סוחרים פרטיים, אשר נכנסו לריק הביטחוני בעזה, מספקים יותר מזון ומוצרים בסיסיים מהאו"ם, אך מותירים את הפלסטינים חשופים למחירים מופקעים, כך נכתב היום (שבת) במאמר נרחב של ה"פייננשל טיימס" אודות המצב הסוציו-אקונומי של רצועת עזה.
סיוע הומניטרי? לא תאמינו מה אפשר להשיג בשוק בעזה וכמה זה עולה להם
נתח זרם הסיוע מגורמים פרטיים גדל מ-5% באפריל לכ-60% באוגוסט וספטמבר, לפי נתוני צה"ל. על פי המאמר, סוחרים משלמים עמלות כבדות בשוק השחור עבור היתרי יבוא שהונפקו על ידי ישראל כדי לקבל גישה לעזה, כמו גם סכומים משמעותיים עבור מה שמכונה "חברות אבטחה חמושות" - פרוטקשן. עובדי הסיוע והסוחרים בעזה אומרים כי העלויות, בתוספת הוצאות נלוות נכבדות, מגולגלות לאחר מכן אל עבר תושבי הרצועה
"כל מתווך לוקח את החלק שלו וכמה אנשים מרוויחים הרבה כסף", אמר אחד הסוחרים הפלסטינים. "הכל על חשבון הצרכן. גם כשיש אוכל, אנשים לא יכולים לקנות אותו".
סוחרים מספקים תוצרת טרייה, משלימים את כמות המוצרים היבשים והשימורים מסוכנויות סיוע, אך אנשי עסקים רבים שולחים גם סחורות לא חיוניות כמו תפוצ'יפס, למשל. ישראל מסווגת את כל הסחורות המסחריות הללו כסיוע הומניטרי. סך הסיוע המזון שנכנס לעזה בחודש שעבר הגיע לנקודת השפל שלו מאז פברואר, על פי נתוני צה"ל.
"סחורות מהמגזר הפרטי אינן סיוע", אמר סם רוז, מנהל התכנון באונר"א. "בסביבה שבה לאנשים אין כלום, מה שנכנס לא בהכרח מתאים לצרכים שלהם, אלא זה מה שהשוק מסוגל לספק". גורמים פרטיים הביאו לעזה כמעט פי שניים משאיות מאשר המגזר ההומניטרי בין ה-6 במאי ל-31 ביולי, לפי לשכת המסחר של עזה.
האו"ם והארגונים הלא ממשלתיים נרתעו יותר ויותר מהפרת חוק ומלחימה פעילה לאורך נתיבי המסירה, לפי שני פקידי האו"ם שבסיסם בעזה. המצב נעשה מסוכן יותר לאחר שמעבר רפיח נסגר ומספר המשאיות המספקות סיוע מארגונים הומניטריים ירד ביותר משני שליש בין אפריל לספטמבר, והגיע לנקודה הנמוכה ביותר מאז תחילת המלחמה, לפי האו"ם.
הפייננשל טיימס שוחח עם יותר מתריסר אנשים על ההשתלטות הפרטית על אספקת המזון לעזה, כולל סוחרים, ארגוני תעשייה, פקידים מקומיים ועובדי סיוע. סוחר פלסטיני אחד תיאר כיצד העלויות המופרזות בשוק השחור של רכישת היתרי יבוא, מתווכים ושכירת הגנה מזוינת אילצו אותו להעלות מחירים.
כדי לייבא משאית אחת מהגדה המערבית לעזה, משלם הסוחר בין 5,000 ל-35,000 דולר עבור היתר בשוק המשני, בהתאם לשווי הסחורה, 3,000 דולר לשמירה על המשאית בתוך עזה ומינימום של 4,000 דולר דמי הובלה. לפני המלחמה, העלות היחידה הייתה 300 דולר דמי הובלה.
בין נובמבר למאי, ישראל אפשרה לחמש חברות פלסטיניות בלבד לקבל אישורים להכנסת סחורות לעזה, מה שהעניק להן אחיזת חנק בשוק. חברות אלו החלו אז למכור את ההיתרים לסוחרים אחרים, לדברי שלושה סוחרים עזתיים וראש לשכת המסחר של עזה.
