רחוק אבל קרוב: המהפכה החדשה של חיל הים לאורך החופים

“החלטנו עקרונית לעבור לשליטה מרחוק בכלל הזירות", מסביר גורם בכיר בחיל הים, “גם מטעמים של חיסכון, קיצוץ בכוח אדם ויכולת להשתמש בטכנולוגיה שמאפשרת לרכז את כל המידע מבצעית במקום אחד. היו לנו דילמות בכמה נקודות שיש לנו בהן גבול כמו ראש הנקרה למשל או זיקים, שם גם היה אירוע מבצעי. אומנם יש שם גם היבט של שיתוף פעולה עם חטיבות החי"ר, ובכל זאת לנוכחות הצבאית יש משמעות מבצעית. עם זאת, לאחר בחינה מקיפה הבנו שאנחנו יודעים לפצות מבצעית על חוסר הנוכחות שלנו במוצבים האלה, בסמוך לגבול, ואין הצדקה לשמר בסיסים שלמים ללא צורך. המשמעות היא שהתפיסה של שליטה מרחוק תפעל על כל רצועת החוף, מצפון ועד דרום".
 

המהלך יצא לפועל בקרוב, לאחר בניית חמ"ל מסודר לבקריות השליטה, העברת קווי תקשורת מתאימים והשמשה מבצעית של עמדות. נכון להיום, בזירת אשדוד ובזירת ים סוף, המוצבים כבר עובדים בשליטה מרחוק, למעט בסיס ארז שפועל עם העיניים לכיוון זיקים. ההערכות הן כי בשנה וחצי הקרובות גם נקודה זו תקופל ותועבר לשליטה מרחוק.
 

 

בצפון, לעומת זאת, כל הנקודות על החוף עדיין פעילות, מראש הנקרה ועד חיפה, משום שבחיל הים ביקשו להפיק לקחים מזירות אחרות בטרם ייושם המהלך גם על אזור זה. כעת, כאמור, הוחלט לסגור גם את הנקודות הצפוניות ולהעבירן לשליטה מרחוק. “השתכנענו בתהליך ואנחנו עוברים לתחנה זירתית אחת", מסביר הגורם הבכיר בחיל הים. “יהיה מרכז אחד בחיפה, אחד באשדוד ואחד בים סוף, והכל יתרכז אליהם. כלל הסנסורים הפזורים בכל מקום יניבו תמונה אחת, אפילו מדויקת יותר, כי אנחנו מתחדשים טכנולוגית. יש כאן גם שינוי מהותי בכוח האדם. נכון שמספר התצפיתניות לא יפחת, אבל בכל מוצב כזה יש מפקד, סגן, סגל, מטבח, נגדים ושומרים, וכוח האדם הזה יתייעל באופן ניכר ויצמצם את עלויות התחזוקה ואת עלויות התקנים".
 

צעד נוסף שחיל הים נוקט הוא שיפור משמעותי בטכנולוגיה. אם עד היום ישבה בקרית אחת מול מסך שקיבל אינדיקציה ממכ"ם אחד, ובקרית אחרת ישבה מול מסך שקיבל אינדיקציה ממכ"ם אחר, כעת, בזכות הטכנולוגיה, תוכל בקרית אחת להיחשף לכלל הנתונים ולמעשה לבצע את מה שנהגו שלוש בקריות לעשות עד היום. עם זאת, בשלב הראשון התקן לא יקוצץ בשני שלישים אלא בשליש אחד, כדי ללמוד את המהלך ולצעוד אליו בבטחה. 

דגל הדיו הוא דגל ישראל מאולתר, עשוי בד לבן ודיו, שהונף לפני 67 שנה על ידי חיילי חטיבת הנגב, לאחר כיבוש משטרת אום רשרש (היום אילת) במבצע עובדה. צילום המעמד הפך לסמל לסיום מלחמת העצמאות ולניצחון ישראל בה.
 

מבצע עובדה, שהחל ב־5 במרץ 1949, נועד לאפשר את כיבוש הנגב בטרם ייחתמו הסכמי שביתת הנשק עם ירדן. במהלך המבצע, חיילי חטיבת הנגב וחטיבת גולני נעו דרומה לכיוון אום רשרש, שבה שהו באותה עת חיילי הלגיון הערבי של ירדן. נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב, שגילה כי אין בידי החטיבה דגל ישראל, פקד על חייליו לייצר דגל. לפי אחת העדויות על הכנת הדגל, פועה אראל‏, המזכירה החטיבתית, מצאה סדין לבן וציירה עליו בדיו‏.
 

 

באותה עת, כוח חלוץ בראשות מפקד הפלוגה אברהם אדן שהה בעמדה קדמית יותר ב"בקעת האצבעות" (כיום מישר סעיפים). נחום שריג הגיע לבקעת האצבעות ב־10 במרץ בשעות הבוקר, מסר את הדגל לאדן ופקד עליו לצאת עם קבוצת חיילים ברגל על מנת לכבוש את אום רשרש. לאחר שחיילי חטיבת הנגב הגיעו לאום רשרש וגילו שעמדת המשטרה הבריטית במקום נטושה, הם התארגנו במהירות להניף את הדגל. אדן טיפס על התורן שהיה במקום והניף את דגל הדיו. טקס הנפת הדגל הסתיים בשעה ארבע אחר הצהריים בשירת "התקווה". דגל הדיו אבד מאז. 

בצה"ל השיקו השבוע אתר חדש שבו ניתן לפנות ישירות לקצינת פניות הציבור (קפ"ץ) על מנת לקבל עזרה בנושאים שונים, החל בשאלות נפוצות וכלה בפניות אישיות. האתר מיועד לכלל האוכלוסיות - הורים מודאגים, משרתי המילואים, חיילים בסדיר ובקבע ומלש"בים - ומתחייב לתת מענה ראשוני לכל פונה בתוך 48 שעות.

בשבוע שעבר הסתיים קורס חובלים בחיל הים, והשבוע נפגשו הבוגרים הצעירים עם תלמידים שעתידים להתגייס לצה"ל בשנה הקרובה. החובלים החדשים והתלמידים דיברו על אתגרי השירות, הקורס, הקשיים והאתגר להפוך מנער לקצין ים עם אופק שירות ארוך.