דוח מבקר המדינה: "תרומות לצה"ל בניגוד להוראות, כשל בהכשרת חיילי חיל המודיעין"

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום (שני) את הדוח השנתי העוסק בנושאים הנוגעים לצה"ל ולפעילותו, למשרד הביטחון, לאזור יהודה והשומרון ולתעשייה הביטחונית. בין היתר, מתח המבקר ביקורת נוקבת על כל נושא גיוס התרומות בצה"ל. הביקורת הציגה תמונת מצב עגומה ביותר. על פי הדוח, קצינים וחיילים מקיימים מגע ישיר עם תורמים ומעורבים בגיוס ובקבלה של תרומות בכסף ובפריטים שונים, ובהם אף ציוד לחימה, כל זאת בניגוד לפקודות ולהוראות וללא פיקוח ובקרה של צה"ל. "על צה"ל לנקוט מיד את כל הפעולות הנדרשות ולאכוף בנחרצות את קיום הפקודות על מנת למגר תופעה זו ולהדק את הפיקוח והבקרה על ייעוד התרומות בתוך צה"ל" כתב המבקר בדוח.

פרק נוסף בו מצא מבקר המדינה ליקויים מהותיים הוא הפרק שעסק בבקרות על מערך ההכשרות של בית הספר למודיעין וארגון ההדרכה בחיל המודיעין. "נמצאו ליקויים, חלקם מהותיים, בתחומי הליבה של ההכשרה וההדרכה בחיל המודיעין", כתב המבקר בדוח וקבע כי "הצטברות הליקויים מביאה לפגיעה ביכולת חיל המודיעין למלא באופן מיטבי את ייעודו ואת תפקידו".

בנוסף ממצאי הביקורת מצביעים על ליקויים בעריכת התחקירים בצה"ל. "תמונת מצב זו של אופן יישום הלקחים בצה"ל הינה מדאיגה" קבע המבקר. "נוכח חשיבות הנושא, על הרמטכ"ל לפעול לתיקון הליקויים שעלו בביקורת, על מנת למנוע הישנות אירועים בלתי רצויים", הוסיף המבקר.

גם נושא הבקרה של משרד הביטחון על רכש טובין מסוימים קבע המבקר כי בכ-90 אחוזים מההזמנות שנבדקו לא קיימת במנהל הרכש במשרד הביטחון בקרה ייעודית ויזומה על הספק. "העדר בקרה עלול להוביל לשימוש בטובין המסוימים שרכש משרד הביטחון, שלא לצורכי ההזמנה שאליה יועדו", קבע המבקר בדוח.

התעשיות הביטחוניות זוכות גם הן לפרק מיוחד בדוח. אחד הנושאים שנבדק הוא התקשרות חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות עם מומחים. בנושא זה קבע המבקר כי "ממצאי הביקורת מצביעים על כשל בהתנהלות הנהלת רפאל, שמקורו במידה רבה בפיקוח ובקרה לקויים של הגורמים הבכירים בהנהלת רפאל ובחטיבותיה ושל הדירקטוריון באשר להתקשרויות עם מומחים".

בסעיף אחד קובע המבקר כי משרד הביטחון לא הפיק לקחים מביקורות קודמות בנושא הליכים לאיוש משרות במשרד הביטחון. בביקורת קודמת שערך משרד מבקר המדינה בנושא זה נתגלו ליקויים חמורים. "בביקורת זו נמצאו ליקויים חמורים ומהותיים בנוגע לאיוש משרות בכירות במשרד הביטחון ולאופן הפיקוח והבקרה של נציבות שירות המדינה על תהליך האיוש", קובע הדוח. "דוח הביקורת בנושא זה הוא התראה ותמרור לעתיד. הישנותם של מקרים דומים עלולה להביא להמלצה מפורשת של מבקר המדינה לנקוט צעדים משמעותיים ואופרטיביים".

בפרק הרביעי בדוח העוסק בנושא הוועדה לאנרגיה אטומית לא ניתן לפרסם את הממצאים בשל הצורך לשמור על ביטחון המדינה. פרק זה נשאר חסוי ואינו מתפרסם לציבור.

"ירועננו ההנחיות"

ממשרד הביטחון מסרו בתגובה בנושא מערך ההתרמות לצה"ל: "משרד הביטחון מוביל בשנים האחרונות מהלך היסטורי לשינוי במבנה מנגנון ההתרמה לרווחת חיילי צה"ל, שבמסגרתו נחתם בשנת 2015 הסכם המסדיר את איחוד קרן לב"י עם האגודה למען החייל. זאת כחלק מיישום המלצות הועדה ציבורית (ועדת מינטקביץ'), שמינה שר הביטחון, להסדרת פעילותן של שתי העמותות. החל מתחילת שנת 2016 פועל הארגון תחת גג אחד, שתחתיו שני גופי משנה, גוף לגיוס תרומות למען החיילים וגוף תפעולי שעוסק במימוש התרומות ובפעילות לרווחת חיילי צה"ל. זאת על פי הנחיות וסדרי עדיפויות שיקבעו ע"י צה"ל, למטרות שקבע צה"ל ובתיאום עמו. האיחוד של האגודה למען החייל לקרן לב"י לגוף אחד ייעל וימקד את פעילותם הברוכה למען חיילי צה"ל, ויבטיח שכל תרומה תגיע על פי סדרי עדיפויות נכונים לחיילים שבאמת זקוקים לה. כמו כן נבנו מנגנוני בקרה בצה"ל ובמשרד הביטחון, שנועדו לפקח על: שימוש נאות בתרומות, הימנעות מהתרמה ישירה של יחידות הצבא והפניית התרומות לרווחת החיילים ולא לרכש ציוד לחימה".

