מה מוביל לשינוי בשנים האחרונות למהפכה בשירות הנשים הדתיות בצה"ל? על המורכבות של השינוי הזה בציונות הדתית, מה משמעותו ומה תפקידה של עמותת אלומה, אשר שמה לעצמה כמטרה את שילוב הבנות הדתיות דרך השירות הצבאית, ובמקביל פועלת גם לשילוב מגזרים נוספים כמו החרדים והערבים בחברה הישראלית. על הקשיים שבדרך על המאבקים וגם הקרבות שמתנהלים סביב פעילות העמותה, התארחה בסדרת הפודקאסטים של 103 בנושא צבא ובטחון עם טל לב רם, יפעת סלע מנכ"לית העמותה.
לסלע, בת הציונות הדתית, חשוב להדגיש בשיחה את הגוונים הליברליים בחברה ממנה באה, תפיסה משלבת של השתלבות והובלה בחברה הישראלית, מבלי לוותר על הזהות הדתית ורואה בכך שליחות. בשנים האחרונות העמותה הפכה לנושאת הדגל בנושא שירות הבנות הדתיות בצה"ל. בשנת 2002 נפתח לראשונה מוקד של העמותה שהיווה כאוזן קשבת לבנות דתיות שביקשו לשמוע על השירות בצה"ל. היום בצבא יש כ-5000 בנות דתיות ובשנה האחרונה התגייסו 3000 בנות דתיות לצה"ל, מספר שהוא חסר תקדים.
סלע טוענת שלא ניתן להתווכח עם המספרים שהולכים וגדלים ועם הדומיננטיות ההולכת וגוברת שלהם בצבא: "כל בר דעת יודע שהן לא היו שם קודם, צה"ל נדרש היום לתפור חצאיות ב', יש היום פקודות שעוסקות בסוג כיסוי הראש, איזה צבעים מותר ואסור, זו פקודה שבעבר לא היה בה צורך, כי לא היה ביקוש. יש היום בנות חיילות בסדיר שמתחתנות במהלך השירות וממשיכות לשרת.
יפעת סלע טוענת שבשיח הקוטבי שמתנהל בין קצוות שונים בחברה הישראלית פחות שומעים את האמצע שהוא הרוב הגדול, הרבה יותר מתון ובעל מכנה משותף גדול. "הפער בין האולפנה בו למדה הבת הדתיה לבסיס הצבאי הוא גדול יחד עם זו, וזה יוצר הרבה מאוד אתגרים וקשיים, ובדיוק בנקודה הזו אנחנו נמצאים גם מול הצבא ויש קצינה בדרגת רב סרן ברבנות הצבאית שאחראית על הקשר והליווי של הבנות בשירות הצבאי".
על התפקיד הזה החליט בזמנו הרב הצבאי הראשי תת אלוף אביחי רונצקי ז"ל, למרות שבתוך החברה הדתית נושא שירות הבנות נמצא במחלוקת ויש רבנים רבים שמתנגדים לו. "הרב רונצקי היה אדם מאוד אמיץ וישר ולדעתי הוא ספג מכל הכיוונים, והמהלך שהוא עשה הותיר את אותותיו", אמרה סלע.
יפעת מדגישה בשיחה שהן לא ממליצות לבנות על השירות הקרבי ומעודדות לתפקיד לחימה. "יחד עם זאת הן יקבלו איתנו את כל המידע והסיוע הנדרש במידה וזו תהיה בחירתן", מוסיפה יפעת ומצביעה על מספרים הולכים וגדלים בשיעור הבנות הדתיות בגדודי הלחימה המעורבים בנים ובנות.
"הבנות לא תמיד מקשיבות גם לא לנו, אבל אם יבואו צעירות דתיות לפני גיוס והן מבקשות כל הזמן מידע על האפשרות לשרת בתפקידי לחימה, הן תקבלנה מאיתנו את ההכוונה ואת המידע, נגיד מה דעתנו, אבל נהיה שם בשבילן, כי לצערי הרבה מערכת החינוך לא תמיד נמצאת שם בשבילן ולכן אנחנו נהיה שם".
יפעת סלע מספרת שהיא יכולה לזהות תזוזה מסוימת של מערכת החינוך הדתית בהכרה בשירות הצבאי של הבנות, אבל עדיין רק בשלושים אחוז ממוסדות הלימוד העמותה מורשה להיכנס לכותלי בית הספר ולהציג לבנות את פעילות העמותה. "אלה עדיין מספרים נמוכים אבל צריך לזכור שלפי כעשר שנים לא יכולנו להיכנס בכלל לבתי הספר".
