כיפת ברזל נפרסה בגוש דן, חשש: הג'יהאד יצית את הדרום

ברקע עומד גם החשש מהתלקחות בצפון לאחר התקיפות המיוחסות לצה"ל באזור שדה התעופה של דמשק וירי הטיל לישראל באמצע השבוע. בשל האירועים והחשש מהסלמה הוצבו מערכות כיפת ברזל בגוש דן, גם כדי להגן על נתב"ג מפני ירי טילים מצפון או מדרום. לנוכח המצב נעשה תגבור נקודתי של אנשי המילואים המאיישים את המערכות. גם חמאס תגבר כוחות למקרה של התלקחות.

אביחי אדרעי, ראש תחום תקשורת ערבית בדובר צה"ל, פנה לתושבי רצועת עזה באמצעות הרשתות החברתיות ואמר: "בשבועות האחרונים אנו מזהים ניסיונות הולכים וגוברים של ארגון הג'יהאד האסלאמי לדרדר את המצב הביטחוני ברצועת עזה, והאירועים האחרונים בגבול הרצועה מוכיחים זאת. פעילות חמורה זו מסכנת את היציבות הביטחונית ואת הניסיונות להביא לשיפור המציאות האזרחית ברצועה. תושבי עזה, הג'יהאד האסלאמי מסכן אתכם ואת ביטחונכם. אין שאלה לגבי הנאמנות של הארגון - השאלה היחידה היא אם הוא יצליח בתוכניותיו לגרור אתכם להסלמה".

בגלל האירועים החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לעכב את העברת הפעימה השלישית של הכספים המגיעים מקטאר לרצועה בסך 15 מיליון דולר, המיועדים לתשלום שכר פקידי הממשל הפלסטינים אולם לטענת גורם מדיני, ראשי מערכת הביטחון לחצו להעביר בכל זאת את הכסף, כדי לנסות להוריד את הסיכויים לעימות. בחמאס סירבו לקבל את הכסף והאשימו את ישראל בסחיטה באמצעותו ובניסיון להשפיע על רשימות מקבלי הכספים ברצועה. בישראל לוחצים שלפחות חלק מאותם 15 מיליון דולר ישמשו לסיוע הומניטרי, אולם בחמאס דוחים על הסף כל אפשרות שישראל תשפיע על אופן חלוקת הכסף. 

בחמאס אומרים כי ישראל נוקטת מדיניות של סחיטה בגלל תקופת הבחירות והביקורת הקשה שמוטחת בראש הממשלה על עצם העברת הכסף לרצועה. סגן מנהיג חמאס בחו"ל, מוחמד נזאל, אמר אתמול בראיון לביטאון חמאס "א־ריסאלה": "חמאס מתייחס לצעדות השיבה כחלק מההתנגדות העממית, והסוגיה הזו קשורה בהקלה במצור. קיים מאבק בתוך ישראל בין מי שרוצים מלחמה עם עזה ומי שרוצים בהפלת נתניהו, כאשר גם הרשות הפלסטינית מצדדת במלחמה ובמתקפה על הרצועה. לכן תוקפים את חמאס בכל פעם שמדברים על רגיעה. השקט הוא התפיסה הכללית, ואיננו מכחישים שהכיבוש מנסה לסחוט אותנו כדי לקבל את התנאים הטובים ביותר".

מקורות בחמאס אמרו לעיתון המזרח־ירושלמי "אל־קודס" כי בארגון לא מרוצים מ"המשחק הישראלי" בנוגע לכסף הקטארי. חמאס העביר לשגריר קטאר באזור, מוחמד אל־עמאדי, מסר שלפיו ישראל מפירה את ההבנות. "חמאס מסרב לדרישת ישראל להעביר את הכסף באמצעות משרד האוצר בעזה, בניגוד להעברה במזומן כמו בשתי הפעימות הקודמות", אומרים בארגון.
 

באופוזיציה תקפו בחריפות את ההחלטה להעביר את הכסף הקטארי לרצועת עזה והאשימו את ראש הממשלה בנימין נתניהו בכניעה לחמאס. יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי כינה את ההחלטה "ביזיון". "נתניהו משחד את חמאס ב־15 מיליון דולר, אבל אפילו הטרוריסטים לא מוכנים לקבל את מזוודות הכסף", אמר. "נתניהו משפיל את הכבוד הלאומי. אפשר לשנות את המציאות הזו בשילוב אמצעים ביטחוניים ובריתות מדיניות עם מדינות ערב המתונות, וזה מה שאנחנו נעשה".
 

יו"ר התנועה ציפי לבני אמרה: "נתניהו סיבך אותנו בפרוטקשן מסוכן ועכשיו החמאס מחזיק אותנו בצוואר. כניעה לחמאס וקיפאון מדיני הם כישלון ביטחוני חמור. ראש הממשלה הוא הראשון שמשלם לחמאס והאחרון לזהות את הסכנה. זה מביך ומסוכן לתושבי העוטף ולישראל כולה, כשאויבינו מסתכלים ולומדים. התנועה תוביל מדיניות ביטחונית אחרת - נגד החמאס".
 

ח"כ חיים ילין (יש עתיד) אמר: "החמאס, שהכניס והוציא אותנו מהממ"דים, מחליט לא לקבל את הפרוטקשן של נתניהו ושוב הוא מנהל אותנו. אין מנהיגות, אין הרתעה ואין יכולת. הקבינט המדיני־הביטחוני חסר עמוד השדרה וממשיך להוציא הודעות כאילו הוא רק מקבל המלצות ממערכת הביטחון ולא מחליט בעצמו על מדיניות שנראית לו. קבינט יקר, איבדתם את זה. זה הזמן ללכת הביתה. נכשלתם".
 

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) פנה אתמול לנתניהו ולחברי הקבינט הביטחוני בקריאה: "הפסיקו את הכניעה הישראלית לארגוני הטרור". "אנו עדים להתרפסויות בלתי פוסקות מול דרישות החמאס ולכניעה של ממשלת ישראל לדרישות חסרות תקדים, המהוות חלק ממנגנון של סחיטה ואיומים, שבעקבותיו מדינת ישראל אף משלמת פרוטקשן לארגון טרור", אמר.
 

מתיחות גבוהה שוררת גם בגבול הצפון. זאת לאחר הירי בלילה שבין יום רביעי לחמישי לעבר כוח צה"ל שפעל במובלעת סמוך לגדר הגבול עם סוריה. מצה"ל נמסר כי הלוחמים הגיבו בירי לעבר מקור האש. התקרית התרחשה לאחר שרוסיה העבירה מסר לישראל לחדול מתקיפות בשטח סוריה, במאמציה למנוע התבססות איראנית מצפון לגבול. הדרישה הרוסית לחדול מפעילות בסוריה הגיעה בעקבות תקיפות שיוחסו לחיל האוויר הישראלי נגד מטרות איראניות במדינה בתחילת השבוע, שלטענת המרכז הסורי לזכויות אדם - נהרגו בהן לפחות 12 מאנשי משמרות המהפכה האיראניים, שישה אנשי צבא ומיליציות סורים ושלושה אזרחים זרים.