החיסולים ביום שלישי בביירות של פואד שוכר, המפקד הבכיר ביותר של חיזבאללה, ושל אסמאעיל הנייה ביום רביעי בטהראן קלעו את האזור לרגע המסוכן ביותר מאז אוקטובר 2023. ההשפלה לשתי המנהיגויות, האיראנית וחיזבאללה, היא עמוקה וקשה. הנייה היה אורח רשמי בחגיגות הכתרת הנשיא החדש. עלי ח'אמנהאי, המנהיג האיראני העליון, הנהיג את מסע ההלוויה ההמוני בטהראן.
המשטר האיראני הדליף לעיתונות העולמית שכבר ביום ד', בישיבת חירום של המועצה העליונה לביטחון לאומי, הורה ח'אמנהאי על מכה איראנית ישירה נגד ישראל כתגובה. ח'אמנהאי עצמו אמר לתקשורת שיהיה "תגמול". מעל מסגד הג'מקראן ליד עיר הקודש קום הונף דגל הנקמה האדום של האימאם חוסיין, לפי האמונה באיראן שם התגלה בפעם האחרונה האימאם המהדי הגואל בחלום לילה לאיש דת שנרדם על הדרך לטהראן.
נסראללה במסר מאיים לישראל: "גם הסכם בעזה לא יעצור את תגובתנו בצפון"
חמאס לקראת כניעה? שר בממשלה בטוח: "קרוב לנקודת השבירה"
חוסיין הוא האימאם האהוב ביותר בשיעה. הוא נרצח על ידי אויבי השיעה בשנת 680 לספירה. הדגל האדום הונף שם לאחרונה לאחר שצבא ארצות הברית חיסל את הגנרל קאסם סולימאני בינואר 2020. אז הייתה התגובה האיראנית שיגור טילים למחנה צבאי עיראקי שבו שהו חיילים אמריקאים, אך לא לפני שהם הוזהרו להתפנות. הפעם אין לצפות לאזהרה דומה. ואכן, ביום ה' האחד באוגוסט נפגשו מנהיגים ומפקדים איראניים עם כל התנועות הידידותיות לתיאום תכניות.
ב-14 באפריל ישראל הופתעה מהתגובה האיראנית החריגה לחיסול גנרל איראני בקונסוליה שלהם בדמשק. ישראל כנראה לא עקבה אחר ההתפתחויות הפנימיות באיראן. חודש קודם לכן ניצחה המפלגה הקיצונית ביותר בבחירות לפרלמנט. גם הנשיא (שנהרג אחר כך בתאונת מסוק) היה אז פוליטיקאי קיצוני ביותר, והם היו בברית עם מספר קצינים בכירים במשמרות המהפכה.
הברית הזו לא היה לה הכוח להכריח את המנהיג העליון לתקוף את ישראל, אבל בהשפעתם הוא החליט לתקוף. זו הייתה הפעם הראשונה שאיראן תקפה את ישראל ישירות. הטאבו נשבר. המנהיג העליון הסכים לקבל נשיא חדש, פזשכיאן, שאיננו קיצוני, מפני שזה מאפשר לו להגיב יותר בגמישות על חיסול קצינים איראניים בסוריה, וכך אכן היה עד השבוע הזה. אלא שהפגיעה בהנייה בטהראן יצרה דחף כה אדיר לתקיפה שהמנהיג העליון יתקשה לבלום. לכן תהיה תקיפה איראנית כלשהי, אך כיצד ומתי? אפשר שתקיפה ישירה, אבל לא בוודאות.
בביירות התמונה איננה שונה בהרבה. פואד שוכר חוסל בלב הדאחיה של ביירות. כשם שרצח 12 הילדים במג'דל שמס היה חציית הקו האדום מצד חיזבאללה, כך גם חיסול מפקד צבאי בלב ביירות הוא חציית הקו האדום מצד ישראל. החיסול הקודם בביירות היה של מנהיג פלסטיני, ולכן חסן נסראללה הכיל זאת. הפעם זה היה אחד ממקורביו החשובים ביותר אם לא החשוב בהם.