בנושא מינויים ומכרזים במשרד הביטחון נמסר בתגובה: "משרד הביטחון פועל במגוון של דרכים על מנת לבחור ולגייס את אנשי המקצוע המנוסים והמתאימים ביותר לתפקידי הליבה הבכירים במשרד, תוך הקפדה יתרה על כללי התקשי"ר. כל המועמדים המוזכרים בדוח המבקר הינם בעלי ניסיון מקצועי ופיקודי מוכח, רחב ומגוון, ואושרו על-ידי נציבות שירות המדינה. משרד הביטחון פועל על-פי כל הכללים המוגדרים בתקש"יר, הן לגבי התנהלות ועדות הבוחנים, הן לגבי ועדות איתור לתפקידים בכירים והן באשר להעסקת פורשי מערכת הביטחון. כל זאת תחת הקפדה על עמידת המועמדים בתנאי המכרז". במידה ונציבות שירות המדינה תשנה את סדרי מכרזי כוח האדם, משרד הביטחון יפעל בהתאם. עוד יודגש, כי החל משנת 2015 נציבות שירות המדינה מקיימת בקרה שוטפת אחר כל פעילות המינויים והמכרזים במשרד הביטחון".

עוד נמסר ממשרד הביטחון: "משרד הביטחון למד את דוח הביקורת, ובמסגרת זו רועננו ההנחיות. הבקרה על ספקים תהודק בהתאם". מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מקדם בברכה את דוח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. צה"ל מספק לחייליו את הציוד הנדרש בשגרה ובחירום, מיום גיוסם ובמהלך שירותם ביחידות בהתאם לאופי הפעילות המשתנה של כל יחידה. תרומות המועברות לצה"ל מוקדשות לרווחת הפרט של החיילים ולא נעשה בהן שימוש לרכישת ציוד המיועד לפעילות מבצעית. באוגוסט 2015, כחלק מהפקת הלקחים מדוחות ביקורת קודמים והבנה כי דרוש גוף אחוד שמאגד את נושא התרומות תחתיו, הוקם באגף כוח האדם ענף התרומות והרווחה אשר אמון על בקרה, תכנון ומעקב אחר התרומות בכלל יחידות צה"ל. בימים אלו מוביל ענף זה עבודת מטה מקיפה להסדרת פקודות הצבא בנושא תרומות ובמקביל התבצעו עדכונים שוטפים של הגורמים בשטח, הופצו מספר אגרות בנושא וכן התקיים כנס צה"לי בהשתתפות נציגי השלישות באגפים ובזרועות בו הוצגו הכללים לאישור תרומה והאיסור על קשר ישיר בין גורמי הצבא לתורמים. הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט ציין במספר רב של דיונים כי הוא 'רואה בחומרה את תופעת התרומות הלא מוסדיות הקיימת בצה"ל'.

במסגרת זו סיכם מספר מנגנוני פעולה לצמצום תופעה זו ולאכיפת האיסור לתרומות מסוג זה. עוד ציין במספר הזדמנויות כי הוא רואה צורך במיקוד התרומות בצה"ל לחיזוק חיילי החובה והשתלבותם בצה"ל, רווחתם והוקרה לאחר שחרורם (מקצוע/ תואר לכל חיילי שהשלים שירותו). באשר למקרים המוצגים בדוח, כדוגמאות להתנהלות של יחידות שקיבלו תרומות באופן שאינו תקין, נציין כי כלל המקרים נבדקו. במידה ונמצאו ליקויים, הם תוקנו ובמידת הצורך ננקטו צעדים משמעותיים כנגד הנוגעים בדבר. הנושא עלה במספר דיונים ובמספר פורמי מטכ"ל וצה"ל פועל באופן רציף להתמודדות עם תופעה זו.

מדובר צה"ל והמתפ"ש הוסיפו בתגובה: "בעקבות המלצות מבקר המדינה אשר הובאו במהלך הביקורת ופורסמו בדוח הסופי, החלה היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים, באמצעות המנהל האזרחי, בעבודת מטה לטיפול וליישום ההמלצות העולות מהדו"ח. נציין, כי יישום חלק מההמלצות החל עוד בטרם פרסום הדוח".