ישוחרר לביתו? בדיון שנערך הבוקר (רביעי) בבית הדין הצבאי לערעורים, ביקש החייל היורה מחברון, אלאור אזריה, ניכוי מחצית מעונשו שנגזר עליו בעקבות שירה למוות במחבל מנוטרל לפני כשנתיים, במרץ 2016. התביעה התנגדה לבקשתו של החייל, אבל רמזה כי לא תתנגד לשחרורו לאחר ריצוי שני שליש מהמאסר. התביעה ציינה כי שחרור לאחר מחצית מתקופת המאסר היא נדירה ושמורה בדרך כלל לסיבות רפואיות.
אזריה ביקש מבית המשפט לשחררו וסיפר כי "יריתי במחבל רוצח כי בשטח בזמן אמת, חשבתי שהיה עליו מטען. אם הייתי יודע מה שהתברר הייתי פועל אחרת, בזמן שירותי תרמתי רבות ובמהלך השירות עמדתי בסיטואציות קשות. חייל מג"ב שראיתי אותו ודיברתי איתו ואחרי כמה ימים אותו שוטר נרצח על ידי מחבל בפיגוע דריסה".
"חייל אחר באותו מקום נפגע מרימון שזרקו מחבלים הוא איבד את עינו ונפצע קשה, האירועים הללו הן הרבה יותר קשים מלהיות במזגן", אמר אזריה והוסיף: "השירות הוא קשה גם נפצעתי מבלוק שמחבל זרק עליי, למרות זאת המשכתי לשרת באותו רצון ומורל". לאחר מכן חשף אזריה כי לקראת סוף תקופת מעצרו, הוא איבד את ההכרה בשל הלחץ בו היה ואמר: "זה עוד מעט חג החירות, תחזירו אותי הביתה, ותנו לי לאחות את השברים. זה פצע מדמם למשפחתי ולכל עם ישראל תנו לי לאחות אותו".
אחרי אזריה, עלתה התובעת הצבאית, אלוף משנה שרון זגגי פנחס, הציגה את טיעוני התביעה, וקראה לבית הדין לדחות את בקשת ההגנה לניכוי מחצית מעונשו של החייל היורה. "אנחנו נמצאים היום, לאחר חצי מתקופת המעצר. לפי המקובל, סמכות הוועדה לשחרור בחלוף חצי הזמן מופעלת רק בנסיבות חריגות מאוד, וזאת ברצון ליצור הלימה לדין הנהוג במערכת המשפט האזרחית ששם נהוג לדון רק בחלוף שני שליש". בתשובה לכך, השופטת סגן אלוף מיה גולדשמיט העירה כי היא לא זוכרת כמעט תקדימים במערכת האזרחית להפחתת עונש בחצי.
"למרות שלא הביע חרטה או הרהור, זכה להקלות בתנאי מאסרו"
התובעת המשיכה ואמרה כי "בדרך כלל מופעלת סמכות כזו רק בנסיבות רפואיות, ואין כמעט שימוש בסמכות העודפת, במקרה הזה אין מקום לשיקולים להפחת מחצית. יש שיקולים שמצדיקים כרגע להשאיר את ההרשעה. אזריה הורשע בהריגה, שזו עבירה חמורה ביותר, ולפי קביעת בית הדין העבירה נעשתה מתוך כוונה ומודעות ולא רשלנות או כל סיבה אחרת", היא הוסיפה.
"בית הדין הצבאי לערעורים קבע כי המבקש פגע בערכים מרכזיים והיה בהם פסול מוסרי. נאמר מפורשות כי התנהגותו של אזריה אינה תואמת למפקד בדרגת סמל ונאמר שהמעשים ערערו את הסמכות המוסרית של צה"ל", המשיכה התובעת את דבריה תוך שהיא מציינת שהחייל לא הביע חרטה על המעשים, ואמרה: "גם היום לא שמענו נטילת אחריות או חרטה", בשלב זה קרא לעברה עורך דינו של אזריה, עו"ד יורם שפטל "גם לא תשמעו".
