מסוק היסעור משרת את צה"ל כבר יותר מ-45 שנה, והצבא הצליח, פעם אחר פעם באמצעים שונים, להאריך את שנות חייו של המסוק שנחשב לכלי עבודה יעיל ומוערך מאוד בחיל האוויר. למרות זאת, צה"ל וחיל האוויר הגיעו לנקודת ההכרעה - צריך להחליף את כלי הטיס הוותיק תוך חמש עד שש שנים. הדבר אומר שאת ההחלטות על הרכש, צריך לקבל כבר עכשיו.
על קו הסיום נמצאים שני מסוקים מתוצרת אמריקאית. הראשון הוא הסופר יסעור החדש של חברת סיקורסקי שעברה בשנים האחרונות לבעלות חברת לוקהיד מרטין. והמסוק השני הוא הצ'ינוק, ממסוקי התובלה הנפוצים ביותר בעולם ונחשב למסוק אמין ביותר. חברות בויאנג ולוקהיד מרטין, שרגילות להיות במעמד של מתחרות קשוחות אחת בשניה, לא מתמודדות רק על הבחירה של הלקוח הישראלי. גם הצבא הגרמני נמצא עכשיו בנקודת הכרעה והוא זקוק להרבה יותר מסוקים מאשר הצבא הישראלי. במקרה או שלא במקרה, בתערוכה שנערכה בשבוע שעבר בגרמניה, נמצאו שני המסוקים בתצוגה על המסלול אחד ליד השני, ראש בראש.
אין מחלוקת על כך שמסוק היסעור החדש, CH-53, נחשב למסוק מתקדם יותר. למרות התצורה הדומה למסוק הקודם, הוא כמעט חדש לחלוטין. בנוסף, הוא סוחב יותר מהצינהוק, מהיר יותר בצורה משמעותית והא בעל פלטפורמות טיסה מתקדמות יותר. הצ'ינוק ביסודו הוא אינו מסוק חדש, אבל הוא מסוק טוב ואמין, ולא פחות חשוב - הרבה יותר זול מה-CH-53.
על פי נתוני החברות, יכולת הנשיאה של מסוק היסעור החדש גדולה יותר בשלושה טון והוא נחשב מהיר יותר, הצ'ינוק מסוגל לשאת אותה כמות לוחמים והוא קצת יותר צר מאשר היסעור. הטסת הסעור החדש נחשבה קלה ביותר ומתקדמת, וזאת בשל יכולת ההטסה האוטומטית שבאה לידי ביטוי גם בנחיתות והמראות. לנתון הזה יש משמעות רבה בעיקר בתנאים של ערפל ואבק, שמשפיעים על טייסי מסוק היסעור הישן.
עם זאת, הבעיה המרכזית ביסעור החדש נעוצה בתג המחיר שלו, שעומד על 87 מיליון דולר למסוק אחד, בעוד שהמחיר של הצינהוק עומד לכאורה על סדר גודל של 40 מיליון לדולר למסוק אחד. זאת למרות שב-2015 נחתמה עסקה עם הולנד לרכישה של 17 מסוקים בעלות של קצת יותר ממיליון דולר, מה שמעמיד לכאורה מחיר של מסוק אחד על סכום של כשישים מיליון דולר. בכל חישוב שייעשה, מסוק הצ'ינהוק הוא מסוק זול יותר באופן משמועתי. השאלה והדילמה עכשיו של צה"ל היא האם הייתרונות של היסעור החדש, כמסוק חדיש ומתקדם, מצדיקים את הפער במחיר מהצ'ינהוק הוותיק.
אחת הטענות המרכזיות של אנשי לוקהיד מרטין וסיקורסקי, היא שמסוק קונים לעשרות רבות של שנים, ולמעשה קניית מסוק מתקדם פחות במחיר זול יותר היום, תעלה לצה"ל הרבה יותר כסף בראייה ארוכת שנים.
בתערוכה בברלין אפשר לחזות במחזה מוזר לעולם לא יקרה בצה"ל: לשתי החברות ולשני המסוקים יש אנשי צבא אמריקאים שמלווים את הפרויקט. אחד מהם הוא המארינס והשני מהארמי, כל אחד מסביר לנו מדוע המסוק שהוא מייצג טוב יותר ויעיל יותר למשימות של חיל האוויר שלנו.
"יש לנו כרגע 14 מסוקי יסעור בתהליכי ייצור ובתוך כעשור יהיו למארינס 200 מסוקים מהסוג הזה", סיפר בתערוכה קולנל הנרי ואנדבורט שמלווה את הפרויקט מטעם בצבא האמריקני. הוא התייחס למחיר הגבוה של המסוק: "צריך להסתכל על כל התמונה, זה מסוק שמיועד לעשרות שנים קדימה, עם עלות תחזוקה יעילה יותר ממתחרים אחרים וכך גם דאטא פנימי גדול, כך שלא יהיה צורף לשדרג אותו כל הזמן".
לדבריו, היכולות שלו לשאת משקלים גדולים יותר הופכת אותו לחסכוני יותר ממסוקים אחרים, שנדרשים לעשות יותר פעולות על מנת להגיע לתפוקת נשיאה דומה. "גם אם ההשקעה הכספית גבוהה יותר, הדבר יתאזן בעתיד, ומדובר במוצר שהוא טוב יותר", כך סיכם הקצין.
הצ'ינהוק נחשב מסוק תובלה טוב ואמין, והוא מסוגל לשאת אותו מספר לוחמים כמו ביסעור, אבל משקל הנשיאה הכללי נמוך בשלושה טון שזה נתון משמעותי. "יכולת המסוק לשאת כלי רכב צבאיים היא יכולת טובה ומתקדמת, והוא מסוגל להוציא את הרכבים הצבאיים תוך כדי טיסה בגובה נמוך", הסביר מייג'ור גיימס מורקראפט הקצין המלווה את המסוק בצבא האמריקני ומציג אותו מטעם חברת בואינג בתערוכה.
הוא הסביר כי "למסוק יש מערכות הגנה וירי, שיאפשרו לטוס בבטחה גם במהירויות גבוהות ובנשיאת משקלים כבדים. בנוסף, במסוק יש שתי מערכות הידראוליות ושני מצברים, כך שאם נאבד אחת מהן, השניה תגבה אותה". הקצין ציין כי הוא מכיר את כלי הטיס ומטיס אותו מזה שנים רבות. "אין לי כל ספק שזה המסוק שמתאים לחיל האוויר הישראלי", סיכם.
הקרב בין שתי החברות הגדולות הוא אינו הקרב האווירי היחיד הנמצא על הפרק. ישנה התמודדות על טייסת מטוסי קרב נוספת - האם יירכשו מטוסי F35 או דגם מתקדם של F15 של חברת בואינג. בנוסף, היפנים מגלים עניין במטוס ה-f22 שבעבר היה בשימוש רק בצבא ארצות הברית, והוחלט על הפסקת ייצורו. בישראל עוקבים בעניין על ההתפתחויות האחרונות מול היפנים, שמגלים עניין במטוס הסודי ואולי יש כבר מי שחולם על מה שבעבר לא היה אפשרי.
הכתב היה אורח חברת לוקהיד מרטין בתערוכת ILA שנערכה בברלין.