החקירה כיצד הגיע המסמך, שצה"ל מאשר כיום את אמיתותו, לידי העיתון הגרמני "בילד" תעלה בוודאי פרטים מעניינים. אולם מה שפורסם, ואומת עד כה, מעניק יכולת לקשור בין המו"מ העקר לעסקה, לבין המבצע הקריטי שמנהל צה"ל בג’באליה מזה ארבעה שבועות. מבצע שיכול להיות מנוף הלחץ היחיד שנותר לשחרור חטופים.
המסמך אותנטי. הציטוטים מדויקים.
הציבור הישראלי מבולבל לחלוטין ממבול הפרשנויות בנוגע למסמך שפורסם ב"בילד" הגרמני בתחילת ספטמבר. טענות שונות, לפיהן המסמך אינו חשוב, מזויף, מסולף, התקבעו בתודעה הציבורית ובעיקר הפכו לכדוררגל פוליטי שכבר מזמן התנתק מהעובדות. אולם, משפורסם המסמך המלא, ניתן להתחיל, כמו שזה תמיד בעבודת מודיעין, לבנות את התמונה השלמה מתוך חלקי הפאזל. קל כיום לקבוע: המסמך אמיתי. הוא הגיע מתוך מחשב של חמאס שנמצא בעזה והובא כשלל לישראל - כך שבעצם חשיפתו אינו מסכן שום מקור מודיעיני. פרסומו בספטמבר, חמישה חודשים לאחר שנכתב ב-11 לאפריל – אינו מטרפד כלום.
הציטוטים המופיעים בכתבת הבילד, נבדקו ע"י צוות בודקי העובדות של העיתון הצרפתי ליברסיון, אשר הגיעו למסקנה כי: "כל הציטוטים שהופיעו בבילד אכן מופיעים במסמך של חמאס". כך שעל השאלה העובדתית קיבלנו תשובה: המסמך אותנטי. הציטוטים ממנו מדויקים. כמו בכל מסמך בערבית קיימת האפשרות כי התרגום אינו לגמרי מדויק – נצטרך לחכות לחשיפתו של המסמך בשפת המקור בערבית.
מחכים לסינוואר
המסמך עצמו, שנכתב בערך ב-11 לאפריל, עוסק בעיצוב תשובת חמאס לטיוטת העיסקה. טיוטה שיצאה מישראל הועברה לידי סינוואר מהמתווכות והתקבלה אצל חמאס ב-8 לאפריל. כל מי שטוען כי זהו אינו מסמך חשוב ומתעסק בשאלה השולית מי כתב אותו – מטעה את הציבור. אין שום ספק מי ניהל מטעם חמאס את המו"מ: יחיא סינוואר היה מנהיג ריכוזי ביותר, כזה שהמתנה לתשובה אישית ממנו תקעה את המו"מ לשבועות רבים. התנהלות חמאס במו"מ החטופים, כולל נסיונות ההשפעה הפסיכולוגיים על הציבור הישראלי ודרכם על מקבלי ההחלטות בישראל. כל אלו תואמים אחד לאחד את המתואר במסמך. כך שגם אם נכתב בידי צוות היועצים (המצומצם מאוד) של סינוואר – סביר כי המסמך משקף את הוראות שסינוואר אישית העביר כתגובה להצעה הישראלית. זהו מסמך בעל חשיבות רבה.
האם המנדט הורחב?
כדי להבין את הנקודה העיקרית במסמך, נקודה שעד כה איש לא שם עליה דגש, עלינו לחזור שמונה ימים אחורה ל-31 במרץ. באותו יום דיווחה דנה וייס: קבינט המלחמה ידון על הרחבת המנדט של משלחת המשא והמתן בעסקת החטופים, הנושא העיקרי שעל הפרק הוא החזרת התושבים לצפון הרצועה. לדבריה, ראש המוסד הפציר בקבינט לאשר חזרה זו שלדבריו היא הקריטית ביותר לחמאס. השרים גנץ, אייזנקוט ודרעי תמכו, דרמר התנדנד.
