בין אם זה בצפון או בדרום, אין ספק כי בעימות הבא השריון יהיה חוד החנית של הלחימה של צה׳׳ל.



האמירה הישנה ״אפשר לקפל את הטנקים״ כבר מזמן לא רלוונטית. בימינו בצה״ל מסיטים תקציבים מחיל האוויר היוקרתי לזרוע היבשה בכלל ולחיל השריון בפרט מתוך הבנה שהטנקים יהיו הכלים המשמעותיים בעימותים העתידיים. חטיבה 401 של חיל השריון נבחרה להוביל את החזית והפכה להיות אחת החטיבות המתקדמות ביותר בצה״ל: יש בה הטנקים הכי משוכללים, לוחמים מאומנים היטב ומערכות הגנה שהופכות את החטיבה לראשונה בקו האש, בעיקר בזכות המיגון האקטיבי שהורכב על הכלים שלה.



״הושקעו פה משאבים רבים בכל הקשור להצטיידות כלים בחטיבה, מיגון וטכנולוגיה מהמובילה בעולם״, אומר גורם בכיר בחטיבה. ״אנחנו מבינים שהכלים הם החלק הדומיננטי, אבל את הכלים צריכים להפעיל אנשים, ואנחנו משקיעים בהם המון. אנחנו נמצאים היום במקום שבו יש לנו בחירה של לוחמים, למעלה מ־100% תפוסה ומוטיבציה בשמיים. לצערי, אנחנו צריכים לשחרר קצינים מעולים משום שיש על כל תפקיד פיקודי שלושה מתמודדים מאוד איכותיים״.



בשגרה תופסת החטיבה קו בט״ש (ביטחון שוטף) בצפון ובדרום. בהחלטת הרמטכ״ל משקיעים רבות באימונים והלוחמים לא עוצרים לרגע. ״אני יושב עם עצמי וממציא תוכניות מלחמה״, מסביר גורם בחטיבה. ״מנסה להיכנס לראש של האויב, לחשוב כמוהו במטרה לתת ללוחמים את כל התרחישים האפשריים. כעת, למשל, אנחנו נמצאים ברמת הגולן בשטח שמתאר אחד לאחד כפר מאוד עוין בלבנון. פה יש בור ביוב שברגע אחד אני הופך אותו למנהרת טרור. יש כזו בלבנון? לא בטוח. באימון יש. עכשיו הם יודעים להתמודד עם זה, לקחת בחשבון, במקביל אני מודיע על חוליה עוינת שתוקפת, ועוד כוח קומנדו של חיזבאללה שיורה טילים. הכל צריך לקחת בחשבון כי אנחנו בסוף נהיה אלה שנגיע ראשונים להתמודד עם התרחישים האלה״.



חטיבה 401, המכונה גם ״עוצבת עקבות הברזל״, מפעילה טנקי מרכבה סימן 4 עם מערכת הגנה אקטיבית בשם ״מעיל רוח״ ומערכת ניהול קרב ממוחשבת. טנקים אלה הם מהמתקדמים בצה״ל ובין המתקדמים בעולם. בראש החטיבה עומד כיום קצין ותיק ומנוסה, אל״ם יאיר ולנסקי. במהלך צוק איתן חטיבה 401 הייתה המובילה, ובמהלך המבצע השמידו כוחות החטיבה מטרות טרור רבות ופגעו בעשרות מחבלים. מערכת ״מעיל רוח״ פעלה בהצלחה ויירטה כמה רקטות וטילי נ״ט שנורו לעבר הטנקים.



כמו כן, מערכת ממוחשבת מסווגת שהותקנה בטנקים ייעלה באופן ניכר את ניהול הקרב והתקשורת בין הטנקים לחמ״ל ולגורמים השונים בשדה הקרב. ״לא סתם אומרים עלינו שאנחנו חוד החנית של הלחימה הבאה״, אומר הגורם. ״אנחנו יכולים בתוך שעות בודדות לתת מענה גם בצפון וגם בדרום. יש לנו ניידות מהירה למרות הכלים הכבדים. מכיוון שיש לנו הטנקים הכי משוכללים, מערכות מיגון ומערכות טכנולוגיות, אנחנו נהיה הראשונים בעת פקודה להתמודד עם התרחישים הכי מבהילים. הפיקוד פה מבין את זה וגם הלוחמים מבינים את זה. רואים את זה באימונים ורואים את זה גם בשגרה״. 



טייסת נודדת


טייסת 123, המכונה גם ״טייסת ציפורי המדבר״ של מסוקי בלק הוק, המכונים גם ״ינשוף״, המריאה אתמול בפעם האחרונה מבסיס חצרים בדרום לביתה החדש בבסיס פלמחים. הטייסת, שנחשבת אחת החשובות והאיכותיות בחיל האוויר, עברה דירה כחלק מתוכנית ייעול בחיל האוויר ובצה״ל. עיקר פעילותה הוא בתו־ בלה ובחילוץ של לוחמים, חילוץ מטיילים אבודים ופינוי נפגעי תאונות דרכים. הטייסת קיבלה בעבר צל״ש רמטכ״ל על פעילותה במלחמת לבנון השנייה.



מאחורי ההגה



במטרה לצמצם את תאונות הדרכים הוחלט השבוע בצה״ל לרכוש סימולטורים חדשים ומערכות פיקוח מתקדמות להכשרת נהגים. הסימולטור הראשון של נהיגה בהאמר קרבי ייכנס לכלל בתי הספר לנהיגה צבאית עד סוף 2015. בסימולטור ישתמשו כלל הנהגים הצבאיים, כולל לוחמים בעלי רישיון צבאי. הסימולטורים החדשים יותקנו על האמרים ויוכלו לדמות תאונה בזמן פעילות מבצעית.



השבוע לפני: הקמת ממר"ם, 15.7.1959


השבוע לפני 56 שנה הקים צה״ל את מרכז המחשבים ומערכות המידע, ממר׳׳ם, יחידת מחשבים באגף התקשוב. תחילה שימשה היחידה כנותנת שירות ממוחשב לחילות צה״ל ולאגפי המטה הכללי והוכפפה לאלוף יצחק רבין. לאחר שבצה״ל התלבטו אם להשקיע שני מיליון דולר ברכישת המחשב הראשון או להקים מסלול המראה נוסף בבסיס חצרים, נרכש המחשב הראשון ״פילקו 211״ שנחשב אז למחשב רב-עוצמה עם זיכרון בגודל 16K. בצה״ל קראו לו ״מוח אלקטרוני״.




התלבטו בין רכישת מחשב לעוד מסלול המראה. יחידת ממר"ם בשנותיה הראשונות. צילום: דובר צה"ל


תשע שנים לאחר מכן, כשהצטבר מידע רב על המחשב והיה חשש כי הוא יימחק בתקלה טכנית, הוחלט על הקמת מערך גיבוי לשירותי המחשוב. ב־1979 התקבלה החלטה במשרד הביטחון על הקמת מתקן גיבוי ייעודי ("ממר״ם ב'"). בראשית ימי ממר״ם נחשב המחשב לכלי המהווה פריצת דרך מדעית, ולכן גויסו לשורות ממר״ם גם חיילים בעלי כישורים מתמטיים בולטים, שהפכו ברבות הימים לפרופסורים באוניברסיטאות, ובהם אסא כשר, שהרן שלח, זוהר מנה ואחרים. בתוך שנים מעטות התאקלם המחשב בצה״ל, ומשקלם של המתמטיקאים בממר״ם ירד לטובת אנשי הניהול והפיקוד הצבאי.