ראשי המוסד דדי ברנע וראש השב"כ רונן בר יצאו אתמול למצרים במטרה לקיים בקהיר שיחות בנוגע להסדרי הביטחון באזור ציר פילדלפי. במקביל מתבצעת עבודת ההכנה לקראת הפסגה שצפויה להתקיים ביום ראשון בעיר כאשר הצוותים עובדים מסביב לשעון להכנת כל התשתית לעסקה לשחרור חטופים, באם חמאס יגיע לשולחן המשא ומתן. פרופ' אייל זיסר, מומחה למזרח התיכון, שוחח היום (שישי) עם פרופ' אריה אלדד ויריב אופנהיימר ב-103FM והביע פסימיות באשר להשגת העסקה.
"אני בספק שתהיה עסקה. כל כך הרבה פעמים היינו על סף פריצת דרך", אמר בפתח השיחה. "יש להבנתי פער שאי אפשר לגשר עליו, כי אי אפשר לרבע מעגל: חמאס רוצה לשרוד, שתיפסק המלחמה ושהוא יישאר בשלטון ברצועה. ולעומת זאת עמדתה של ממשלת ישראל איננה מוכנה לקבל מציאות שכזאת. לכל אחד מהצדדים יש אינטרס לקיים את המשא ומתן, גם למתווכים, ולשדר אווירה שמתקרבים לעסקה, אבל אני לא רואה איך אפשר לגשר על הפער הזה".
ההזדמנות שהוחמצה: האם ישראל יכלה לסיים את המלחמה בתוך כחודש?
כך מסכלת מערכת הביטחון את יישום החוק המאפשר לגרש מחבלים החיים בישראל | קלמן ליבסקינד
עוד ציין כי הוא לא רואה מציאות שבה העסקה נגמרת והאש מתחדשת: "סינוואר הוא אולי משיחי והזוי, אבל הוא מבין משהו. אם אומרים לו 'לך לעסקה', ומייד כשהיא נגמרת האש מתחדשת, אין שום היגיון שהוא יסכים לזה. אני מניח שהאמריקאים והמתווכים מנסים למכור משהו לשני הצדדים".
"אני לא רואה שלממשלה הזו יש תוכנית פעולה מה עושים פרט להישרדותה הפוליטית והאישית. אם אנחנו אומרים שצריך לכבוש את עזה ולשלוט בה, אז בואו נכבוש את עזה. אפילו מבחינה הומניטרית עדיף ממשל צבאי, וזה גם יסייע להתמודדות עם החמאס. אני פחות נרתע מזה מאשר המציאות הבלתי ברורה עכשיו", הוסיף.
בהמשך השיחה פקפק זיסר באפקטיביות של המדיניות המתווכחות בעסקה: "אני לא חושב שהאמריקאים באמת לוחצים על ישראל. ידענו כבר מה זה לחץ. המדיניות שלהם לא לגמרי ברורה לי, ולא ברור לי מה הם רוצים: שקט לפני הבחירות או באמת פתרון. כשהיה אחד כמו הנייה בחיים וישב בקטאר, היה אפשר לחשוב שאולי דרכו יעבירו מסרים לסינוואר. היום אני לא רואה במה מצרים וקטאר יכולות ללחוץ על סינוואר. אולי ההפך: הוא יכול להביך אותן ולגרום להן נזק בדעת הקהל הערבית יותר משהן יכולות ללחוץ עליו".
הוא סבור גם כי המצב בעזה לא באמת מעניין את הגורמים האחרים בציר האיראני: "אני לא חושב שהשיקולים של איראן וחיזבאללה קשורים לפלסטינים. גורלם של הפלסטינים לא באמת אסטרטגית מעניין אותם".
בהמשך התייחס להמתנה לתגובת איראן וחיזבאללה על החיסולים של איסמעיל הנייה בטהרן ופואד שוכר בביירות ואמר כי "מבחינת ההמתנות אני מוטרד, כי זה יהיה ריטואל קבוע - בכל פעם שנעשה משהו שלא יהיה לרצונם ניכנס לריטואל כזה שהוא בלתי סביר ובלתי הגיוני. בכל שבועיים או חודש נפגע במישהו בחיזבאללה, ובתגובה המדינה תיכנס לשיתוק? אני רואה בזה בעיה מעבר לפגיעה קשה ביכולת ההרתעה שלנו".
הוא הסביר מדוע איראן נמנעה מלהגיב לחיסול הנייה בשטחה: "מלכתחילה הייתה כאן פגיעה בהנייה, והייתה תגובה אמריקאית מאוד נחרצת, היערכות צבאית חסרת תקדים. זה מה שהרתיע את האיראנים לעת הזאת. אבל הנקמה במזרח התיכון מוגשת קרה".
עם זאת הוא הציע לשאת עינינו צפונה: "לגבי חיזבאללה, קשה לי לראות שנסראללה מוותר על מה שהבטיח בראייתו. זה יהיה לתת לישראל אור ירוק להמשיך בדברים שכאלה, ולכן אני חושש שעוד נשמע ממנו".
סייע בעריכת הכתבה: אחיעד לוק, 103FM