אחרי שנאלץ לקטוע נאום שנשא באולם באשדוד, לפני כשבועיים, בעקבות שיגור שני טילים לעיר, כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו התייעצות ביטחונית. התגובה הישראלית הייתה אומנם שגרתית, אך כעבור מספר ימים פרסם עמוס הראל ב"הארץ" כי נתניהו ביקש שתבוא תגובה חריגה. 

לפי הפרסום, רק בגלל הסתייגות של הצמרת הביטחונית ושל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הפעולה לא יצאה אל הפועל. כעת חושף גורם ישראלי רשמי הבקי בפרטים את הסיבה ואומר ל"מעריב": "ההערכה הסבירה הייתה כי מימוש הפעולה יוביל להסלמה מסדר גודל של 'עמוד ענן' ועד למבצע נרחב בתוך הרצועה".

בנימין נתניהו. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
בנימין נתניהו. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

 
אף שבסופו של דבר החליט ראש הממשלה שלא לממש את התוכנית ולא הורה לצבא לבצע אותה, השתלשלות הדברים - כפי שחשף בן כספית ב"מעריב" - הותירה משקעים רבים בתוך המערכת. משיקולים מובנים לא ניתן לחשוף את מהות הפעולה שעלתה על הפרק ולא יצאה לבסוף אל הפועל. אולם, הגורם מסר עוד כי ההערכה הסבירה הייתה שביצוע הפעולה יוביל כבר בשלב הראשון לירי כבד מאוד מרצועת עזה לעבר ישראל, ובסבירות רבה - גם אל מרכז הארץ. 
 

לפי מספר גורמים שדיברו עם "מעריב", התרחישים הסבירים הביאו בחשבון שהסלמה שתתפתח בעקבות פעולת צה"ל תהיה בסדר גודל של מבצע כמו עמוד ענן ועד התגלגלות למבצע קרקעי ברצועה.  הגורמים מעריכים כי הסלמה כזו לא הייתה מסתיימת בסבב קצר בן ימים בודדים והייתה בפועל גולשת לתוך מועד הבחירות בשבוע שעבר.
 
פעולה מסוג זה, שלא יצאה אל הפועל לבסוף, היא אחת מתוכניות המגירה של מערכת הביטחון. החלטה להפעלת תוכנית כזו נובעת משיקולים שונים הקשורים גם למדרגות התגובה שהדרג המדיני מבקש או שצה"ל ממליץ עליהן. "ישראל, מתוך בחירה, פועלת בשנים האחרונות במדרגת תגובה מהנמוכות ביותר", מוסיף הגורם. "הפעולה עליה מדובר לא הייתה מעבר למדרגה הבאה בתור, אלא בחירה לעבור בבת אחת למדרגת תגובה מהחריפות ביותר שיש בידי מערכת הביטחון ובכלל זה מבצע ברצועה, שם החוקים משתנים". הגורם מציין כי הדבר דומה למכונית ספורט שמאיצה תוך ארבע שניות מאפס למאה קמ"ש.
 
מעבר לבעיות המשפטיות והפוליטיות  הגורם מוסיף כי במערכת הביטחון הדגישו גם שהפעולה כרוכה בצעדי מוכנות נוספים להמשך ההסלמה שצפויה בעקבותיה. לכן, עיתוי הפעולה והדחיפות לבצע אותה דרשו לכל הפחות דיון רציני בקבינט המדיני־ביטחוני, בו מציגים גורמי הביטחון את עמדתם ולא פחות חשוב - גם את מידת מוכנות צה"ל בלוחות הזמנים הקצרים לאפשרות של הידרדרות ביטחונית מהירה. בהיבט הזה, אומר הגורם, במערכת הביטחון פעלו נכון כאשר הבהירו את החשיבות של כינוס הקבינט לפני אישור הפעולה.