלביט בתחומים שלה ואנחנו שותפים".
אדלשטיין, כיום משמש סגן נשיא בכיר לאסטרטגיה ופיתוח עסקי בישראל באלביט מערכות ובעבר מילא בשירותו תפקידים: מפקד המרכז הלאומי לאימוני יבשה, מפקד עוצבת סיני, מפקד אוגדת עזה בצוק איתן, מפקד חטיבת הנח"ל, קצין חי"ר וצנחנים ראשי ונספח צה"ל בארה"ב.