תשעה חודשים אחרי מתקפת השבעה באוקטובר והטבח שהתרחש ביישובי העוטף, הסתיים התחקיר הצה"לי בו נבחנו ההתרחשויות והאירועים. האלוף במילואים מיקי אדלשטיין, שמונה ע"י הרמטכ"ל לחקור את התנהלות הצבא וכשליו באותו היום, הציג אתמול (שני) לרמטכ"ל הרצי הלוי את ממצאיו. ביום חמישי הקרוב, יימסרו המסקנות למשפחות השכולות ע"י קציני הנפגעים שמלווים אותן, ולתושבי הקיבוץ.
נציגי צה"ל יגיעו ביום חמישי למלון בים המלח, בו שוהה מרבית קהילת בארי מאז הפינוי מהקיבוץ. לאחר שייחשפו המשפחות והקהילה לממצאים - ייחשפו התחקירים גם לציבור. בהמשך יימסרו מסקנות התחקיר לתושבי יישובים נוספים שנפגעו. תושבים מקיבוץ מארי שוחחו עם "מעריב" ושיתפו בתחושות ובמחשבות לקראת היום ייוודעו יחד לעוד פיסות מידע שיוכלו אולי להרכיב תמונה שלמה של מה שקרה שם באותה שבת שהפכה את חייהם.
בונה תיק הגנה? חליוה טוען - זו הסיבה שלא נכחתי בשיחה בלילה שלפני ה-7 באוקטובר
על רקע היהירות של נסראללה: הבלוף של החיזבאללה נחשף
ניר שני, תושב בארי, שבנו עמית בן ה-16 נחטף מהבית בשבעה לאוקטובר והוחזר בעסקה לאחר 54 יום, מתאר את תחושותיו: ״אני חושב שיש ציפייה, אך אנחנו לא כוססים ציפורניים ועומדים על קצות האצבעות. יש תשובות שאנחנו צריכים לקבל, עד עכשיו לא קיבלנו מאף גורם רשמי תגובה להמון שאלות שיש לנו. נראה מה יהיה״.
עדי פאוקר, תושבת בארי, מרגישה סקרנות רבה. היא רוצה לדעת "מה וכיצד התחולל סביבי כשהיינו נצורים בממ״ד במשך 15 שעות, בזמן שחברינו נחטפו ונרצחו וחלקם נחנקו בבתים שהלכו ונשרפו". היא משתפת ש"מתוך העצב הבלתי נגמר והכעס שקשה לתאר על עשרות הקורבנות שנרצחו ונחטפו", יש בה "סקרנות להבין, מה הוביל למעשים שנעשו ובעיקר לאלה שלא נעשו".
היא מוסיפה: "מהיום הראשון אמרתי שכל התושבים של בארי, ניר עוז, כפר עזה ועוד רבים שמוזכרים פחות כי נרצחו ונחטפו בהם פחות אנשים, חייבים לקבל הסבר - איך הדבר הזה קרה, איך יתכן? איך זה התאפשר? איך לא נמנע כל מה שקרה, כשברור כבר לכולם שהיה מידע לפני השבעה באוקטובר ב-06:29".
פאוקר מסכמת: "רוצה לקוות ולהאמין שהדרג המדיני והצבאי למדו לקחים מכל האירועים והסיקו את מסקנותיהם ביחס לאיך היה צריך לנהוג". מבחינתה, "עצם העובדה שהצבא עומד לפרסם תחקיר מעוררת תחושה חיובית מסוימת שיש מי מתעשת, חוקר ומסתכל אחורה כדי לתקן קדימה." לעומת זאת, לדבריה, תחושותיה קשות מאוד "מגרירת הרגליים של הדרג המדיני בנושא החזרת החטופים, שנלקחו מאיתנו באותו אירוע שעליו עומד להתפרסם התחקיר".
