"גורמים בישראל שיתפו פעולה": נשיא ארצות הברית, ג׳ו ביידן, אישר את התוכנית להעברת סיוע הומניטרי לעזה באמצעות מזח צבאי צף, למרות אזהרות מתוך הממשל האמריקני. זאת, על פי דו״ח מבקר המדינה שפורסם אמש (הלילה בין שלישי לרביעי, שעון ישראל), ועליו דווח ב"וושינגטון פוסט". הדו״ח מצביע על כך שגורמים בכירים בממשל הביעו חשש כי גלים סוערים עלולים להציב אתגרים משמעותיים, וכן התנגדו לפעולה מחשש שתסיט את תשומת הלב מהמאמצים הדיפלומטיים לאלץ את ישראל לפתוח נתיבי יבשה נוספים לאזור הלחימה.
הגוף המפקח על הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID), האחראית על פעילות הומניטרית של ארצות הברית בחו״ל, ציין מספר ״גורמים חיצוניים״ פגעו ביכולת הסוכנות לחלק מזון ואספקה אחרת שהובאו לעזה דרך המזח. בין היתר, נכתב בדו״ח, היו אלה דרישות האבטחה שהציב הפנטגון להגנה על אנשי הצבא האמריקני שעבדו על המבנה הצף סמוך לחוף. הדו״ח מציין כי ״מספר אנשי צוות של USAID הביעו חששות״ שהתמקדות ממשל ביידן במזח פגעה בפעילות הסוכנות לפתיחת מעברי יבשה נוספים - גישה שנחשבה, על פי הדו״ח, ״יעילה ומוכחת יותר״. עם זאת, ״ברגע שהנשיא הורה על ביצוע המשימה״, קובע הדו״ח, ״התמקדה הסוכנות בשימוש במזח ביעילות המרבית האפשרית״.
דיווח: הקמת המזח ההומניטרי בעזה צפויה לעלות כ-200 מיליון דולר
המזח חובר לחופי עזה במאי, על רקע חששות גוברים מרעב שהובילו את הפנטגון להתחיל בהצנחת מזון לעזה. אולם מתחילתה, המשימה נתקלה במכשולים לוגיסטיים וביטחוניים, כולל ים סוער ששבר את המבנה, ביזה של משאיות סיוע ביבשה, ועיכובים מתמשכים בהעברת מזון מאזור הפריקה לחוף בשל חששות שהפצצות ישראליות יפגעו בעובדים האחראים על חלוקתו. הפעילות הופסקה סופית בחודש שעבר.
הדו״ח צפוי לחזק את מבקריו של ביידן, שתהו מדוע סיכן חיילים אמריקאיים במשימה שניתן היה למנוע אילו הצליח לשכנע את הגורמים הישראליים להקל על המצור על עזה שהוטל באוקטובר, כתגובה על אירועי השבעה באוקטובר, שהציתו את המלחמה. בעוד גורמים ישראליים טוענים כי הם מאפשרים כניסת סיוע לשטח הפלסטיני, ארגונים הומניטריים מעריכים כי הכמות אינה מספיקה להזנת כשני מיליון האנשים הלכודים באזור הלחימה.
דובר המועצה לביטחון לאומי, שון סאבט, אמר בהצהרה לאחר פרסום הדו״ח כי המזח היה ״חלק מתגובה מקיפה בהובלת ארצות הברית למצב ההומניטרי החמור בצפון עזה״, שכללה גם משלוחי מזון דרך מעברי גבול ובהצנחה אווירית. ״אמרנו מההתחלה שזה לא יהיה פשוט״ אמר סאבט. ״היינו כנים ושקופים לגבי האתגרים. אבל בסופו של דבר... ארצות הברית לא הזניחה את תפקידה בהכנסת סיוע הומינטרי לרצועה, המזח תפקד בזמן ובמקום הראוי״.
סברינה סינג, דוברת הפנטגון, אמרה כי משרד ההגנה מודע לדו״ח החדש. לדבריה, המזח ״השיג את מטרתו כאמצעי נוסף להעברת כמויות גדולות של סיוע הומניטרי לתושבי עזה״, והוסיפה כי USAID, משרד ההגנה וגורמים ישראליים שיתפו פעולה באופן הדוק במשימה, כולל בנוגע למיקום לאורך חופי עזה שבו יחובר המזח.
