חודש יולי יחל מחר (שני), חודש של שיא הקיץ, ילדי בתי הספר יצאו לחופש הגדול. אבל חודש יולי השנה יהיה כנראה שונה. בצה״ל קבעו את מהלך חודש יולי כמועד הצגת התחקירים של אירועי השבעה לאוקטובר.
צוותי התחקירים יציג את הממצאים בפני הרמטכ״ל ובפני הציבור הישראלי. לאחר תשעה חודשים, האירוע הקשה בתולדות המדינה יקבל סוף סוף שם וכתובת, גם אם חלקית לא שלמה, של האחראים לרצף התקלות והכישלונות וגם לגבורה, לעוז ולנחישות. התחקיר הצבאי צריך להיות בסיס מידע לקראת חקירה מקיפה של וועדת חקירה ממלכתית, שלא הוקמה עד עתה בשל מניעה פוליטית. רק ועדת חקירה ממלכתית תאפשר לחקור הן את הדרג המדיני והן את הדרג הצבאי ומערכי המודיעין של ישראל.
ישראל עוד לא אמרה את המילה האחרונה: מכת המחץ שמחכה לאיראן וחיזבאללה
מדוע דובר צה"ל שומר על השם הטוב של הפת"ח ושל גדודי חללי אלאקצא? | קלמן ליבסקינד
מספר תחקירים נמצאים בלב משבר האמון בין הציבור הישראלי לצה״ל. בלב השבר מצויים כמובן ההיבטים המקצועיים והערכיים של צה״ל כצבא הגנה, שלא הגן באופן אפקטיבי בחלקים גדולים בעוטף עזה בשבעה באוקטובר.
המוקדים המרכזיים בתחקיר
מערך המודיעין:
כיצד התנהל המערך האסטרטגי, שבעיקרו קבע כי החמאס מורתע? והן בהיבט הטקטי - כיצד לא ניתנה ההתראה לפני הפלישה?
מערך אגף המבצעים במטכ״ל:
השאלה המרכזית כיצד איפשר המערך דילול כוחות כה משמעותי בגבול עזה, תוך הפקרת התושבים לגורלם. שאלה מרכזית נוספת היא כיצד התנהלה מערכת ההגנה בשעות הראשונות למתקפה.
חיל האוויר:
החייל לא תפקד בצורה מיטבית בשעות הראשונות למתקפה, נכשל במוכנות למלחמת ההגנה, נכשל בקריאת תמונת האיום בשעות הראשונות. על פי עדויות שנאספו מאז, ניהול החייל בשעות הראשונות היה איטי ולא מסודר עד כדי כך שאזרחים התקשרו בשיחות וואטסאפ לשני טייסי מסוקי הקרב היחידים שהיו בכוננות בשביעי באוקטובר. שאלה נוספת היא מדוע מטוסי הקרב הוזנקו רק בשעות הצהריים למשימת עצירת הפלישה.
חיל הים:
למרות שפיקוד החייל עושה עבודה טובה מאוד ביחסי ציבור בניסיון להרחיק עצמו מהכישלון של השבעה באוקטובר - חיל הים נכשל כישלון חרוץ. מודיעין חיל הים לא סיפק התראה על ההערכות של יחידות הקומנדו הימי לפלוש לישראל. המכשול הימי הסמוך לחוף זיקים, שעלה מאות מיליונים, לא סיפק את הסחורה. בסיס אשדוד של חיל הים לא היה ערוך ביום שבעה באוקטובר להתקפה. ספינות מחבלים הצליחו לנחות על החוף וביצעו טבח בחוף זיקים. חוסר התיאום בין כוחות הים לקרקע היה לקוי וגם נשאלת השאלה אם הכוחות הימים חתרו למגע מלא כאשר ספינות המחבלים נחתו על החוף.
פיקוד הדרום:
ייבחנו מערכי המודיעין והמבצעים של הפיקוד. במרכז הדברים ייבחן כיצד כל מנגנוני הבקרה של הפיקוד לא תפקדו ולא מנעו את הפלישה. בנוסף, גם כאן תיבחן השאלה כיצד הפיקוד איפשר דילול כוחות כה מסיבי בעוטף עזה. ושלישית, תיבחן קבלת ההחלטות בניהול קרב הבלימה.
אוגדת עזה:
האוגדה קרסה בבוקר השבעה לאוקטובר. התחקירים יעסקו בשאלה של מוכנות האוגדה וניהול מערכת ההגנה. בנוסף ייבחן אופן הפיקוד בקרב ההגנה מצד המח"טים ומפקד האוגדה: הפלישה לקיבוץ בארי, ניהול הקרב בתוך הקיבוץ, בין היתר הקרב על הבית של פסי. במרכז התחקיר ייבחנו העדויות בדבר הכוחות שהגיעו לקיבוץ אך לא חתרו למגע ולא עצרו את הטבח. כך גם בקיבוצים נוספים שבהם עלו עדויות על כוחות שנמנעו מיצירת מגע עם המחבלים, ביניהם בניר עוז, נירים, כיסופים ועוד.
התחקיר בבארי יקבע אם תא״ל ברק חירם תפקד באופן סביר והולם בניהול הקרב. בדגש, כאמור, על ניהול הירי לעבר הבית של פסי. שבו כזכור ניתנה פקודה לטנק לירות שני פגזים לבית בו החזיקו מחבלים כעשרים אזרחים ישראלים כבני ערובה.
תא״ל ברק חירם אמור להיכנס בחודש הבא לתפקיד מפקד אוגדת עזה, אולם ביישובי העוטף הודיעו כי לא ישתפו פעולה עם האוגדה במידה וחירם ימונה לתפקיד.
במהלך קרבות ההגנה בעוטף נחשפו על ידי צוותי התחקירים מאות רבות של סיפורי גבורה והקרבה. מצד לוחמים, קצינים, שוטרים, אנשי שב״כ ואזרחים. סיפורי גבורה של חילוץ נפגעים ממסיבת הנובה ומהישובים בעוטף, ניהול קרבות פנים מול פנים עם מחבלים, חתירה למגע מתוך ידיעה כי יתכן ולא ישובו מהקרב.
צה״ל זקוק לתחקירים, לחיטוט בפצע המוגלתי של השבעה באוקטובר. ועדת לנדוי, שחקרה את תפקוד השב״כ בפרשת עיזאת נאפסו במקביל לסערת קו 300, קבעה משפט מהדהד: ״פצע מוגלתי יכול להגליד רק באור השמש״. צה״ל זקוק היום לשמש הקיץ הישראלית כדי לאפשר לפצע המוגלתי שפרץ בסתיו של אוקטובר להחלים ולהתאחות.