"בית הדין קבע כי בכל השתלשלות האירועים הנאשם לא הביע חרטה או הרהור על מעשיו", המשיכה התובעת, וציינה כי למרות זאת, "גזר הדין היה במדרגה הנמוכה ביוצר בהתאם לעבירה, זכה אזריה להקלות בתנאי מאסרו והרמטכ"ל הפחית עונשו. כל הקלה נוספת מכרסמת במסר החשוב של פסקי הדין ואין לה מקום".
בשלב זה אמרה התובעת כי התביעה לא תתנגד לשחרור מוקדם בדיון עתידי ואמרה כי "נשאיר לשיקול הועדה לגבי החלטה בנוגע לשני שליש. אנחנו בדרך כלל לא מתייחסים בשלב כזה לדיונים עתידיים, אבל בעשירי למאי מגיע המועד שהוא קרוב יחסית", וציינה כי "המבחנים בחצי ובשליש אינם זהים", וזאת כשהיא מציינת את "חוות הדעת החיובית לגבי התנהגו של האסיר" וכי "האסיר נטול עבר פלילי וזכה לשבחים על פעילותו הצבאית", לכך שפטל ענה כי "אין הבחנה בין הפחתת חצי ושליש", והמשיך: "הואיל וגם התביעה סבורה שהוא ראוי לשליש מאותם השיקולים בדיוק הוא גם ראוי לחצי", תוך שהוא מציין כי "אין כאן תקדים מחייב כלפי העתיד במקרים אחרים".
"אזריה נמצא בסיוט בלתי פוסק זה שנתיים"
לפני כן, בפתח הדיון, אמר עו"ד שפטל: "זאת הזדמנות לסיים את הפרשה העגומה הזו, שהרחיבה את הפער בין החברה הישראלית וצה"ל. אזריה נמצא בסיוט בלתי פוסק זה שנתיים, מדובר בחקירה שהתחילה בצורה שערורייתית - באישום לרצח. לאחר שמישהו תפס את עצמו, עברנו לאישום חמור פחות".
שפטל המשיך ואמר הזכיר כי "אזריה ישב במעצר פתוח במש של כשנה וחצי ולאחר מכן במאסר, ובמהלך תקופה זו התנהג למופת. "שלטונות הכלא עשו ככל האפשר על מנת להקל איתו כי גם הם סבורים שמקומו לא בכלא", אמר עורך הדין, והוסיף כי "הרוב המכריע של העם בציון רוצה לראות את אזריה בחוץ, ברור לגמרי שהוא ירה במחבל, אך ורק משום שהוא היה משוכנע שיש עליו מטען שהיה יכול להתפוצץ". בשלב זה קטעה את שפטל השופטת גולדשמיט וציינה כי ההערה האחרונה לא רלוונטית לדיון.
"מורל הצבא ישתפר במידה וישחררו את אזריה"
"העונש שהוטל על המבקש חמור מדי לא רק לדעתו של אזריה", המשיך שפטל לאחר מכן וציין את קיצור עונשו על ידי הרמטכ"ל. "לא היה כדבר הזה שתוך כדי הקראת גזר דין של אזריה אנחנו רואים הודעה שהופיעה בתקשורת שהוא רומז ברמז עבה כפיל שהוא קורא למבקש לבקש מחילה. והוא אכן הקל עם אזריה לאחר הזמנה פומבית של הרמטכ"ל לבקש הקלה בעונש. נשיא המדינה אומנם דחה את בקשת אזריה אבל צריך לשים לב שהנשיא העיר בתשובתו לפני שלושה חודשים שהמבקש יגיע לבית הדיון בבקשה לקיצור העונש" שפטל אף טען כי הנשיא ראובן ריבלין דחה את בקשת החנינה בשל הדיון המתקיים היום, וציין כי אם בקשת החנינה תידחה "ייצא שהמבקש נפל בין הכיסאות".
שפטל המשיך וטען כי המורל בצבא ישתפר במידה וישחררו את אזריה, וציין כי למרות מאסרו, פרסם החייל סרטון בו קרא לנוער בישראל להתגייס, שצבר כשני מיליון צפיות. וציין כי "הפופולריות וההזדהות הציבורית עם אזריה כל כך גבוהה, שאפילו מחוץ לבית הדין ביקשו חיילים לעשות איתי סלפי, לא בגללי כמובן, אלא בגלל שאני מייצג את אזריה". לסיום אמר שפטל כי "אנחנו נמצאים שבועיים לפני חג החירות, אין מועד מתאים יותר להעניק אותה לאלאור אזריה".