גורם בכיר בממשל אמר לעיתון "הוושינגטון פוסט" כי ״היה תיאום עקבי ותקשורת בין-משרדיים לגבי המזח״ כאשר גובשו התוכניות, וכי החששות הפנימיים נלקחו בחשבון. גורם ב-USAID אמר גם הוא ל״וושינגטון פוסט״ כי התכנון למבצע היה מאמץ רב-סוכנותי שכלל דיונים נרחבים עם האו״ם ושותפים הומניטריים לגבי כיצד להגיע לאזורים בעלי הצורך הגדול ביותר. אנשי USAID קידמו בתחילת תהליך התכנון, ולאחר מכן הוסיפו, כוח אדם נוסף המוקדש אך ורק למזח, כדי לאפשר לסוכנות לטפל בסוגיות הנוגעות למעברי היבשה ולמזח בו-זמנית, אמרו הגורמים.
בתוך הממשל האמריקאי, הדיונים על שימוש במזח הצף החלו טרם הכרזתו של ביידן במהלך נאום מצב האומה במרץ כי יקים ״מסדרון ימי״ לסיוע לפלסטינים הרעבים. בעוד שגורמי USAID ציינו תחילה כי המזח ״לא היה אפשרות ש-USAID לרוב ממליצה בפעולות הומניטריות", הם החלו לחפש דרכים להשתמש בה ״באופן שישמור על הפרדה בין גורמים צבאיים והומניטריים״ בתוך עזה, נכתב בדו״ח.
בפעולה על פי הוראת ביידן, USAID ביקשה תמיכה ממשרד ההגנה למבצע בן 90 יום שעלותו כ-230 מיליון דולר, על פי הדו״ח. המזח, שהובל לים התיכון המזרחי על ידי כלי שיט של הצבא האמריקאי, חובר לראשונה לחוף עזה ב-16 במאי, אך תוך ימים התפרק בגלים סוערים, וגרם לנזק של כ-22 מיליון דולר והשבית אותו. חיילים אמריקנים תיקנו וחיברו מחדש את המזח ימים לאחר מכן, אך התמודדו עם חוסר ודאות מתמשך לגבי מתי מזג האוויר יאפשר משלוחי סיוע. ״מההתחלה, מזג אוויר סוער היווה אתגר עיקרי״ נכתב בדו״ח.
הנחיות משרד ההגנה למזח הימי מבהירות כי השימוש בו תלוי במזג האוויר וכי הוא אינו יכול לפעול כאשר הגלים גבוהים מחצי מטר, אך הים התיכון לעתים קרובות מאופיין ״ברוחות וגלים משמעותיים״ העולים על כך, על פי הדו״ח. גורם זה עלה במהלך פגישת תכנון על ידי גורם במשרד ההגנה בעל מומחיות בעבודה עם המערכת, מצא המבקר. ״בסופו של דבר״, נכתב בדו״ח, ״המזח פעל במשך כ-20 יום והוצא משימוש ב-17 ביולי״.
הפריסה גם עוררה חששות שאנשי צבא אמריקאים, שעלולים להפוך למטרה נייחת לגורמי טרור הפועלים בשטח. אותם גורמים, בהתייעצות עם USAID וגורמים ישראליים, החליטו שהם יכולים להגן על האתר בצורה הטובה ביותר אם הוא יחובר במרכז עזה, אך זה היה בניגוד ל״דרישה מוקדמת״ של תוכנית המזון העולמית של האו"ם למקם אותו בצפון עזה, שם הצורך היה הגדול ביותר, נכתב בדו״ח. תוכנית המזון העולמית גם ביקשה אבטחה עצמאית בשל חששות לשמור על ניטרליות בסכסוך, אך לא נמצא פתרון, על פי הדו״ח. במקום זאת, כוחות ישראליים הגנו על מתקן החוף שבו הובא המזון ליבשה.
הגוף המפקח מצא כי למרות תפקידה של USAID כמובילה מטעם הממשל האמריקני בסיוע ההומניטרי בעזה, לסוכנות הייתה "שליטה מוגבלת" על ההחלטה להשתמש במזח, היכן למקם אותו ומי יספק אבטחה. הסוכנות, נכתב בדו״ח, צריכה לחפש לקחים שהיא יכולה להפיק מהניסיון.