דבריו של שר החינוך יואב קיש לראשי ישובי קוו העימות בצפון היו אתמול ברורים וסימנו את המערכים הבטחוניים של ישראל לתקופה הקרובה וכנראה גם לתקופה רחוקה יותר. ״לצערי שנת הלימודים תשפ"ה תפתח השנה בצפון במתווה עורפי, לאור המורכבות הביטחוניות באזור"- אמר השר קיש לראשי הישובים.

בצפון מבינים כי אם לא תפתח שנת הלימודים: בקרית שמונה , בשלומי, במטולה, בישובים של המועצות האזוריות גליל עליון, מעלה יוסף, מטה אשר ומבואות חרמון.

לא רואים את הסוף: תושבי הצפון עדיין מפונים, וגם שנת הלימודים הקרובה לא תיפתח כסדרה
מלחמה בצפון: גם שנת הלימודים הקרובה לא תיפתח כסדרה

המשמעות יכולה להיות גזר דין של קריסה חברתית, וכלכלית לישובים שלמים ולמשפחות מהצפון. משפחות שהן מפונות וכאלה שמתגוררות עדיין בצפון וחוות את המלחמה יום יום שעה שעה.

תלמידים בכיתה, אילוסטרציה (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
תלמידים בכיתה, אילוסטרציה (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

ההחלטה על עתיד הצפון היא לא צבאית. היא מדינית. צה״ל ערוך עקרונית לתמרון. הוא היה ערוך כבר בסוף מאי לתמרון. זאת על פי הנחיה של הרמטכ״ל הרצי הלוי.

השלמת ההערכות כללה: בתוכניות תקיפה, בסדרי כוחות, בחימושים. בסדר כוחות של חיל האוויר בכל זמן נתון עומדים בכוננות מידית בבסיסי חיל האוויר ברחבי ישראל עשרות מטוסים מחומשים מוכנים להזנקה לטובת תקיפה בלבנון.

אבל מאז כל יום שעובר צה״ל  מתרחק ברמת מוכנות. אומנם בכל שבוע מערך מל״י ופיקוד הצפון מבצעים אימוני חטיבות ויחידות בגבול הצפון. הן מתאמנים על הטופוגרפיה ההררית, על מערכי ההגנה והתקפה של חיזבאללה, כמו גם ליצור אצל המפקדים והלוחמים שינוי דיסקט לחימה בין עזה ללבנון.

אז מדוע צה״ל מאבד בכל יום את רמת המוכנות? מהסיבה הפשוטה הכוחות נשחקים כבר כמעט 300 ימים בלחימה בעזה. במקביל מנהלים שגרת ״לחימת הגנה התקיפת״ בצפון ובפעילות מוגברת של בט״ש באיו״ש.

צה״ל בנוי ברובו על מערך המילואים. עשרות גדודים פועלים מאז 7 באוקטובר בלחימה בזירות השונות. היחידות הללו הם הכוחות שידרשו לתמרון בצפון. לצד מערכי הכוחות הסדרים.

מנגד גם על חיזבאללה מופעל לחץ. בפיקוד הצפון ובאמ״ן מנטרים את הפרסומים בתקשורת הלבנונית, את הרשתות החברתיות ואפילו את שלטי החוצות בבירות. הקמפיין "לבנון לא רוצה מלחמה" מופץ בלבנון עם שלטי חוצות בביירות ומקומות נוספים.

שריפה בגבול לבנון כתוצאה ממטחי רקטות (צילום: איל מרגולין, פלאש 90)
שריפה בגבול לבנון כתוצאה ממטחי רקטות (צילום: איל מרגולין, פלאש 90)

הכותרת המרכזית של הקמפיין היא ״מספיק... התעייפנו". נכון לעכשיו, לא ברור מי עומד מאחורי הקמפיין, אך ישנן השערות שמדובר בקבוצות של אנשי עסקים לבנוניים ומגזרים שונים, אשר חווים הפסדים כלכליים כבדים בעקבות המצב הביטחוני והמלחמות המתמשכות. בצה״ל אומרים כי הקמפיין מדגיש את העייפות של האוכלוסייה מהמלחמות וההרס שהן מביאות, ומביע את הרצון להימנע ממלחמה נוספת.

חשוב לציין כי תחילת הקמפיין היא במהלך חודש דצמבר 2023 בו לטענת גורמים בצה״ל חלה עלית מדרגה בעימות בין ישראל לחיזבאללה. הלחץ של הקמפיין משפיע מאוד על נסראללה והוא מנוצל היטב על ידי  צה״ל כך למשל פגיעות של חיל האוויר בבקעה.

או לחילופין פגיעה במחסני תחמושת של חיזבאללה באזורים סמוכים לאזורים אזרחיים כך שהפגיעה באותם מחסנים יצרו אפקט תודעתי שלילי
כלפי חיזבאללה בעיני האזרחים על כך שהוא מסכן אותם.

בלבנון טוענים: הופל כטב''ם של צה''ל  (צילום: רשתות ערביות)
בלבנון טוענים: הופל כטב''ם של צה''ל (צילום: רשתות ערביות)

בצה״ל מזהים כי נסראללה מנחה להגיב בעוצמה רבה של מטחי טילים ושיגורי כטב״מים בכל פעם שצהל פוגע בטעות באזרחים לבנונים. זאת בשל הלחץ הנוסף שיופעל על חיזבאללה מצד האוכלוסייה בשל כך.

במצב שבו משני צידי הגבול נמצאות אוכלוסיות שחוקות, ללא מוצא נראה לעין סביר להניח כי רק אירוע נקודתי, טעות של מהלך צבאי מצד אחד של הגבול כלפי אוכלוסייה אזרחית מהצד השני תביא למהלך מלחמתי רועש שאולי ישנה את הסטטוס קוו המלחמתי המופרע שנוצר בגבול ישראל לבנון מאז 7 באוקטובר.