בזמן שישראל מחכה לתקיפה מאיראן או מחיזבאללה, ישנם דיווחים שונים, לכאן או לכאן, מה ראוי לעשות - האם לצאת למתקפת מנע עבור היתרון שבכך, או להמשיך לחכות - כדי להימנע ממלחמה אזורית רחבה? 

לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", גורמים ישראלים טוענים שלהבדיל מהעבר, ההנהגה בפיקוד צפון דוחפת לגישה תוקפנית יותר נגד חיזבאללה, יותר ממה שישראל נקטה בה במהלך המלחמה הנוכחית. כמו כן, גורם ביטחוני בכיר אמר לעיתון שתגובה לא מידתית של חיזבאללה עלולה "להוביל למתקפה ישראלית שתוביל למציאות חדשה בגבול הצפון". 

"התגובה בלתי נמנעת": איראן סירבה להצעת ענק, בריטניה מתכננת לחלץ את אזרחיה מישראל
אחרי הספינים האינסופיים על התקיפה האיראנית - מתי נדע שהיא באמת תגיע?

עם זאת, לאחר 10 חודשי מלחמה, מנתחי ביטחון אמרו ל"וול סטריט ג'ורנל" כי מלחמה כזו תהיה הרסנית לשני הצדדים, כיוון שלחיזבאללה, לדבריהם, יש "מספיק טילים ומזל"טים כדי להכריע את ההגנה האווירית של ישראל", וכן "אלפי חיילים רגליים מאומנים שיכולים להסתער על שטח ישראל". לדבריהם, במלחמה כזו יהיו נפגעים אזרחיים בצד הישראלי ולכן צה"ל ישאף לסיים אותה במהירות באמצעות תקיפות אוויריות המכוונות לתשתיות - שנמצאות בכפרים בדרום לבנון.

"ישראל ככל הנראה תתקוף כפרים לבנוניים ליד ישראל וכך תכבוש מחדש את דרום לבנון כדי ליצור אזור חיץ חדש", אומרים אנליסטים ל"ג'ורנל".

חיסול בלבנון (צילום: רשתות ערביות)
חיסול בלבנון (צילום: רשתות ערביות)

כזכור, אתמול נחשף "במעריב" כי בצה״ל קידמו מספר יחידות עלית אשר ישמשו ככוח התערבות במקרה של חדירה של כוחות רדואן לשטח הגליל. בצה״ל מבינים כי צמצום זמן תגובה של כוח התערבות צבאית באירוע של פשיטה ואו אף לקיחת בני ערובה הוא עניין קריטי. במקביל הציבו המשטרה וצה״ל עמדות בטון, מיגוניות ועמדות ירי כמערך הגנה למקרה שבו כוחות פלישה יתגברו על מערכי הגנה קדמיים של צה״ל בצפון. הקמת העמדות נועדו למנוע הגעה של כוחות אויב לעומק השטח בדגש לערים הגדולות בצפון.

עמדות ירי בצפון (צילום: אבי אשכנזי)
עמדות ירי בצפון (צילום: אבי אשכנזי)

במשטרת מחוז חוף מספרים כי בעקבות הפשיטה של ה-7 באוקטובר בדרום במשטרה הוכנה הערכות מבצעית כאשר כל ניידת במרחבי המשטרה בצפון יודעת להגיע לעמדת ההגנה כדי למנוע חדירה לעומק השטח. ״אנחנו אחת לכמה ימים מתרגלים את הכוחות להגעה לעמדות ההגנה. כל שוטר יודע היכן הוא אמור להגיע בהינתן ההודעה על חדירה של כוחות לשטח הגליל״, כך אומרים במשטרה.

"יש לנו הגנה טובה אבל היא לא הרמטית"

בתוך כך, על רקע ההמתנה לתגובת איראן וחיזבאללה לאיומים מן השבועות האחרונים, עולה השאלה מתי וכיצד תצטרך מדינת ישראל להתגונן אל מול תקיפות אפשריות. תא"ל (מיל') דורון גביש, מפקד מערך ההגנה האווירית לשעבר, התייחס להיערכות ב-103FM, ולשיתוף הפעולה מול האמריקאים בימים מתוחים אלה.

