יומו השני של המשפט בעניינו של החייל היורה, לאחר שהתחדש אתמול, אלאור אזריה, המואשם בהריגה של מחבל מנוטרל בחברון הסתיים היום (שני) והמשפט יימשך מחר. מפקד מחלקה (מ"מ) מפלוגתו של אזריה שנכח בזירת הפיגוע בחברון, הופיע כעד של ההגנה וסיפר על האווירה שהיתה במקום לאחר האירוע. המ"מ, ששמו נאסר לפרסום, הסביר בעדותו כי אמר לחיילים בזירה לא לגעת במחבל ולשמור על מרחק, עד להגעתו של חבלן. "לאחר האירוע, מפקדים הגיעו להגיד שהאירוע לא היה רגיל והיה חמור". לדבריו המפקדים גם ניסו להרגיע את הרוחות. "היה לחץ מטורף על החיילים", אמר המ"מ שהבהיר כי חשש ממטען וראה ראה סכין שהיה קרובה למחבל.
מפקד המחלקה חיזק את עדותו של אזריה וטען כי החשש למטען היה מיידי. לטענת מפקד המחלקה, לא ניתן להגיד כי איום המטענים לא קיים, זאת על אף שאיום הסכינים גדול יותר לדבריו. על ההתרחשות בשטח אמר מפקד המחלקה כי זיהה תזוזת רגליים ואצבעות של המחבל. בתוך כך, מפקד המחלקה יצא נגד מפקד הפלוגה של אזריה, רס"ן תום נעמן, ואמר כי המ"פ התעלם מהאזהרה שלו לגבי המטען. הוא הסביר כי לא חשב שהמ"פ באמת לקחת אחריות על הזירה כמו שצריך ולא התנהל בהתאם לסכנה. בחקירה הנגדית, ביקש התובע הבהרות בנוגע להבדלים בין מה שאמר המ"מ בבית המשפט לחקירת מצ"ח וטען כי המ"מ הוסיף פרטים רבים שלא אמר בחקירה. המ"מ טען להגנתו כי ענה על שאלות שלא נשאלו בחקירה הראשונית.
התובע: לא הזהרת את מפקד הפלוגה ממטען.
המ"מ: זה לא היה קשור לשאלות, דיברנו על מיקום הכוחות.
התובע: בשביל לנטרל את הסכנה, הפכת את גוף המחבל ובעטת את הסכין רחוק מהמחבל.
המ"מ: זאת הייתה ההתייחסות הראשונית לסכנה.
התובע: בעטת את הסכין למרחק של 3-4 מטרים, למה לא אמרת את זה לסנגורים? האם עשית העל כדי לנטרל את הסכנה מהמחבלים?
המ"מ: כן.
"לדברי המפקדים הבכירים הייתה השפעה עליי"
לדברי המ"מ בעדותו מטעם ההגנה, הוא אמר כי הוא קיבל ביקור מנציגה של דובר צה"ל שאמרה כי המעשה היה חמור. "כששומעים מהמפקד שלך וממפקדים יותר בכירים שמשהו לא בסדר, אתה חושב 'זה המפקדים שלי', זה משפיע".
מפקד המחלקה הבהיר כי אינו מסכים עם המפקדים שטענו כי לא היתה סכנת חיים. המ"מ הסביר שהיו אנשים שנהרגו באירועים בהם היו סכנות לאחר שחשבו שהסכנה הראשונה חלפה.
לפניו העיד היום מטעם ההגנה חבלן משטרתי שגם שמו נאסר לפרסום. העד ציין כי הוא משרת כחבלן מאז שנת 2010 ומטפל באמל"ח ובמטענים. החבלן הוקפץ לזירה לאחר הירי, אך לא הגיע לבסוף מפני שגופות המחבלים פונו. העד הופיע תחילה ברשימת עדי התביעה אולם אחר כך הועבר לרשימת ההגנה. חלק מהדיון ניתן בדלתיים סגורות בשל רגישות הדברים.
הסנגור, עורך הדין אייל בסרגליק שאל: "רק חבלן משטרתי יכול לאשר שאין סכנה?"
חבלן: "נכון".
סנגור: חייבים להתרחק כולם מהזירה אם יש ספק לסכנה?"
חבלן: "אי אפשר להיכנס לפרטים אבל בגדול כן".
סנגור: "חיילים כמעט ולא מקבלים תדרוכים מכם לגבי מטען".
חבלן: "למיטב ידיעתי לא".
במהלך הדיון שאל הסנגור את העד מדוע לא הגיע לזירת הפיגוע?
חבלן: "התחלנו לבוא אבל בהמשך קיבלנו הודעה כי כבר לקחו הגופות מהזירה".
סנגור: "האם לקחת הגופות היה לא תקין?"
חבלן: "בפרספקטיבה שלי, לא לקחת את הגופות מהזירה עד שאני בודק אותן בגלל שזה הנוהל".
סנגור: "בגלל שזה מסוכן?
חבלן: "נכון".
בדיון צוין כי 45 דקות אחר כך הגיעו לגופות בבסיס בחרסינה.
סנגור: "האם זה היה הכנסת פצצה מתקתקת?"
החבלן משיב כי זו הפרה של הנוהל.
החבלן נשאל על המעיל שלבש אחד המחבלים וכיצד הדבר משפיע על החשש למטען. החבלן הבהיר כי עליו לבדוק את כולם: "מעיל, לא מעיל, לא משנה. הנוהל הוא לבדוק את כולם".