ישראל נתנה ליותר סוחרים גישה להיתרים מאז אפריל, אבל אלה נשארים מרוכזים בידיים של כמה סוחרים בודדים, לפי המקורבים ששוחחו עם "פייננשל טיימס". "יש כמה סוחרים שיבקשו היתר פעמיים, שלוש ואפילו 10 פעמים ולעולם לא יקבלו אישור. בינתיים, סוחר אחר עשוי להגיש בקשה ל-10 אישורים ולקבל את כולם. אדם זה שולט בשוק . . . ויכול למכור אישורים", אמר מוחמד ברבאך, חוקר במשרד הכלכלה הפלסטיני בעזה.
מתפ"ש הגוף הצה"לי האחראי על עניינים הומניטריים בעזה, מסר כי "סוחרים רבים רשאים לספק סיוע, מותנה בבדיקה ביטחונית יסודית ועדכנית, שנערכת על ידי כוחות הביטחון". שני שליש מהמשלוחים המסחריים מקורם בישראל והיתר מהגדה המערבית, לפי נתוני לשכת המסחר מיולי.
סוחר אחד אמר ל"פייננשל טיימס" כי יבוא משאית של פריטים כמו קפה ותבלינים עולה כעת יותר מ-40,000 דולר. מחסור במזומן ואבטלה נרחבת גורמים לכך שאפילו כמות המזון הקטנה שמגיעה לעזה אינה ניתנת להשגה לרבים.
עד יולי, מחיר הירקות הטריים בעזה עלה ב-170% מתחילת המלחמה, בעוד שמחירי הפירות הטריים עלו ב-228%, לפי תוכנית המזון העולמית (WFP). המחיר של 1 ק"ג של עגבניות בחאן יונס עלה כמעט פי חמישה. העלויות צומחות עוד יותר, כאשר הסוחרים אוגרים את הסחורות בציפייה לסגירת המעברים במהלך תקופת החגים בישראל באוקטובר.
סוחר עזתי שייבא פעם מדובאי והודו אמר כי הפחית את המשלוחים שלו לשבריר מרמתם במאי, מכיוון שפלסטינים לא יכלו לקנות את מה שהוא מוכר: "השוק מלא, אבל לאנשים אין את היכולת לקנות".
פייסל אלשאווה, סוחר פלסטיני בולט, הצביע על סכנות אחרות בזמן מלחמה: "הסיכונים לסוחרים הם שהסחורה תופצץ, או שהיא מתקלקלת בגלל אחסון לקוי, או שהמחיר צונח בגלל שיש הרבה היצע של חלק מהמוצרים. פריטים כמו קפה נמס".
גניבה היא גם סיכון גדול עבור סוחרים. רובם לוקחים את שוריותיהם של "חברות אבטחה" - קבוצות חמושות של עד 20 עזתים, חלקם נושאים אלות ואחרים רובים - כדי לשמור על המשאיות שלהם. "אין לך ברירה, אלא לשכור הגנה", אמר יבואן אחר מעזה שפועל כעת מחוץ לקהיר. "זה מה שמעלה את העלויות שלנו".
האו"ם אינו שוכר הגנה מזוינת ונותר חשוף לביזה, במיוחד מכיוון שהברחה נרחבת של סיגריות, האסורה על ידי ישראל, במשאיות סיוע - הופכת אותן למטרות מושכות.
"המגזר המסחרי משתמש בשומרים חמושים והם בעצם משלמים כספי הגנה למשפחות כדי להשאיר אותם לנפשם. אנחנו לא נעשה זאת: לא נשתמש בשומרים חמושים", אמר סקוט אנדרסון, סגן המתאם ההומניטרי ומנהל ענייני אונר"א בעזה.
"ברגע שיש בחורים עם קלצ'ניקובים על המשאית שלך, אתה מטרה עבור ישראל", הוסיף סם רוז מאונר"א.