לאחר כמה ימים של התארגנות והפוגה מלחימה ברצועה, חזרה אוגדה 98 לתמרן בפעם השלישית בח'אן יונס. לוחמי חטיבה 7 של השריון, ואיתם לוחמי הצנחנים, לוחמי חיל ההנדסה הקרבית ויחידות נוספות, פועלים מאז יום שישי בעל ובתת-קרקע בח'אן יונס.

ישראל עומדת בפני פצצה מתקתקת: ארסנל הנשק המפלצתי של חיזבאללה נחשף
לזה איראן לא ציפתה: המאבק נגד התגובה עולה שלב ומגיע מכיוון מפתיע

במקביל, לוחמי אוגדה 162 פועלים בקצב לחימה גבוה ברפיח, בדגש על לוחמי ההנדסה הקרבית שסורקים את המנהרות. יותר מ-100 מנהרות נחשפו, ובצה"ל פועלים להשמידן. בדיוק כפי שביצעו לוחמי האוגדה השלישית של צה״ל בתוך עזה, אוגדה 252, שהצליחו לאתר את אחת המנהרות המשמעותיות של חמאס במרכז הרצועה.

פעילות אוגדה 162 בהובלת צוות הקרב של חטיבת הנח״ל במרחב מסדרון מרכז הרצועה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות אוגדה 162 בהובלת צוות הקרב של חטיבת הנח״ל במרחב מסדרון מרכז הרצועה (צילום: דובר צה''ל)


בצה״ל יודעים כי הרכבת יצאה מהתחנה. דווקא החיסולים של רמטכ״ל חיזבאללה פואד שוכר בביירות וחיסול ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הנייה בטהרן, שאותו ביצעה יד עלומה, הובילו לתחילת הסוף של המהלך העצים במלחמה בעזה.

עתה שתי אפשרויות עומדות על הפרק: עסקה או מלחמה. בעסקה צה״ל יידרש לנצור את האש לפחות לשישה שבועות. מבחינת לוח הזמנים זה ישרת את הדמוקרטים בבחירות בארה"ב, השמים את כל כובד משקלם על המהלך לעסקה.

ברור שעסקה תוביל גם לעצירת המתיחות בצפון ותאפשר גיבוש קואליציה אזורית. כנראה היא תאפשר גם אספקה של חימושים רבים, שישראל לא תתנגד לקבל מהאמריקאים ומהגרמנים. כרגע נקבעה ליום חמישי פסגת תיווך לסגירת העסקה.

אם המהלך ייכשל, נראה שאנחנו צועדים למהלך מלחמתי. מוגבל או עצים? לא ברור. האש תתרכז מצפון וממזרח לנו. על זה אפשר להוסיף את איו״ש. אתמול בצהריים קיבלנו תזכורת כואבת לכך שמדובר בזירת לחימה בפני עצמה, המתוחזקת היטב על ידי איראן דרך ארגוני הטרור, בדגש על הג׳יהאד האסלאמי.

במקרה כזה צה״ל יידרש להזיז את אוגדה 98 ואולי עוד יחידות מעזה לטובת הלחימה בצפון. רבים שואלים אם הדרג המדיני לא מעוניין בעסקה, ולכן הוא משאיר שלוש אוגדות בעזה, נוסף לאוגדת הקו הקבועה היושבת בעוטף.

אוגדה 98 ברצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
אוגדה 98 ברצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)


אז זהו, שכנראה התשובה לכך שלילית. סדר הכוחות הגדול שנשאר וממשיך בלחימה כרגע נועד להגביר את הלחץ ולגבות מחיר, רגע לפני שמורידים את הרגל מהגז. הלחץ הזה מורגש היטב. האירוע בשבת הוא כנראה עוד סימן ללחץ של חמאס, שמייצר נרטיב של 100 אזרחים חפים מפשע שנהרגו כביכול בתקיפה הישראלית על בית הספר שמשמש מקלט לפליטים עזתים.

חמאס ניסה לגייס את העולם להפעיל לחץ על ישראל להפסיק את הלחימה. ברצועה המצב קשה. חמאס איבד לפחות 75% מכוחו: מהלוחמים שלו, מכמות החימושים, מהמנהרות, מיכולות הייצור, ועוד לא דיברנו על ההרס ברחובות, השכונות, המטעים והתשתיות של הרצועה.

אין רחמים על הרצועה, אין רחמים על חמאס. בצה״ל שומעים את הקולות ורואים את המחבלים, שלעתים מניחים את הנשק בכניסה למבנה ונכנעים ללא קרב. אחרי עשרה חודשי מלחמה המחבלים מתקשים להישאר במנהרות, התנאים לא מאפשרים זאת, לכן הם עולים ומנסים להסתתר באזורי המקלט.

זאת הסיבה שאל״ם אביחי אדרעי, דובר צה״ל בשפה הערבית, מבקש בכל בוקר בימים האחרונים מעוד ועוד תושבים בשכונות ברפיח, בח'אן יונס ובמחנות המרכז לנוע לאזורי מחסה חדשים.

צה״ל משתמש עכשיו בעוצמה שלו כדי להמשיך ולפרק את חמאס. השאלה היא עוד כמה ימים נשארו למפקדי ולוחמי צה״ל לפעול עד ששעון החול ייעצר.