אלאור אזריה הגיע לדיון בקיצור עונשו בבית הדין הצבאי שבקריה @OrHeller pic.twitter.com/gQhzEJ4lIR
— חדשות עשר (@news10) March 14, 2018
הנשיא סרב לחון, הרמטכ"ל ניכה ארבעה חודשים
כזכור, אזריה, שתועד יורה למוות במחבל מנוטרל בחברון, נשפט בבית דין צבאי בתחילת השנה ל־18 חודשי מאסר בפועל ול־12 חודשי מאסר על תנאי. לאחר מכן, הרמטכ"ל החליט לקצר את עונשו בארבעה חודשים. הוא טען כי פעל מתוך הגנה עצמית לאחר שהמחבל פצע את חברו, הזכיר את עברו כחייל מצטיין וטען עוד כי בעבר לא הועמדו לדין חיילים שירו למוות במחבלים מנוטרלים. הערעור שהגיש נדחה, והוא החל לרצות את מאסרו באמצע אוגוסט.
בחודש דצמבר האחרון אמרו מקורבים של הנשיא ראובן ריבלין כי האחרון צפוי לקצר את עונשו של החייל אזריה, במסגרת חנינה שתוענק לקראת יום העצמאות הקרוב, אשר יחול ב־18 באפריל, זאת לאחר שדחה את בקשת החנינה שהגיש החייל. בחודש ספטמבר האחרון קיצר הרמטכ"ל גדי איזנקוט את עונשו של אזריה בארבעה חודשים, וזאת למרות התנגדות הפרקליט הצבאי הראשי שרון אפק לכך.
בהודעה של הרמטכ"ל בתשובתו לאזריה נכתב: "בפתח הדברים יודגש, באופן ברור וחד משמעי, כי בראיית הרמטכ"ל התנהגותך היתה פסולה וסתרה את פקודות הצבא ואת ערכי צה"ל. הרמטכ"ל רואה בחומרה את הכשלים שנפלו במעשיך והסטייה שהיתה בהם מערכי צה"ל כפי שבאו לידי ביטוי גם בפסקי הדין, ורואה חשיבות רבה במסר הנחרץ שיצא מהם ומהטיפול הפיקודי באירוע. כמו כן עמדה לנגד עיניו של הרמטכ"ל העבודה שלא קיבלת אחריות על המעשה ועל כך שלא הבעת חרטה עליו".
"על פי סמכות הרמטכ"ל הקבועה בחוק השיפוט הצבאי להקלה בעונש, כאשר שקל את הבקשה להקלה בעונש, מצא הרמטכ"ל לנכון לשקול שיקולי חסד ורחמים. שיקולים המביאים בחשבון את עברך כחייל לוחם בזירה מבצעית. בהתחשב בשיקולים אלה החליט הרמטכ"ל שיש מקום להקל בעונש והחליט לקצר ארבעה חודשים מעונש המאסר שהוטל עליך, ולהעמידו על ארבעה עשר חודשי מאסר בפועל. כאמור אין בכך כדי להקהות את המסר החשוב שבא לידי ביטוי לאורך כל הדרך, בעמדה הפיקודית ובפסקי הדין שדנו בפסול החמור שבמעשיך".
בסביבתו של אלאור אזריה קיבלו באכזבה את החלטת הרמטכ"ל להפחית ארבעה חודשים מעונשו. "זה נראה בעיני יותר מאשר תמוה וההחלטה האומללה נראית לי יותר כמס שפתיים", טען רן כרמי בוזגלו, ממובילי המאבק למען שחרורו של אזריה, "קיצור ארבעה חודשים אינו מספק. אני רואה בזה החלטה אומללה שמנסה לחפות על המחדל הפיקודי. אמשיך במאבק עד ליציאת הצדק לאור ושובו של אלאור הביתה".