יום אימונים מסוכן: לוחמי גולני מדמים קרב מול אויב בגליל
כדי להיערך לעימות הבא עם חיזבאללה, בחטיבת גולני מתאמנים ביישובים בגליל אשר מדמים את הכפרים בלבנון שמהם עלולה לצאת חוליה. "אנחנו לא רוצים שהחייל ידמיין, אלא שיראה את זה בשטח", לדברי גורם בכיר בחטיבה
נועם אמיר
בצה”ל מעריכים כי בעימות הבא עם חיזבאללה, לוחמים רבים של ארגון הטרור ימתינו בחוליות קטנות ללוחמי צה”ל בתוך כפרים בלבנון, בלב שכונות מאוכלסות. כתוצאה מכך, בחטיבת גולני שינו בשנה האחרונה את תעדוף האימונים: אם עד היום נלחמו בשטחי אימון שמדמים את ההרים שבדרך לכפרים, בשנה האחרונה נכנסים יותר ויותר לוחמים לתוך כפרים בגליל ומדמים משחקי קרב מול האויב שצפוי להמתין להם בתוך כפרי לבנון. “אנחנו קוראים לזה אימונים מדמי לחימה, מדמי מציאות”, מסביר גורם בכיר בחטיבת גולני. “זה שינוי תפיסה של איך לומדים את האויב בשטחי האימונים. היום 80% מאימוני החטיבה מתרחשים בגליל ולא בשטחי אש, אלא בשטחי מחיה, במרחבים אורבניים. אנחנו מחפשים בתים בבנייה ומכניסים פנימה כוחות שמדמים את חיזבאללה. הגליל הוא שטח שממשיך למרחבים של כפרי לבנון, וזה נחשב שינוי קיצוני. אנחנו יורדים לפרטים מאוד קטנים כי חשוב לנו להראות ללוחמים את המציאות כמה שיותר קרוב למה שיחכה לנו בלבנון. אנחנו לא רוצים שהחייל ידמיין, אלא שיראה את זה בשטח”.
המתאר הצפוני הוא מקום הלחימה הטבעי של חטיבת גולני. במבצע צוק איתן נכנסה החטיבה לתוך רצועת עזה וראתה איך האויב מדרום מחקה את הלחימה של האויב מצפון. הנחת העבודה בחטיבה היא שבמתאר הצפוני האויב יהיה קטלני יותר ומאומן יותר, בעיקר בגלל הניסיון המבצעי שצבר בסוריה, ואולי אף יכין הפתעות בלחימה תת־קרקעית בלבנון. “אנחנו מאמינים שנפגוש אותו בתת־קרקע בפירים הגנתיים ולא התקפיים כמו ברצועת עזה”, אומר הגורם הבכיר בחטיבת גולני. “לכן אחד הדברים שעשינו אחרי צוק איתן זה הליך הפקת לקחים גם בנושא המנהרות. תרחיש הייחוס הוא מגדלור מרמת מפקד החטיבה ועד אחרון החיילים. אנחנו מתאמנים בדיוק לפי התרחישים מתוך הנחה שזה מה שנפגוש שם. אני לא יכול להגיד לחייל: ‘עכשיו תדמיין שיש פה כפר לבנוני’. אני לוקח אותו לכפר בגליל, מכניס פלוגה לתוך בית שהיא לצורך העניין חיזבאללה, ויוצאים לקרב מולם”.
פרק פיילוט
החודש יצא לדרך פיילוט ראשון מסוגו בחיל האוויר: קורס קצינים לצוערי חיל האוויר המשרתים בתפקידים עורפיים, אשר יתקיים בנפרד מקורס הקצינים בבה"ד 1. הפיילוט, שיכלול 40 צוערים, יהיה זהה בתכניו לקורס הקצינים המתקיים מאז ומעולם בבה"ד 1, אך יהיה קצר יותר בעד כחודש (ביחד עם ההשלמה החילית) ויכלול אך ורק אנשי חיל האוויר מהמערכים השונים. מטרת הפרויקט היא לתת מענה לצורכי חיל האוויר על ידי הכשרה של יותר קצינים בזמן קצר יותר, על רקע קיצור משך השירות.
תוכנית החומש
בצה"ל הוחלט להוריד את רמת הרובאות ללוחמים ולוחמות בגדודים המעורבים מ־07 ל־05. מהלך זה בוצע לנוכח בחינה מחדש של ייעוד הכוחות הלוחמים בגדודים המעורבים, וחידוד הצורך המבצעי שלהם. גדודים אלו יעברו הכשרה ואימון רלוונטיים למשימות הביטחון השוטף (בט"ש) שאותן הם אמורים לבצע, ובהתאם לכך יוכשרו לרמת רובאות 05 בלבד (במקום רמה 07). בנוסף, בעקבות קיצור משך שירות החיילים, יש צורך בהתאמת משך הכשרת הלוחמים והלוחמות.
פרוץ מבצע ליטני, 14.3.1978
מבצע ליטני החל ב־14 במרץ 1978, ובמהלכו חדר צה"ל לחלקה הדרומי של לבנון עד לנהר הליטני והחזיק בשטח זה במשך כשלושה חודשים, עד לנסיגתו בחזרה לגבול הבינלאומי. מטרת המבצע הייתה לפגוע בתשתיות ארגוני הטרור הפלסטיניים בדרום לבנון, ובכך לצמצם את פעילותם נגד תושבי הצפון.
המבצע התרחש על רקע פעולות הטרור הרבות שבוצעו במהלך שנות ה־70 נגד מטרות ישראליות מדרום לבנון. שלושה ימים לפני שהחל המבצע התרחש פיגוע קשה, פיגוע כביש החוף, שכונה גם אוטובוס הדמים, ובו נהרגו 37 ישראלים. לאחר הפיגוע נכנסו כוחות חי"ר ושריון של צה"ל לדרום לבנון בארבע גזרות עיקריות, לאחר ריכוך ארטילרי ואווירי של חילות התותחנים, האוויר והים. הכוחות כבשו בין היתר את הכפר מארון א־ראס ואת העיירה בינת ג'בייל.
במבצע נהרגו 18 חיילים ו־113 נפצעו. ארבעה חיילים נוספים נהרגו וחייל אחד, אברהם עמרם, נשבה במהלך חודשי הנסיגה. תמורתו שוחררו 76 מחבלים שפוטים ובהם רימה טנוס, מחוטפי מטוס סבנה. לארגוני הטרור הפלסטיניים היו כ־300 הרוגים.
כתוצאה מהמבצע נוצרה מציאות חדשה בדרום לבנון. אש"ף נדחק אל מעבר לנהר ליטני, ונוצרו שני בלמים שנועדו למנוע ממנו את החזרה אל הגבול עם ישראל. הראשון היה כניסת כוח ההתערבות הבינלאומי מטעם האו"ם, יוניפי"ל. האחר היה המובלעת שנוצרה בדרום לבנון ונשלטה על ידי המיליציות הנוצריות בראשותו של סעד חדאד. מיליציות אלו הפכו לאחר מכן לצבא חצי סדיר שזכה לשם צד"ל - צבא דרום לבנון.