לפי הדיווח, הרמטכ"ל התנגד להצעה, בטענה כי היא תשחוק את ההישג העיקרי במלחמה ואילו גלנט טען כי ממילא הפערים העקרוניים בסוגיות סיום הלחימה כה גדולים, שאין טעם לוותר כבר כעת לחמאס בנושא שעבור החמאס הוא החשוב ביותר להשגה בשלב הראשון של העסקה. כזכור, שאלת סיום הלחימה הועברה לשלב ב’ של העסקה, כך שנותרה רק שאלת החזרת העקורים לבתיהם בצפון הרצועה. מה החליט באותו יום קבינט המלחמה לא פורסם מעולם. אולם הפאזל מכיל שתי נקודות המאפשרות לנו להסיק מהי התשובה.
ראשית, דיווחה דנה וייס כי השר גדי אייזנקוט איים "לשקול את המשך דרכו בממשלה" אם המנדט לא יורחב. ידוע שהוא לא עזב באותה תקופה את הממשלה ונשאר בה למעלה מחודשיים נוספים. ושנית, יש לנו כיום את המסמך שמתאר במדויק מה מתכנן להגיב חמאס להצעה הישראלית, זו שאושרה בקבינט ב-31 למרץ והגיעה אל חמאס ב-8 באפריל.
וכך המליץ כותב המסמך לסינוואר: "להסכים להצעה עם כמה הערות, כך שלא יהיה קל להתייחס לחמאס בתור הצד שמכשיל את ההסכם, אך להוסיף הערות בנוגע לחזרת העקורים לצפון הרצועה בפעימה הראשונה של שחרור החטופים. פתיחת הרחובות ראשיד (ציר הים) וסלאח-א-דין (לחזרת אוכלוסייה צפונה) יהיה ביום הראשון או השני לעסקה, ומחיקת הביטוי ‘חזרה הדרגתית’ ומחיקת הביטוי ‘בלי חמושים’...הניסוח התקשורתי צריך להביא לידי ביטוי את עקשנות האויב (ישראל). כלומר, שישראל מתעקשת ודוחה את ההצעה האמריקאית שחמאס קיבל במרץ".
מניסוח זה, שבו מבקש חמאס לייצר מקצה שיפורים נוסף, למשל לאפשר חזרת חמושים ביחד עם האוכלוסייה ולבצע את ההחזרה בבת אחת כבר בימים הראשונים של העיסקה – ניתן ללמוד כי לדרישה העיקרית של חמאס להחזרת העקורים לעיר עזה – הסכים הקבינט. כלומר, המנדט אכן הורחב באותה ישיבה.
הקשר לג’באליה
מקורות בצה"ל הגדירו אתמול את הקרב בג’בליה כקרב על האזור החשוב ביותר עבור חמאס. הם לא טועים. צה"ל מצידו, הוסיף למערכה חטיבה נוספת (וראוי היה שיעבירו כוחות נוספים ממרכז ודרום הרצועה לצפונה) ואף הגביר את השימוש בארטילריה, כדי לטפל בבעיית המטענים, אשר חמאס מצליח להטמין בעיירה הכמעט נטושה. צה"ל מצליח למעשה לבודד את השליש הצפוני של צפון הרצועה, אזור המכיל את ג’באליה, בית להיה ובית חאנון מהעיר עזה עצמה. אולם, החמאס עדיין מצליח למנוע את פינוי כל האוכלוסייה מהאיזור.
אלפים רבים נותרו בבית חאנון ובבית להייה. מאות גברים צעירים ערכו צעדה שבה כרזו": לא נתפנה. צומוד (עמידה איתנה)". האוכלוסייה אשר עזבה את ג’בלאיה ובית להיה לא עברה את ציר נצרים דרומה. החמאס מפנה אותם למערב העיר עזה, לשכונות שיך רדואן וזייתון. עבור החמאס, בדיוק כמו שהיה לפני חצי שנה, הנושא של נוכחות אזרחים בצפון הרצועה – הוא הנושא הקריטי.
אם יצליח צה"ל, כפי שאנו כותבים כבר כחודש, לפנות את כל האוכלוסייה הזו דרומית לציר נצרים – אזי יהיה בידי ישראל אותו קלף מיקוח קריטי לחידוש המו"מ להחזרת החטופים. חצי שנה אחרי ש"הרחבת המנדט" כמעט נתנה לחמאס את הפרס הגדול (חזרת כל העקורים לצפון הרצועה) כמעט בחינם – דבר שהיה תוקע אותנו ללא מנופי לחץ לשלב ב’ (הגברים) של העסקה, אנו נמצאים שוב באפשרות להכריע את המערכה. אבל זה עדיין לא קרה.