לאחר ההסלמה בצפון והדיווחים על מותם של שני פעילי חזבאללה ואזרח איראני מתקיפות צה"ל בסוריה, התראיין הבוקר (ראשון) ראש אמ"ן לשעבר, עמוס ידלין, לרון קופמן ואריה אלדד ב-103FM ונשאל האם היה זה נחוץ שראש הממשלה, בנימין נתניהו, יאשר את פרסום הידיעה על תקיפת האתרים בסוריה. לדבריו, "אנחנו קצת מגזימים בחשיבות של לקיחת אחריות גלויה או בעשיית הפעולות מבלי לקחת אחריות. העולם היום שקוף, רואים את כל התקיפות ברשתות החברתיות, כולם מבינים שאם יש תקיפה בסוריה של כוחות אירנים, זאת לא פעולה של הקפריסאים או היוונים ולא צריך להגזים בזה".

"אני חושב שיש שלושה ממדים ללקיחת האחריות הזו", הוסיף ידלין. "הראשון הוא אזהרה לקאסם סולימאני 'שים לב רואים אותך, אתה משלם מחירים יקרים, תחשוב עוד פעם על המערכה שאתה עושה נגד ישראל', כי במידה מסוימת הוא סופג פה השפלה פומבית מה שלא דבר שלא קורה כשלא לוקחים אחריות. מצד שני זו אזהרה גם לכוחותינו כי יכולה להיות תגובה וכדאי שכולם יהיו מחודדים למרות שזה מגיע בערוצים הפיקודיים, בסוף איזו גברת כהן יכולה לראות משהו שהיא לא בדיוק מבינה מאיפה זה בא ונפל עליה אז צריך להיות מוכנים. הדבר שלישי יש פה גם יתרון פוליטי, במקום שידברו על הידרדרות מצב הביטחון ביהודה ושומרון ועל הכישלון המתמשך מול החמאס בעזה, כשהיום עוד פעם מכניסים לשם דולרים כדי להשיג עוד קצת ימים של השקט, יש פה בהחלט הישג מדהים של המודיעין הישראלי של חיל האוויר הישראלי ויותר נעים לדבר על זה מאשר על הכישלונות כשיש בחירות ב-17 בספטמבר", אמר ראש אמ"ן לשעבר.
האם כשאנחנו מודיעים על התקיפה בפומבי אנחנו לא "תוקעים אצבע בעין" ומחייבים אותם להגיב?
"זה לא הימים של שנות ה-90. יש פה מערכה שמתרחשת כבר הרבה מאוד זמן, וכשמקבלים החלטות תמיד עומדות אחת מול השנייה התועלת המבצעית מהתקיפה מול הסיכון שמהתגובה או מההידרדרות להסלמה. עד עכשיו כל אלה שטענו שלאיראנים יש מגבלות מבצעיות ופוליטיות והימרו שהם לא ידרדרו למלחמה כוללת – צדקו. גם כשהאיראנים מנסים להגיב, מתברר שאנחנו יודעים לסכל את זה מבצעית. הסכנה שפעם אחת האיראנים באמת יגיבו בחומרה אבל זה דיון של מתח בין הצורך לסכל פעילות לבין סכנת ההסלמה שמתנהל כל הזמן בחדרי המטכ"ל והקבינט".
האם האירוע בביירות עלול לגרום להסלמה בגבול עם לבנון?
"עד היום עיקר התקיפות מול האיראנים התנהלו בסוריה. האיראנים תיחקרו והזיזו פעילויות שהיו בעבר בסוריה לשני מקומות – לעירק וללבנון שם האיראנים פועלים הרבה זמן. ישראל לא תוקפת בלבנון, לכן עדיין לא מפוענח לי מה קרה בביירות הלילה. יכול להיות שגם משם תכננו לשגר רחפנים לישראל ויכול להיות שזה קשור לאירוע אחר, אבל אין ספק שישראל לא לוקחת אחריות ולא מודיעה שום דבר כיוון שהרגישות מול חיזבאללה היא יותר גבוהה".


 


מה הטווח של רחפנים נפץ כאלה?
"אני לא מכיר את הפרטים הטכניים אבל למיטב הבנתי לרחפנים כאלה אין טווחים של מאות קילומטרים, במיוחד כשהם נושאים מטען. אני מעריך שהם היו תוקפים מטרות צבאיות ברמת הגולן, אבל איני חושב שמחנה שנמצא ממערב אל הירדן הוא חסין".

איך קרה שאנחנו השחקן העיקרי בזירה הזו?
"לפעמים זה נוח שאנחנו השחקן העיקרי. האמריקניים מפעילים מול האיראנים מדיניות של מקסימום לחץ, הם רואים בהם אויב מר לא פחות ממה שאנחנו רואים בהם, רק שהם מאוד נזהרים מלהפעיל לחץ צבאי. הם מפעילים לחץ כלכלי, דיפלומטי וסנקציות שימוטטו את כלכלת איראן ויכריחו אותה להגיע למשא ומתן. הכוחות האמריקניים באזור נמצאים במשימה אחת בלבד והיא להילחם בדאעש. העובדה שישראל עושה לפעמים את העבודה הצבאית היא לא בניגוד לאינטרס האסטרטגי האמריקני, אבל גם להם יש סיכון של תגובה וסגירת חשבון ואחרי הפעילויות שיוחסו לישראל בעירק, ראינו חוסר שביעות רצון מהפנטגון כי מי שיכול להיות קורבן לתגובה של האיראנים דרך המליציות שלהם בעירק אלו חיילים אמריקנים". 
 
קאסם סולימאני יכול להיות כתובת לחיסול ממוקד?
"כל מי שפועל כנגד מדינת ישראל, יש שלב שבו אפשר להחליט שיש יותר תועלת מזה שהוא לא יהיה איתנו מאשר שימשיך לעשות את הפעולות, אבל אני חושב שזה נושא שלא צריך לדבר עליו ברדיו".
 
ייתכן כי האיראנים יבחרו לתקוף אתרים ישראלים בחו"ל כמו שגרירויות וקונסוליות או מרכזים יהודיים ברחבי העולם. האם זה נושא שמגיע למערכת המודיעין כאשר חושבים על תגובה?
"בהחלט כן. זה תפקידו של השב"כ, המוסד ואמ"ן לתת את ההתרעה, אבל אנחנו לא בשנות ה-90, בשנות ה-90 זה היה מאוד קל. מאז אירועי ה-11 בספטמבר ומאז שכל פעילות היום צריכה לעבור בממד של הסייבר והתקשורת, מאוד קשה להוציא פעולות בחו"ל. האיראנים מבינים שהם ישלמו מחיר מאוד כבד אם הם יתפסו. אני מעריך שפחות סביר שהם יגיבו בזירה הזו אבל לא צריך להוציא את זה מכלל אפשרות".