אבל הדרך לשינוי עדיין קשה ומרוכבת ומול העמותה ושירות הבנות הדתיות יש לא מעט כוחות שנלחמים בכל הכוח.
סלע: "יש פער בין הצעירים והמשפחות שלהם, לבין מקבלי ההחלטות. בסופו של יום הצעירות מצביעות ברגליים, הרכבת יצאה מהתחנה, המספרים כבר גדולים וזו מסה קריטית, הציבור אמר את דברו". "מצד שני בשנה וחצי האחרונה", מספרת יפעת "אנחנו עדים לקמפיין איום ונורא, של ארגון חותם, ארגון של רבנים קיצוניים, שיוצא כנגד כל תזוזה ליברלית בציונות הדתית".
יפית מספרת על התחושות של הבנות לאור הקמפיין הזה: "יש בנות שלא שומעות ומרידות מסך, אבל יש כאלה שזה מעצבן אותן מאוד והן מחזירות מלחמה".
לפני כשנה וחצי אחד הרבנים אמר מי שמשרתת בצבא היא לא נשארת יהודיה בקצה....
סלע: "הבנות העלו בדף הפייסבוק של אלומה רצף של תמונות מהשירות הצבאי, תחת הכותרת- שירתתי בצבא ונותרתי 'יהודיה בקצה'". סלע מספרת עוד כי לצד האופטימיות שלה יש גם מפגשים פחות נעימים, שגובלים באלימות פיזית.
"כשרבני חותם עשו סרטון וראו בו חיילות דתיות בלונדיניות כולן עם גוף מובלט באזורים מסוימים, זה העליב אותי ברמה האישית, זה זלזול באינטליגנציה, הרגשה של החפצה נוראית וגם ברמה האישית כבר מצאתי פשקווילים עם השם שלי בכל מיני מקומות. אבל צריך להגיד מנקודת מבט ריאלית שמי שעוסק בשינוי חברתי במשך שנים רבות, זה חלק מהסיפור וכל שינוי חברתי יהיו לו התנגדויות ומי שרוצה להוביל ולשנות צריך לקחת בחשבון גם את המחירים", מסכמת יפעת.
הסיפור של השירות הצבאי הוא רק חלק מרעיון רחב של שילוביות והובלה ושיתוף בחברה הישראלית, ומכאן גם העיסוק הנרחב של העמותה גם במגזרים נוספים כמו חרדים, ערבים ובני העדה האתיופית. אלומה נוגעת מדי שנה בארבעים אלף בני נוער, במגזרים של החברה הערבית והחרדית עיקר העיסוק שלהם בהכוונה הקשורה להשכלה גבוהה ותעסוקה, אבל גם בחיבור לחברה הישראלית.
בשיחה עולה גם השאלה, בטח על רקע הוויכוח על חוק הגיוס, בהרחבת השירות הלאומי האזרחי למגזרים שונים, כאשר ברור שצה"ל כארגון אינו זקוק לכל החרדים ולמגזר הערבי אפשר לספק אלטרנטיבות אחרות.
סלע: "אין לי ספק שאחד האתגרים של החברה הישראלית היום זה שילוב של גברים חרדים ונשים ערביות בשוק התעסוקה הישראלי, אלה קבוצות, שנראה על פניו שלא ישרתו בצה"ל בהיקפים גדולים ולכן השירות הלאומי האזרחי - קהילתי חייב לפתוח את שעריו בהיקפים גדולים, להיות רלוונטי לקבוצות האלה. אני מכירה את המספרים ויש היום עלייה בשיעור הנשים הערביות שעושות שירות אזרחי, זו קבוצה חשובה כי היא כמעט ולא משתתפת בשוק התעסוקה וזה יוצר שינוי. הצבא בהיבט הזה הוא כתחנת מעבר להשתלבות בחברה הישראלית, אבל ניתן למצוא אלטרנטיבות אחרות ויש היום לא מעט תוכניות מגירה שיכולות להרחיב את המגמה של השתלבות המזרים הללו מרצון בחברה הישראלית".
סלע מוסיפה כי "לרגע אני יורה בתוך הנגמ"ש. היקף הבנים הדתיים שנמצאים בנקודת השפעה בחברה הישראלית, הוא יותר גבוה מהיקף הנשים הדתיות ואין סיבה. אצלי בבית יש ארבעה ילדים שני בנים ושתי בנות, שאוכלים אותו אוכל, ינקו את אותו חלב, אין סיבה שיהיו לבנים זכויות יתר על הבנות".