שני הצדדים נמצאים על סף איבוד שליטה. בנאומו החלש ביום ה' האחרון (האחד באוגוסט) אחרי הצהריים הודיע נסראללה שמעתה "המערכה פתוחה", ולא ברור למה הכוונה. לא סביר שהוא מתכוון שכל הקווים האדומים נמחקו. כלומר: כנראה שנסראללה איננו חוזר בשלב זה ל-2006, לתקיפה מסיבית על מטרות אזרחיות כמו הערים הגדולות, חיפה ותל-אביב.
העובדה שהודיע כי הם ממקדים עצמם במטרות מוגדרות היטב מרמזת שכוונתו עדיין להתמקד במטרות אסטרטגיות. אלא שאלה תהיינה מטרות שונות מאלה שהותקפו עד כה. ישראל תקפה אמנם מטרה צבאית, מפקד בכיר, אך נסראללה דיווח שהיא גם פגעה בשבעה אזרחים. מכך נובע שנסראללה מאמין שיש לחיזבאללה הזכות לתקוף מטרות צבאיות המצויות בלב כל עיר בישראל, כמו חיפה ותל אביב, גם אם ייפגעו בגלל זאת אזרחים רבים.
נסראללה גם בישר שמעתה אין יותר קשר בין המלחמה על גבול ישראל-לבנון לבין המלחמה בעזה. לישראל יש מעתה חשבון איתו, ישירות, ולא כחלק מתמיכתו בחמאס. לא ברור מה משמעות הדבר: האם כשתוסכם הפסקת אש בעזה הוא ימשיך להילחם? לא סביר. הוא התחייב לתגובה כואבת, לא עוד תגובות סמליות, והבטיח שהצהלה הישראלית תתחלף בבכי תמרורים. הוא התחייב בשם איראן שגם היא תצטרף מפני שישראל פגעה בכבוד הלאומי האיראני, מה שהישראלים לדעתו אינם מבינים.
למה ניתן לצפות? חיזבאללה ימשיך את מלחמת ההתשה בצפון. באשר לתגובה הגדולה המובטחת, היא תבוא. אם ההתקפה תבוא במקביל מהמיליציות בעיראק וסוריה, מאיראן, לבנון ותימן, יקשה יותר על ישראל להתגונן. סביר לכן שההתקפה תהיה משולבת. עם זאת, ייתכן שמפחד ארצות הברית איראן לא תצטרף ישירות אלא תמצא דרך אחרת.
ארצות הברית כבר התחייבה לסייע בהגנה, אך לא בהתקפה. כדי שלא להכריח את ארצות הברית להצטרף לתגובה הישראלית ולתקוף את איראן וביירות, סביר שהמטרות תהיינה אסטרטגיות וצבאיות, לא שכונות מגורים אזרחיות בסגנון 2006. אבל התקיפות יכולות להיות בתוך תל אביב וחיפה. נסראללה ינסה להצדיק תקיפות על נמלי חיפה, האזרחיים והצבאיים, על נמל אשדוד, או על הקריה בתל אביב, למשל, גם אם תסתיימנה באבדות אזרחיות רבות, בכך שגם ישראל תקפה בלב ערי הבירה וגרמה למות אזרחים.
מתי? ההיגיון אומר שלא בעוד חודשים, אך גם לא מיד. האויב זקוק לפחות לימים אחדים להתארגנות ותיאום. גם המתיחות הישראלית והדריכות של צה"ל לאורך זמן הם גורמים מסייעים לאויב מפני שהם מביאים לעייפות ולהוצאות. אך ההתקפה בוא תבוא.
פרופ' אמציה ברעם, החוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם, אוניברסיטת חיפה