בשעת כתיבת הטור, עדיין אין הוכחה/אמירה רשמית באשר להצלחת הסיכול הממוקד של מוחמד דיאב אל מצרי (דף: בתרגום לעברית - האורח), ועיקר הממצאים שעליהם אנו מסתמכים (בערוצים הגלויים) הם תצלומי האוויר של אתר הסיכול והעובדה שמפקד חטיבת חאן יונס שהיה במקום נהרג בתקיפה.
עם זאת, ניתן להצביע כבר עתה, ראשונית, על משמעויות סיכולו. ראשית, תודעתית - מס' שתיים של סינוואר סוכל. אין תוחלת לבכירי חמאס, ואם אליו הגיעה אז סינוואר עצמו חי על זמן שאול. כמו כן, גם האיש שניצל מחמישה ניסיונות סיכול, חוסל בסופו של דבר. ישראל אינה מתייאשת ואינה נרתעת, והמזל יכול לשחק מספר מוגבל של פעמים.
המוח ומערכת ההפעלה: ישראל כיוונה ללב לוח הבקרה של חמאס
הגיעו גם לסמל? חיסול מוחמד דף הוא יותר ממכה אנושה לחמאס
אלו מעלים מחדש על המפה את "אופציית ההגליה" – מסר ישראלי בערוצים חשאיים לפיו, בהיעדר עסקה (ואולי גם בהינתן) בכירי חמאס בעזה חיים על זמן שאול, וישראל מוכנה לאפשר לנותרים לגלות בחשאי מרצועה למדינות שתסכמנה לקבלן. הזרוע הצבאית של חמאס איבדה ככל הנראה את העומד בראשה, את רמטכ"ל חמאס שעמד בראשה שנים ארוכות – מעמדה, כוחה הצבאי ויכולתה לאכוף את מרותה עומדים בסימן שאלה ביום שאחרי.
בנוסף זוהי "תום הזוגיות המופלאה" - כולם מסכימים שנוהלה בצוותא ע"י סינוואר ודף, קרי הגוף המחליט וההתייעצויות החשובות נוהלו בין השניים האלו. כמו בכל זוג, כאשר צד אחד נעלם מהמפה, נדרש זמן התאוששות לבן הזוג ועליו ללמוד להתנהל באופן עצמאי לחלוטין, כשהפעם אין לו במי להיוועץ בנוגע להחלטות החשובות וכובד האחריות גדל שבעתיים. ניתן להניח שלמול הלחץ המצרי, הקטארי והבינ"ל קל יותר היה לעמוד בשניים, וכעת לעמוד לבד יהיה קשה הרבה יותר.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
למעט הקפאה טקטית הצהרתית וקצרת מועד של שיחות המו"מ, ניתן להעריך שהישגי צה"ל בשבוע האחרון ועתה סיכול דף, דווקא יזרזו עסקה מחשש, לא בלתי מבוסס של הצד השני, שצה"ל פועל בחסות השיחות להעמקת ההישגים נגד חמאס ומצליח לתרגמם להישגים אסטרטגיים. נכון לעכשיו ובימים הקרובים מוערך שלא תשתנה מהותית ממה שאנו מכירים בשטח, אבל לאורך הזמן יתכן שחמאס יתחיל להבין שהזמן הופך עבורו מנכס לנטל – וכי בתפיסת "העמידה האיתנה" שבה הוא דוגל, מסתבר שהשותפים העיקריים להנהגה, כולל מס' 2 עצמו, לא הצליחו "לעמוד".
יתכן שחמאס (שכבר כעת יש שיח לגבי יכולתו להוסיף ולעמוד במלחמת ההתשה הזו לאורך זמן עם סגירת ציר פילדלפי) יסיק שהזמן כבר אינו משחק לטובתו, וכי עליו לחתור לסיום הלחימה ולפיכך גם להתפשר בדרישותיו. כמו כן, שוב הוכח שחמאס ובכיריו מנצלים את "טוב הלב" של החוק הבינ"ל ועושים בהם שימוש על מנת הן לחמוק מצה"ל ("עמידה איתנה") והן להוסיף ולשלוט על האוכלוסייה האזרחית. במילים אחרות, לשרידות הזרוע הצבאית והיכולת השלטונית במקביל.
הפעם, כשאנו דנים בפרטיה של עסקה שחשיבותה גם ליום שאחרי, קיימת חשיבות מיוחדת להצגה ייעודית של הנושא ע"י צה"ל ומדינת ישראל בקמפיין מתוזמן שיציג את שלל המקרים מהשבועות האחרונים, וזאת כדי לבנות לגיטימציה להמשך פעילות צה"ל, לצד קיבוע עוגנים מרכזיים ליום שאחרי ולעקרונות במו"מ המתנהל.
ברמה האופרטיבית פעילות צה"ל שנתפסת פעמים רבות ע"י חמאס וע"י התקשורת בישראל כעומדת לפני סיום, מסוכנת ועמוקה דווקא לקראת סיומו של שלב הלחימה העצים (שלב א) ויתכן שזהו המודל גם לשלב הפשיטות (שלב ב'), קרי תמרון קרקעי רחב יוחלף בפעילות נקודתית/אזורית אבל עמוקה ואיכותית מאוד עם משמעויות כואבות לחמאס. ניצול המרחבים ההומניטאריים ושימוש במרחב האזרחי להסתתרות ופעילות אנשי חמאס אינו מונע פעילות סיכול ממוקד ואינו מרתיע עוד את ישראל, ולפיכך אינו מהווה עוד חגורת הגנה על בכירי חמאס.
הדבר יקרין גם בוודאות על יכולתה לתפקד כמערכת ארגונית ופוגע עמוקות בשרשרת הפיקוד ובקשר בין הזרוע לסינוואר שנותר לבדו בראש, כמו גם על התיאום בין המערכת הצבאית לזו האזרחית ברצועה. הדבר עלול להחריף עם הזמן את תופעת התפרקות הגדודים והמסגרות הארגוניות שעוד נותרו ויפגע בעתודות הצבאיות שתכנן חמאס להותיר ליום שאחרי.
הסיכול עשוי להשליך על דפוס הלחימה החדש של לוחמת גרילה שסיגל הארגון לעצמו בחודשים האחרונים מול כוחו העודף של צה"ל - ללא ארגון מתפקד וללא מצפן שאומר מה הלאה ומה הכיוון גם לוחם גרילה מיומן יתקשה להחזיק לאורך זמן. אם נדמה היה לפרקים שפעילי חמאס ובכיריו יכולים לפעול באזורים מהם צה"ל יצא זה מכבר בצורה חופשית, וביתר שאת בקרבה למחסות ההומניטאריים – הרי שכעת ברור שהמצב אינו כזה, וכי עליהם לרדת אל מתחת לקרקע (תרתי משמע), דבר הפוגע מאוד עבורם ביכולת לשרוד לאורך זמן מלחמת התשה צה"לית מהסוג זה.
כאמור, אלו תובנות ומשמעויות ראשוניות עוד בטרם נודע רשמית האם סיכולו של מספר שתיים בחמאס אכן הצליח, והן תקפות גם אם יהיה צורך לנסות לסכלו שוב בעתיד.
סא"ל במיל' עמית יגור הוא לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה"ל ובכיר לשעבר במודיעין זרוע הים