השימוש בכלי רכב לביצוע פיגועי טרור נפוץ בשנים האחרונות על ידי במחבלים בישראל וגם ברחבי העולם. מחקר חדש, שנערך במכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, ניסה לגלות את המכנה המשותף בין הפיגועים – ולא בין המפגעים, כפי שעשו מרבית המחקרים עד כה, וזאת גדי לנסות ולהגיע לתובנות חדשות , ואולי אף לעזור בסיכולם.
 
על פי המחקר, שבחן משתנים שונים בפיגועי הדריסה שהתרחשו בישראל בין השניים 2000 ו-2017 תוך שימוש בבסיס נתונים שגובש בסיוע מערכת הביטחון, רוב פיגועי הדריסה אירעו בקרבה לביתם של המפגעים, בדיוק כמו בפשיעה רגילה. מהמחקר עולה עוד כי המפגעים מעדיפים צירים שאותם הם מכירים, מטרות ידועות, רוצים לדעת מהיכן יוכלו להימלט ועוד.
 
"ממצאי המחקר שלנו מראים שאותם פיגועים התרחשו במקומות מאוד מרוכזים במרחב", מציין ראש המכון פרופ' באדי חסייסי. "למשל, בציר בר לב בירושלים, לאורך מקטע קצר של 1.6 ק"מ, התרחשו חמישה פיגועים. בנוסף, גילינו שרוב פיגועי הדריסה היו קרובים לביתם של המפגעים, בדיוק כמו בפשיעה רגילה. 50 אחוז מפיגועי הדריסה היו במרחק של פחות מ-10 ק"מ מביתם של המחבלים ו-70 אחוז מהם היו במרחק של עד 15 ק"מ. במילים אחרות, המפגעים מעדיפים צירים שאותם הם מכירים, מטרות ידועות, רוצים לדעת מהיכן יוכלו להימלט מבעוד מועד וכולי'".

מייקל וולפוביץ (ימין), פרופ' באדי חסייסי, וד''ר סימון פרי
מייקל וולפוביץ (ימין), פרופ' באדי חסייסי, וד''ר סימון פרי

 

"לרכז את מאמצי הסיכול לתאי שטח קטנים יותר"

צוות המחקר, שמלבד פרופ' חסייסי כלל גם את ד"ר סיימון פרי ומייקל וולפוביץ, ובוצע בשיתוף עם משטרת ישראל, יצא מתוך נקודת הנחה שעל אף ההבחנה בין מעשי טרור למעשי פשיעה, רב הדמיון בין השניים. לטענת החוקרים, לצד התרומה האקדמית החשובה של מחקר זה, הוא עשוי להוביל להבנה טובה יותר של תופעת הטרור בכלל ופיגועי דריסה בפרט ברמת המדיניות, ויאפשר קידום מאמצי מניעה לטובת מערכת הביטחון והמאבק בטרור.
 
"גורמי הביטחון לא תמיד יודעים כיצד להתמודד עם פיגועי הדריסה", מסביר חסייסי. "צה"ל מבצע עוצר, סגר או מעצרים בכפרים מסביב לזירת הטרור, ואנחנו כבר יודעים ממחקרים בקרימינולוגיה שתגובה פולשנית שאינה ממוקדת אינה יעילה ויוצרת תסכול אצל האנשים. "מנגד, פעולות כאלה שנעשו באופן ממוקד נמצאו כיעילות. לכן, יש לרכז את מאמצי המניעה והסיכול לתאי שטח קטנים יותר ובכך לצמצם את התרחשות הפיגועים ואת הפעולות הפולשניות במרחב שעלולות לגרום להענשה קולקטיבית של אוכלוסיות שלמות. ריכוז זה אף עשוי לצמצם עלויות במאמצי המניעה והסיכול של פיגועי טרור".
 
"ניתן לגזור מממצאי המחקר שגם הפתרונות לבעיית הטרור צריכים להיות ממוקדים, כפי שמחסומי הבטון ועמודי הברזל שהוצבו במקומות מסוימים ברחבי הארץ הפכו לפתרונות פשוטים בעלות אפסית. חשוב לציין כי ממצאי המחקר אינם ממעיטים בניטור ובפיקוח אחר מפגעים פוטנציאליים - למשל מעקב אחרי שימושי סייבר - אלה מאמצים חשובים במאמץ לסכל פעילות טרוריסטית, אולם ניתוח מרחבי למאפייני ההתקפה מספק מידע חשוב שעשוי לסייע בהבנת התופעה ופיתוח דרכי מניעה וסיכול".