סנגור: "היו מקרים של מטען בגודל קטן כמו טלפון".
חבלן: "בעבר היו מטענים קטנים".
סנגור: "כל עוד שלא נבדק המחבל, הוא מהווה סיכון מבחינה מידית וממשית?
עורך הדין נדב ויסמן, מטעם התביעה התנגד בטענה שהעד לא היה בשטח.
סנגור: "הוא מומחה בעניין, היה באירועים והיה ברשימת עדים שלכם".
סנגור: "האם מחבל חי יכול להיות סכנה יותר גדולה עם מטען?"
התובע: "מתנגד למצב תאורטי שהעד לא מכיר.
לאחר הפסקה בה התנהל הדיון בדלתיים סגורות, כאמור בשל רגישות הדברים. לאחר מכן החלה חקירה נגדית של התובע ויסמן.
תובע: "בפועל לא מצאתם שום מטען?
חבלן: "נכון".
לאחר מכן רצף של שאלות הופנו לחבלן שלא השיב. השופטת אל"ם מאיה הלר לחצה על העד לפרט, אך הוא דבק בסירובו.
תובע: "תאשר לי שחייבים להתרחק כולם ממטען אם יש חשש?"
חבלן: "כן".
תובע: "אף אחד לא אמור להתקרב לגוף שיש חשש למטען?"
חבלן: "נכון".
לאחר מכן שוב הועבר הדיון לדלתיים סגורות.
אמו של אזריה: "אני רוצה צדק"
במהלך הדיון אתמול שגם הוא כלל את החקירות של צוות ההגנה, אמו של החייל, אושרה אזריה, עזבה את האולם בבכי. את יום הדיונים פתח עד ההגנה, קב”ט היישוב היהודי חברון, אליהו ליבמן, מי שהגיע לזירה כמה דקות לאחר אירוע הירי במחבל מתל רומידה.
ליבמן העיד במשך שעות ארוכות, אולם חלק גדול מהעדות שלו לא היה קביל, וזאת משום שבחר לפרש את מה שהתרחש בשטח ולחלק ציונים למפקדים בזירה. הוא הגדיל לעשות לקראת סיום הדיון כשחילק ציונים גם לתובע הצבאי ויסמן. “קח כוס קולה ופופקורן, תמשיך לחיות בסרט שלך”, אמר, “לא היית בפיגועים בכלל. אני חושב שהתובע גנב, הוא גונב פה את דעת בית המשפט”.
השופט סא”ל כרמל ווהבי לא נשאר אדיש להתקפה ואמר לסנגורים: “הייתי מצפה שהסנגורים יקפצו נגד כזאת התבטאות. מעולם לא נתקלתי בכזה דבר בתוך האולם”. השופט פנה לליבמן ואמר: “ברור לך שלכל מה שאתה אומר עכשיו אין שום משמעות. זה לא מקדם בכהוא זה את ההגנה על הנאשם”.
בשלב הזה אמו של אזריה, שישבה כל היום לצד בנה במקום אביו צ’רלי שמשתקם מאירוע מוחי ונעדר בפעם הראשונה מהדיון, פרצה בבכי ויצאה מהאולם. בדרכה החוצה סיננה לעבר השופטים: “אני רוצה צדק”. לאחר שנרגעה היא שבה לאולם.
מיד עם פתיחת עדותו הטיל ליבמן פצצה כשסיפר לשופטים כי בימים שאחרי האירוע ניסו להשפיע עליו להתייחס אל מה שקרה בתל רומידה על פי “רוח המפקד”, שר הביטחון דאז משה (בוגי) יעלון.
“שר הביטחון נתן לי בעבר צל”ש על תפקודי בפיגוע בציר המתפללים”, אמר, “אבל אחרי האירוע אמר בסביבתו ש’אפילו קב”ט חברון חושב שהירי לא תקין', דבר שאני לחלוטין לא מסכים איתו. זה הפוך ושקר. הכניסו לי מילים לפה”.
ליבמן טען בבית הדין כי התקשר אליו עובד בכיר ממשרד הביטחון מסביבתו של יעלון וניסה להשפיע עליו שגרסתו “תתואם לרוח המפקד”, לדברי ליבמן. ליבמן עצמו סירב בתוקף למסור מי הבכיר ואף הוזהר מפי הרכב השופטים שאם לא ימסור את השם “על כל עדותו יוטל צל כבד”. ליבמן המשיך לסרב.
ל"מעריב-השבוע" נודע כי האיש המדובר הוא עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות, קובי אלירז, שעובד עד היום במשרד הביטחון. אלירז טרם הגיב לדברים.
אולם מתברר שליבמן בעצמו הטעה את בית המשפט בנושא השבחים מיעלון. שכן יעלון אמר את הדברים על רבש”צ היישוב היהודי בחברון ולא על ליבמן עצמו.
ליבמן לא חסך ביקורת גם על הדרג הפיקודי ואמר בין היתר על מח”ט הגזרה אל”מ יריב בן עזרא: “במשמרת שלו נרצחו לא מעט אזרחים בגזרה, והיו לא מעט פיגועים. אני לא יכול לשתוק כשאותם אנשי צבא ואותם מפקדים גם מפקירים חייל צה”ל. יש בגזרה איום משמעותי של מטענים, מעלימים נתונים כדי להרשיע. מחבל מנוטרל זה ירי למרכז המסה ואז כדור בראש - וזה קרה לא מעט פעמים בגזרה”.