"לזה נערך חיל האוויר לאורך השנים. אנחנו במידה מסוימת יכולים לומר שאנחנו לצערנו הרב די מנוסים. פגשנו ירי גם מהצפון גם מהמזרח, גם מכיוון החות'ים בתימן וגם מפרוקסים אחרים. זאת בהחלט אופרציה שצריך להפעיל, גם בהקשר של השותף. היה לנו ניסיון שהדבר הזה פעל, גם מבחינת הגנת מרקטות יש לנו ניסיון של שיתוף פעולה עם האמריקאים, אימונים שלמים איך אנחנו פועלים יחד, גם באוויר. כבר פעלנו במהלך אפריל, גם מערכי הבקרה והשליטה וגם המערכים באוויר וברקע נערכים לזה. ככל שהימים נוקפים יש יותר היערכות, יותר תרגולים ויותר אישורים של פקודות. בשונה מהפעמים האחרונות הדיבור לא רק בהגנה, אלא גם דיבור בהתקפה. הרטוריקה פה ברורה עם כוונה אמיתית מאחוריה, שצה"ל אם יידרש גם יפעל בהתקפה ולא רק בהגנה", אמר בפתח דבריו.

"אני חושב שבסך הכול, כשנאמר המשפט שיש לנו הגנה טובה אבל היא לא הרמטית זו הכוונה. אני מתייחס לכל מרחב האיומים. לעתים יכולה להיות טעות אנוש או אירוע טכני. תמיד יש גם את האופציה שדברים מהסוג הזה יקרו. כשאתה דרוך אתה מייתר עוד פעילות שאם משהו אחר קורה, תגיב מהכיוון האחר. בסך הכול אם מסתכלים על האיראנים, המרחב מולם יש לו יתרון מסוים. כשברים מגיעים מאיראן יש שעות, וגם בעולם הטילים יש דקות ארוכות לתגובה. עם החיזבאללה הטווחים יותר קצרים", הוסיף.

על איום הכטמ"מים אמר תא"ל גביש כי "יש פה התמודדות עם כטמ"מים, אבל היא לא הגיעה לרמות הכי גבוהות, אבל ההתנהלות במהלך המלחמה קיים סביבה תהליך של הפקת לקחים ושיפור. זאת גם פונקציה של טווח. מאיראן שוגרו אלינו 170 כאלה וכולם יירטו. וגם אצל החות'ים שוגרו מאות ולבד משניים יורטו. בטווחים יותר קרובים, זה יותר מאתגר, אבל גם שם מנסים להשתפר. אתה כל הזמן רוצה שתהיה לך התרעה חזקה – הן לאזרחים והן לצבא. אם אתה נכנס לתוך מרחב מוגן כמות חומר הנפץ לא גדולה, וזו הדרך להתמודד עם האיום".

"עולם הלייזר הוא משהו שמדובר עליו הרבה מאוד שנים. בהגנה אתה תמיד צריך עוד מערכות, ויכול לרפד את כל הצפון במאות מערכות מהסוג הזה. בבניין כוח של צבא אם אתה משקיע במקום אחד אתה פחות משקיע במקומות אחרים. אבל אלה הכיוונים: אמצעים קינטים והלייזר. תוך כדי המלחמה נעשים ניסיונות של בניית כוח. זה הפיתרון – עוד ועוד מערכות מהסוג הזה", אמר.

בסוף דבריו הדגיש כי "אם נהיה במלחמה בצפון כמו בעזה, לפעילות ההתקפית יש משמעות גדולה גם בהתייחס לאיומים מהסוג הזה. אתה נמצא הרבה יותר מסיבי על המרחבים שלהם, בטח אם אתה נכנס קרקעית".