אחד המיזמים הגדולים והמאתגרים טכנולוגית של ישראל, בעלות של שלושה מיליארד שקל אמור לנטרל את הנשק העיקרי של חמאס. כך מתנהל המבצע
יוסי מלמןעבודות לבניית המכשול בגבול רצועת עזה (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
בריגדה בינלאומית בונה בחודשים האחרונים את המכשול בגבול ישראל - עזה. חומר אטימה מאירופה, מכונות קידוח מגרמניה, פועלים ממולדובה, מהנדסים ומפעילי ציוד מספרד ואיטליה. אלה הם הרשמים מסיור בגבול הרצועה שלאורכו ישראל בונה את קב”א – קיר בטון אינדיקטיבי. מדובר באחד המיזמים הגדולים והמאתגרים טכנולוגית של ישראל בעלות של שלושה מיליארד שקל.
מיזם אזרחי צבאי שכולל רכיבים מבצעיים טכנולוגיים והנדסיים חסרי תקדים גם בקנה מידה עולמי. עם השלמתו, בעוד כשנה וחצי עד שנתיים, תוקף רצועת עזה בקיר בטון תת קרקעי ובגדר עילית, שיקשו על חמאס לחפור מנהרות לתוך שטח ישראל. מסיור שערכתי לאורך הגבול עולה כי המכשול יהיה לא רק יבשתי - בכוונת צה”ל ומשרד הביטחון, האחראים למיזם, לבנות גם מכשול ימי.
מנהרה שנחשפה בדרום עזה. צילום: דובר צה"ל
מדובר בהקמת מזח בגבול הרצועה ועליו גדר בגובה של שישה מטר, שעליה יותקנו חיישנים ואמצעי מודיעין שיקשו על יחידות הקומנדו הימיות של חמאס לחדור לישראל, כפי שניסו לעשות במהלך מבצע צוק איתן לפני שלוש שנים. יודגש כי הן המכשול היבשתי והן הימי נבנים בשטח ישראל במרחק של כ-200 מ' מהגבול, כדי לשלול מהארגון האסלאמי השולט על הרצועה את זכות הטיעון כי ישראל מפרה את ריבונות עזה.
מזרימים מינרל הקרוי ביטונייט שמיובא מאירופה
המכשול, שנבנה בפיקודו של תא”ל ערן אופיר, ראש מנהלת גבולות ותפר במשרד הביטחון וצה”ל, תוך שיתוף פעולה עם פיקוד דרום, יכלול שלושה מרכיבים: קיר בטון מזוין וברזל בעומק רב של עשרות מטרים במעבה האדמה, שאליו יחוברו חיישנים. ייעודם יהיה לזהות רחשים ורעשים של חפירת מנהרות במעבה האדמה. נוסף לכך, תוקם גדר עילית גובה של שישה מ', שלאורכה ייבנו ויותקנו מגדלי תצפית, מצלמות ועמדות פיקוד ובקרה. כל אלה יחוברו למתקן שליטה מרכזי בבסיס עורפי בג’וליס.
עלות קילומטר אחד של המכשול, על כל מרכיביו, היא כ-42 מיליון שקל. העבודות החלו כבר לפני כמה חודשים והן מחולקות לקטעים. ארבע חברות זכו במכרזים: דניה סיבוס, סולל בונה, אוליצקי והאחים גבאי. חלק מהחברות הזוכות חברו לקבלני תשתיות וציוד כבד מחוץ לארץ, בין השאר מאיטליה ומספרד. בעוד שלושה חודשים, כשהעבודות יכנסו לשלב מואץ, יימצאו לאורך הגבול, שאורכו 65 ק”מ, כאלף פועלים. צה”ל, באמצעות משרד הביטחון, יספק להם אבטחה.
שיטת ביצוע העבודה היא שחופרים לעומק האדמה באמצעות מכונות קידוח וציוד קידוח מיוחד. אחר כך מחדירים לחפירה מבני ברזל. כדי למנוע את התמוטטות החפירה באדמה, שהיא ברובה חולית, מזרימים מינרל הקרוי ביטונייט שמיובא מאירופה, בין היתר מהונגריה ומבולגריה, ומשמש חומר אטום. לאחר מכן שופכים לחפירה את הבטון המזוין, שיהווה את המכשול הפיזי. לקיר המכשול יוכנסו חיישנים מתוחכמים מתוצרת אלביט, אשר נועדו לזהות כל רעש בתת הקרקע שיעיד על חפירת מנהרות של האויב. אגב, כמויות העפר העצומות אשר יוצאו ממעבה האדמה ישמשו להקמת סוללה גבוהה לאורך גבול הרצועה.
כל הרכיבים של המכשול התת-קרקעי והעילי עברו סדרת בדיקות קדחתנית של צה"ל ומשרד הביטחון, שהעידו כי הטכנולוגיות הן ישימות ופועלות. אך גם אם הטכנולוגיה לא תצליח לאתר במאה אחוז את חפירת המנהרות, הרי שקיר הביטחון יקשה על החופרים לחדור לשטח ישראל. העובדים מישראל ומחוץ לארץ במיזם הקיר עוברים בדיקות רקע ביטחוניות בהנחיית שירות הביטחון הכללי.
האצת בניית המכשול מציבה בפני חמאס דילמה קשה. הנהגת הארגון מבינה כי כאשר ייבנה המכשול, היא עלולה להיות מנוטרלת מאחד מכליה האסטרטגיים המשמעותיים – המנהרות. מאידך, אם תנסה לשבש את עבודות בניית המכשול, היא תתקל בתגובה קשה של ישראל עד כדי מלחמה כוללת, שעלולה לגרום למיטוט שלטונה.
