מירי דגן, אמו של רס"ן (מיל') אסף דגן, נווט קרב שנטל את חייו, התראיינה היום (ראשון) לענת דוידוב ואודי סגל ברדיו 103fm וסיפרה על דרישת המשפחה להכירו כחלל צה"ל, בקשה שעד כה זכתה לסירוב.
"אנחנו בקשר עם גורמים בצבא, אבל הם מתבצרים בדעתם שלא להכיר באסף ולא לעשות לו קבורה צבאית כחלל צה"ל", אמרה. "אנחנו כרגע מתמקדים בהבאתו לקבורה משום שהוא שלושה שבועות בבית חולים רמב"ם במקרר, זה דבר מזעזע ומחריד. לצערי התרומה שלו בכלל לא הייתה צריכה להביא איזשהו ספק בלבם של מקבלי ההחלטות בצבא. זה מחריד איך הם חושבים, שולפים מהמותן דברים שאין להם מושג בהם, הבאנו להם ראיות, עדויות, צילומים, כל מה שצריך כדי להוכיח שהוא היה בדרכו למילואים. והם מתבצרים, הם לא מוכנים לשמוע".
על המתרחש מרגע היוודע הבשורה, טענה: "היום שבו אסף לקח את חייו בידיו, הבן האהוב שלי, הגאון שלי שתרם 20 שנה מחייו לצבא, כל מי שנפגשתי איתו היה 2 שוטרים. היתר ברחו, התאדו כאילו הם לא מכירים חייל או קצין, נווט קרב מצטיין, לא מכירים אותו. הם הרגו אותו בחייו ואותנו במותו. ביום הראשון אף אחד לא היה, כולל קצינת הנפגעים, למחרת הגיעה משלחת לפי הוראתו של הרמטכ"ל, ובדיעבד התברר לנו שהם הגיעו כי הייתה מהומה ברשתות. מאז אין שום קשר, רק אם אנחנו נפגשים איתם ביוזמתנו. אם לא הם מתעלמים, כאילו הבעיה לא קיימת. גם לא מישהו מהטייסת של אסף. הם פשוט מרחיקים את הסיפור כמו אש, כדי שלא ישייכו את ההתאבדות לצה"ל".
"אף אחד לא הבין מה קרה לאסף כמו שאני הבנתי", הודה מירי. "כבר 4 שנים אני מתריעה, כותבת, מזהירה, אפילו לטייסת התקשרתי ואמרתי שמצבו של אסף הולך ומידרדר ושאני מבקשת להפסיק לתת לו לטוס. אני הראשונה שזיהיתי. הוא ניתק קשרים עם המשפחה, עם החברים, עם החברים בטייסת, אני הזהרתי אותם מספר פעמים. קצין כוח אדם לעג לי. אמרתי 'הוא ירסק לכם מטוס', הוא לא התייחס אליי, דיבר אליי לא יפה וסגר לי את הטלפון. אני מקווה שהחמלה תגבר על האפרוריות של הצבא".