במהלך תשעת חודשי הלחימה בעזה ובגבול הצפון נפגעו לצה״ל טנקים רבים. יותר מ-90% מהם חזרו בתוך זמן קצר לפעילות לחימה. נכון להיום, רק 25 טנקים נמצאים בדרגי הטיפול של חיל הטנ״א של צה״ל. כאשר מרביתם עתידים לחזור לפעילות בתום השיקום.
אין מקום רחוק מדי: הנשק שובר השיוויון של צה"ל שמפרק את חמאס וחיזבאללה
אבל כבד: רס״ל במיל׳ אפרים בן עמרם מת מפצעיו לאחר שנפגע מכטב"ם
בצה״ל אומרים כי אחוז הפגיעה של הטנקים, כלי הרק״מ וההנדסה הם נמוכים ביחס להיקף הלחימה. באשר לכלים שעדיין בסדנאות בטיפול ושיקום, מדובר במספרים זניחים סדר גודל של פחות מפלוגת טנקים.
בצה״ל אומרים כי גם אחוז כלי הרקמה האחרים שנפגעו הוא קטן ביחס להיקף הלחימה ונמשכות הלחימה. יחס שיקום הכלים האחרים שנפגעו והוחזרו לשרות ולחימה עומד על תשעים אחוזים.
בצה״ל נערכו בפריסה ייחודית של חיל הטנ״א כדי לתת מענה לטיפול בטנקים, בכלי הרק״מ וכלי ההנדסה. על פי מדיניות קצין טנ״א ראשי תא״ל אריאל שימה הוחלט להכניס בצמוד לכוחות המתמרנים חוליות של טנ"א, אשר מרגע שהכלי נפגע הם מבצעים הערכת נזקים ראשונה. כל מה שניתן לטפל ולתקן בשטח מקבל עדיפות.
וברגע שהטיפול מורכב יותר, הכלי מפונה לאחור לנקודת פינוי וחילוץ שנמצאת מגמה אחת מאחורי הכח המתמרן. במידה והפגיעה דורשת שיקום גדול יותר, הכלי מועבר לסדנה מרחבית או מטכ"לית או אף למרכז מש״א במרכז הארץ.
בצה״ל מציינים כי רמת המיגון הגבוהה, יכולת הספיגה של הכלים הצילה חיים של מאות לוחמים. בצה״ל משבחים את מערכות ״מעיל רוח״ ומערכות המיגון הפסיבי של הטנקים.
בצה״ל סבורים כי בעקבות המלחמה תידרש הגדלה של היקף מערכי הטנקים, כלי הרק״מ וההנדסה לגדול. אולם לפי שעה לא נקבע היקף הגדלת היצור, שמרביתו מבוסס על יצור ישראלי של מנהלת מרכבה במשרד הביטחון וצה״ל.