האלוף בדימוס אלי זעירא, מי שהיה ראש אמ"ן בעת פתיחת מלחמת יום הכיפורים, הוזכר פעמים רבות בשנה האחרונה, כאשר קשה היה שלא להשוות בין מתקפת הפתע שספגה ישראל ב-6 באוקטובר 1973 לזו של 7 באוקטובר 2023. ביום שישי תתפרסם במוסף מעריב שיחה בין זעירא ובין ההיסטוריון ד״ר יגאל קיפניס, על סוגיית האחריות ועל הדומה והשונה בין שני האירועים ההיסטוריים.
***
שתינתן התרעה של 48 שעות לפתיחת מלחמה. הטעות של מקבלי ההחלטות הייתה להיאחז באשליה זו. פתיחת מלחמה בהפתעה, המלווה בהונאה המתוכננת ומבוצעת היטב, תצליח. זו עובדת חיים. אין צורך להרחיק עד להוואי, לפרל הרבור, ולמקומות רחוקים אחרים כדי לעמוד על כך. די במה שקרה למצרים ביוני 1967, ולישראל באוקטובר 73' ובאוקטובר 23'.
את השיחה עם זעירא התכוונתי להרחיק מאירועי העבר שתמציתם נסקרה כאן. זעירא צמצם יותר את תחום השיחה, "תנאי ראשון, לא אזכיר שם של בן אדם אחד; ותנאי שני, אתייחס לשאלה איך זה קרה רק מבחינה צבאית", אמר. קיבלתי, אבל ידעתי שלא ניתן יהיה להתעלם מנקודות ההשקה והחפיפה בין ההיבט הצבאי להיבט המדיני. לאחר שזעירא השכיל לסייג את דבריו לכך שהמידע הזמין הוא חלקי, הוא בחר להתמקד בארבע נקודות. חלקן מוכרות, אבל גם לגביהן זווית ההתבוננות שהציג מעניינת וחשובה.
את הראשונה, שהיא צבאית־טכנית בסיסית, ניתן לסכם ב"ככה לא בונים חומה", או כדברי זעירא: "מה שהשקענו מתחת לאדמה, שעלה מיליארדים, עשה כנראה את העבודה. אם לקחת את מה שעשינו מעל האדמה, מבחינה מקצועית זה משגה על משגה". זעירא טען ש"חומה לא בונים בקו ישר, כי אז כמעט כולה היא ‘שטח מת'", והזכיר ש"החוכמה הזאת לא משתנה כבר מאות ואלפי שנים". את זה פותרים היום בטכנולוגיה מתקדמת, מצלמות, ירי אוטונומי.
"מצלמה לא יורה! אם אפשר היה לירות ממצלמות התצפיתניות, היו הורגות את אנשי חמאס. מה שקרה זה בדיוק להפך, אנשי חמאס הרגו אותן". וכדי להמחיש את העובדה שלטכנולוגיה מתקדמת יש נקודות תורפה הוסיף ש"לפני חומה נהגו להוסיף מכשול קרקעי, טבעי כמו מצוק או נהר או מלאכותי כמו תעלה עמוקה". קל לדמיין איך הייתה מתנהלת ההתקפה הקרקעית של חמאס אם "חפיר" עתיק יומין לאורך החומה היה מחפה על כשלים תפעוליים וטכנולוגיים.
"חוק מספר 2, אסור לתת לאויב להתקרב לקיר!", הגדיר זעירא והסביר: "מה קרה אצלנו? ופה זה כבר עירוב של בעיה צבאית ובעיה מדינית. בהתחלה כשניסו להתקרב, ישבו שם חיילים ופגעו בהם. בהמשך זה נשחק והחלה בישראל הכלה של התקרבות לגדר שהלכה וגברה. ואנשי חמאס, שאיי־קיו גבוה בטח יש להם, הבינו וראו שככה הם יכולים לפרוץ את החומה".
אבל מדיניות ירי על אזרחים זו החלטה שהיא מעל לדרג הצבאי.
"אתה צודק. אבל אם הייתי באותו הזמן מפקד הצבא והיו אומרים לי אתה חייב לאפשר לאנשי עזה להגיע עד לגדר ולמשש אותה, הייתי עושה דבר אחד, שם את המפתחות".
דבריו הצביעו על נקודה משמעותית ביחסים שבין דרג צבאי ובין דרג מדיני. על מרחב התמרון של "המצביא" מול "הקברניט" עמד בהרחבה תא"ל רומן גופמן, מזכירו הצבאי החדש של נתניהו, שציין בדבריו שמרחב זה מושפע גם מאישיותו ומדרכי התנהלותו של הקברניט, קרי ראש הממשלה.
הנקודה השלישית שמנה זעירא היא תרבות של התנהלות צבאית שנשחקה, או כלשונו "'כוננות עם שחר' זה ציווי! אני לא מחדש שום דבר. כל אלוף בצה"ל שהיה איש יבשה יודע את זה. הוא לא צריך לשאול את אלי זעירא". ובנימה אישית הוסיף "כשאני הייתי מח"ט הצנחנים והיינו יוצאים לתרגיל, הייתה פקודה: בשעה חמש כל הלוחמים בעמדות והאחרים ערים ומכינים להם קפה".
המשכנו לנקודה הבאה: "הדבר הרביעי זה המצאה גאונית, איינשטיין הישראלי, קוראים לזה 'הדממה'. נמצא מישהו, כנראה איש חשבון, שחישב שאם יש הדממה חוסכים כך וכך בתקציב הביטחון". זעירא יודע להגיד ש"בספרים שמצאו אצל חמאס, יש שם באיזה תאריכים אפשר לעשות התקפה על ישראל, וזה בדיוק תאריכי ה'הדממה'". יצוין כי 'הדממה' אינו נוהל עבודה חדש. כבר שנים רבות הוא קבוע בלוח העבודה הצה"לי.
חזרתי ל"כוננות עם שחר" והקשיתי: "אם מעניקים לצד השני את יתרון היוזמה והוא מכיר את נוהל ‘כוננות עם שחר', הוא לא יתקוף ב־6:30 אלא ב־13:50".
"מצוין, עכשיו אני מגיע לנקודה הבאה", הגיב זעירא. "אין מקרה אחד שמישהו רצה להפתיע ולא הצליח. אין מקרה אחד שמישהו שבנה על כך שיגלה מראש שיתקפו אותו בהפתעה והוא אכן גילה". למוד ניסיון מר בנושא קבע זעירא ש"המושג התרעה לא יכול להוות אחד הבסיסים לתורת הביטחון. יש לבנות מודיעין שיעשה מאמצים שתהיה התרעה, אבל את תורת הביטחון של ישראל יש לבנות בהנחה שלא תושג". זעירא הפיק לקחים, ספק אם גם מקבלי ההחלטות. גם כיום רבים מהמשתתפים בשיח הציבורי מתמקדים בהיבט האישי ומכשילים את הלקח המערכתי.
מהתרעה עברנו להרתעה. מרכיב בשיקולים שכשל גם הוא באוקטובר 1973 ושוב באוקטובר 2023. "הרתעה נבחנת בעיני המרתיע, ואין יכולת לבחון אותה בעיני המורתע", טען זעירא, ולכן "גם המושג הרתעה לא יכול להוות את אחד הבסיסים של תורת הביטחון".
הכתבה המלאה תתפרסם ביום שישי ב"מעריב המוסף" ובמעריב אונליין