על פי דיווח באתר "אל-ג'מהוריה" הלבנוני, חיזבאללה טרם הצליח להנחית על ישראל מכה משמעותית שתשנה את מאזן הכוחות בשדה הקרב ותוביל להפסקת הלחימה בגבול הצפון. מקורות דיפלומטיים מערביים אמרו לעיתון כי למרות הפגיעה בבכירי הארגון והנזק שנגרם לתשתיותיו, ישראל טרם השיגה את יעדיה המוצהרים.
העיתון הלבנוני מדווח על מה שהוא מכנה "תוכנית אמריקאית-ישראלית" המתבצעת בשלבים באמצעות כלים מדיניים, דיפלומטיים וצבאיים. לפי הדיווח, התקיפה ב-23 בספטמבר, חיסול ראש המטה של חיזבאללה פואד שוקר, פיצוץ מכשירי הקשר של הארגון, והניסיונות לפגוע במפקדי "כוח רדואן" היו רק השלב הראשון במהלך רחב יותר.
לטענת המקורות, השלבים הבאים נועדו לערער את סביבת חיזבאללה וההתנגדות, לשנות את זהותה וכיוונה, להפעיל את "פצצת העקורים" בעיתוי המתאים, ולהצית כאוס פנימי על ידי הפעלת כל גורמי הנפץ המוכרים בזירה הפנימית, ובראשם סוגיית הפליטים הסוריים והמחנות הפלסטיניים.
על פי הדיווח, נתניהו, בתמיכה אמריקאית, רואה בעימות הנוכחי הזדמנות משמעותית לפגוע בחיזבאללה, המהווה את הזרוע המרכזית של איראן באזור. העיתון מציין כי משרד הביטחון הישראלי הקצה 530 מיליון דולר לפיתוח מערכת "קרן ברזל", המיועדת ליירוט כלי טיס בלתי מאוישים - צעד המעיד על היערכות למערכה ממושכת.
העיתון טוען כי ישראל אינה מסוגלת עוד לנהל מלחמה מדי שנה או אפילו כל חמש או עשר שנים, בשל שיקולים פנימיים, צבאיים, פוליטיים, כלכליים ואסטרטגיים. לכן, לפי הדיווח, היא לא תסכים להפסקת אש ללא פתרון מקיף שיענה על דרישותיה ויספק ערבויות אמיתיות שיאפשרו את חזרת תושבי הצפון.
"אל-ג'מהוריה" מדווח כי חיזבאללה הצליח להתאושש מהמהלומות הראשוניות והשיג מחדש שליטה מבצעית, כולל ביצוע פעולות שהפתיעו את הדרג המדיני בישראל. מנגד, בכירים בצה"ל, ובהם שר הביטחון גלנט, מודים במחיר הכבד שמשלמת ישראל אך מדגישים את נחישותם להמשיך בלחימה.
לפי המקורות, היעדר מנהיגות אמריקאית ברורה בתקופת הבחירות מאפשר לנתניהו להמשיך בפעולות נגד חיזבאללה. התקופה שבין הבחירות בארצות הברית לכניסת הנשיא החדש לתפקיד צפויה להיות מאופיינת בהסלמה משמעותית, כאשר כל צד ינסה לחזק את עמדת המיקוח שלו.
העיתון מסכם כי המשך העימות תלוי בשלושה גורמים מכריעים. הראשון הוא יכולת העמידה של חיזבאללה בשדה הקרב ומניעת השגת היעדים הצבאיים של ישראל, במיוחד בנוגע למבצע קרקעי עד נהר הליטני. הגורם השני הוא יכולת הספיגה של ישראל, לנוכח האבדות בקרב חיילים וקצינים, הרס של טנקים ומטוסים, והעקירה ההמונית של תושבי הצפון.
הגורם השלישי המכריע הוא זהות הנשיא האמריקאי הבא ומדיניות ממשלו החדשה, כאשר מומחים המצוטטים בעיתון מציגים שתי הערכות מנוגדות: האחת גורסת שהממשל החדש יפעל לסיום המלחמה לפני סוף השנה כדי למנוע הסלמה אזורית, והשנייה טוענת שהתמיכה בישראל היא עקרון יסוד אמריקאי ללא קשר לזהות הנשיא.
המצב הפוליטי בארצות הברית, כאשר הנשיא ביידן נתפס כ"ממלא מקום" והיעדר מדיניות אמריקאית ברורה בנוגע למלחמה בלבנון ובעזה, מאפשר לנתניהו להמשיך בפגיעה בחיזבאללה ובביצוע פעולות נוספות של הרס ועקירה כדי להפעיל לחץ על הארגון ועל העמדה הרשמית של לבנון, כך לפי הדיווח.