בשבועות האחרונים אנו עדים לדיונים חוזרים ונשנים סביב שאלת השרידות של ישראל בתרחישי עלטה. הדיון הזה כלל אינו רלוונטי, כל הגורמים כולל כולם צריכים לשאול כיצד נביא את ישראל לשרידות בתרחיש עלטה. כיצד תושבי ישראל ישובו להרגיש חוסן, הן בהיבט הביטחוני והן בהיבט הכלכלי אנרגטי. ישראל היא אחת ממדינות העולם שטופות השמש שיכולה בקלות לייצר לעצמה ביטחון אנרגטי ולתושביה ביטחון כלכלי ואנרגטי.
העוסקים במלאכה חייבים להחליף דיסקט ולהבין את צורך השעה. הן במובן של קידום הנושא והן במובן של מי מקדמים. אם המדינה תכניס את קידום האנרגיה המתחדשת ואגירה לראש סדר העדיפויות אבל תמשיך לדאוג ולתמרץ רק את הגופים הגדולים במשק הרי שלא עשתה דבר – אולי תשיג מתישהו חוסן אנרגטי אך בוודאי שלא תצליח לייצר חוסן כלכלי ואנרגטי לאזרחי המדינה.
מהם האתגרים העיקריים של ישראל בתחום האנרגיה המתחדשת וכיצד הם משפיעים על יזמי התחום?
עופר אזולאי, מנכ"ל חברת טריפל אס אנרגיות מתחדשות ויו"ר פורום אנרגיה ירוקה (פא"י): האתגרים המרכזיים בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל כוללים בעיקר רגולציה מורכבת, בירוקרטיה מסורבלת, וחוסר בהירות במדיניות הממשלה. החסמים הללו מאטים את הקמתם של פרויקטים חדשים ופוגעים בכדאיות הכלכלית שלהם. בנוסף, הקושי בחיבור למערכת החשמל הארצית, בעיקר לפרויקטים קטנים ובינוניים, מהווה מכשול משמעותי. כל אלו מציבים אתגרים בפני יזמים כמונו, המעוניינים לתרום לקידום התחום ולהרחבת השימוש באנרגיה מתחדשת בישראל. בנוסף לא קיימת תכנית אב/חומש לפיתוח רשת החשמל ואגירה שעל פיהם תתבסס האנרגיה המבוזרת.
איך אתה רואה את תפקידה של ישראל במבנה האנרגטי העולמי בעתיד?
לישראל פוטנציאל גדול להיות מובילה עולמית בתחום האנרגיה המתחדשת, במיוחד לאור העובדה שהיא נהנית משמש רבה ברוב ימות השנה ובנוסף חברות מוכשרות שצברו ניסיון וידע בתחום. עם השקעה נכונה בתשתיות ובטכנולוגיות מתקדמות, כמו אגירה ושימוש חכם באנרגיה, ישראל יכולה להפוך למודל לחיקוי עבור מדינות אחרות. בנוסף, ישראל יכולה לתרום רבות למחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות, ולהוביל שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום.
מהם האתגרים המרכזיים של חוקי האנרגיה החדשה בישראל וכיצד הן משפיעות על יזמי האנרגיה המתחדשת?
חוקי האנרגיה החדשה בישראל מכילה מרכיבים חשובים, אך גם מספר חסמים שמקשים על היזמים. חוקים ותקנות רבים מתעדכנים לעיתים קרובות ומחייבים את היזמים לעמוד בתקנים חדשים, דבר שמעלה את העלויות ומסבך את תהליך הרישוי. בנוסף, חוסר בהירות במדיניות ארוכת טווח עלול להקשות על תכנון פרויקטים עתידיים.
האם תוכל לדבר על יתרונות השקעה באנרגיה מתחדשת מבחינה כלכלית וסביבתית?
השקעה באנרגיה מתחדשת משתלמת הן מבחינה כלכלית והן מבחינה סביבתית. כלכלית, מדובר בהשקעה שמתאפיינת בעלויות תחזוקה נמוכות וברווחיות גבוהה בטווח הארוך, בעיקר לאור הירידה המתמשכת בעלויות הייצור של טכנולוגיות סולאריות ואגירה כמו כן הקמה של מתקנים במתח נמוך מייצרת שפע כלכלי הן לבעלי הקרקע והן למס' חברות גדול שעוסקות בתחום. מבחינה סביבתית, אנרגיה מתחדשת מפחיתה את זיהום האוויר ותורמת למאבק בשינויי האקלים, דבר שמוביל לשיפור איכות החיים של האזרחים ולשמירה על הסביבה.
איך תתאר את תפקידך בפורום פא"י ומהם הישגיו העיקריים של הפורום בתחום האנרגיה המתחדשת?
כיו"ר פורום פא"י, תפקידי הוא לייצג את האינטרסים של חברות האנרגיה המתחדשת הבינוניות והקטנות ולפעול לקידום התחום. הפורום רוצה להביא לשינוי חשיבה רגולטורי, כמו הקלות בתהליכי הרישוי הרישום וקידום הקמת מתקנים במתח נמוך לעמידה ביעדי המדינה.
האם תוכל להסביר איך התקנות והחוקים בישראל משפיעים על יזמי חשמל ממקורות מתחדשים ועל צרכני החשמל?
התקנות והחוקים בישראל משפיעים רבות על יזמי החשמל ממקורות מתחדשים בכך שהם קובעים את המסגרת החוקית והכלכלית שבה אנו פועלים. חוקים כמו חוק החשמל וחוק התכנון והבנייה מקשים לעיתים על הקמת פרויקטים חדשים ומאריכים את תהליכי הרישוי. מצד שני, תקנות כמו תמריצים כלכליים למשתמשים באנרגיה מתחדשת עשויות לעודד את הצרכנים לעבור לאנרגיות ירוקות.
מהם האתגרים הגדולים של ישראל בקידום יעדים לאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2050?
האתגרים הגדולים בקידום יעדים לאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2050 כוללים מחסור במדיניות עקבית וארוכת טווח, צורך בהשקעות משמעותיות בתשתיות חדשות, והתמודדות עם התנגדויות מקומיות לפרויקטים חדשים. בנוסף, קיימת תחרות עם מקורות אנרגיה מסורתיים וזולים יותר בטווח הקצר, מה שמקשה על קידום הפרויקטים המתחדשים.
מי הלקוחות העיקריים של טריפל אס ואיך הם משפיעים על אסטרטגיית הפיתוח שלך?
הלקוחות העיקריים שלנו הם רשויות מקומיות, מפעלים , מבני מסחר, וחקלאים. כל אחד מקהלי היעד האלה משפיע על אסטרטגיית הפיתוח שלנו בדרכים שונות. לדוגמה, הרשויות המקומיות מציבות דרישות ייחודיות לפרויקטים מקומיים, בעוד שמפעלים מחפשים פתרונות חסכוניים ומותאמים לצרכים שלהם. חקלאים זקוקים לפתרונות המותאמים לתנאים בשטחיהם, וההבנה של כל קבוצה מאפשרת לנו לפתח מוצרים ושירותים שמתאימים לכל אחד מהשוקי היעד השונים.