חיים ילין, תושב בארי, בעברו ראש המועצה האזורית אשכול וחבר כנסת מטעם "יש עתיד", אמר לנו: ״אין ציפיות. צה״ל בודק את עצמו, זה לא יחזיר את 1600 הנרצחים". ילין טוען: "הממשלה לא לוקחת אחריות, היא לא לקחה עד עכשיו אחריות. אם היא לא תיתפזר במושב הקרוב הזה, אז זו אותה ממשלה שתהיה בשביעי לעשירי 2024. זאת אומרת, אותם אחראים על המחדל במדינת ישראל, הם אלה שיהיו בטקסים של השנה לטבח שהם היו אחראים עליו".
ילין משתף בתחושותיו: "אני קטונתי כבר להבין, מה אנחנו משאירים? איזו ירושה ערכית אנחנו משאירים לדורות הבאים?" לדבריו, "שום תחקיר כרגע לא ישנה את המציאות הזאת". הוא מסביר את עמדתו: "צה״ל בודק את עצמו, יבדוק את עצמו ויפיק את הלקחים. בסוף, צה״ל זה העם, זה אנחנו. אנחנו שם שירתנו, אנחנו שם עושים מילואים, אנחנו שם מקריבים את החיים שלנו למען עם ישראל". ילין חוזר ומדגיש: "זה לא יחזיר אף אחד״.
יובל הרן, בן קיבוץ בארי, היה הרחק מביתו בשעות הבוקר של השבעה באוקטובר. באותו זמן אביו נרצח, ואימו ובני משפחה אחרים נחטפו. גיסו, טל, עדיין בשבי. יובל מתאר את התחושות הקשות והמורכבות שמלוות אותו מאז האירוע: "אני אגיד את האמת, כרגע עניין התחקיר לא מעניין אותי אישית. אני חושב שזו התחושה של משפחות החטופים, שאנחנו עוד לגמרי בתוך האירוע ולכן להבין מה קרה? ומי אשם? אני אישית עוד לא שם, אני לגמרי בעניין החטופים".
יובל חושב ש"אחרי שהחטופים יחזרו, נתעניין יותר בזה, מן הסתם. חייבים להבין מה קרה לא בסדר ואיך זה לא קורה שוב". עם זאת הוא חוזר ומודה: "היום אני עוד במצב שאני חושב רק, איך? ומה אפשר לעשות כדי להחזיר את טל הביתה, כל השאר לא רלוונטי עדיין".
רחל פריקר, ממייסדי בית הכנסת “אהבת ישראל" בקיבוץ בארי, שניצלה בנס מטבח המחבלים אומרת לנו: ״אנחנו מעדיפים לא לדבר על נושא התחקיר עד שנשמע בעצמנו". מבחינתה, עדיף להמתין מאשר להתחיל לצאת בהצהרות ולשתף בתחושות. היא מציינת: "אני חושבת שלאורך כל תשעת החודשים דיברנו הרבה על הנושא. אני מעדיפה לחכות בשקט ולראות מה הממצאים. מחכים לשמוע מה באמת קרה".
גיל דיקמן, בן דודה של החטופה כרמל גת שנחטפה מבית הוריה בבארי, מקווה ש"התוצאות של התחקיר יהיו רק נקודת פתיחה, ושיביאו גם לגילוים משמעותיים יותר לגבי מה שקרה בבארי והגורל של חלק גדול ממי שכבר לא איתנו, ואולי שבהתנהלות אחרת - יכלו להיות". מבחינתו, "העיקר כרגע, זה לא להבין את הסיפורים אחורה על מה שקרה, אלא לדאוג למי שברגע זה נמצאים בעזה".
דיקמן מודה: "כנרת, דודה שלי, נרצחה בשבעה באוקטובר בבארי. יש כל מיני שאלות על מה שקרה שם, ולמה זה בדיוק קרה. מדי פעם אני מהרהר בזה. זה ממש חלק מזערי ממה שאני חושב עליו, כי העיקר מבחינתי זה להציל את הבת שלה, את כרמל, ואת החטופים מבארי וכל החטופים בכללי". מבחינתו, "העיקר כרגע זה להחזיר את 120 החטופים הביתה, את החיים להכניס לשיקום וכמובן את הנרצחים לקבורה".