היחסים בין גוף מבקר מערכת הביטחון לבין צה"ל ידעו תקופות מתוחות במהלך השנים האחרונות. לא פעם טענו בכירי הצבא כי יחידת מבקר צה"ל, שהוקמה בשנת 2011, היא זו שאמורה לערוך באופן בלעדי את הביקורת כלפי צה"ל ביחידות השונות, ולא מבקר מערכת הביטחון.
הכתב והפרשן הצבאי של "מעריב", אירח באולפן 103FM את תת אלוף במיל' אמיר אביבי, שתפקידו האחרון במסגרת שירותו היה כסגן מבקר מערכת הביטחון, תפקיד בו כיהן במשך שלוש וחצי שנים, עד לשנת 2016. "גיליתי שיש כאן מערכת מאוד מורכבת, לא משנה כמה אנשים יהיו טובים בה וכמה ירצו, בשל הגודל והמורכבות שלה היא מייצרת אין ספור כשלים. תפקיד הביקורת הוא לעזור למערכת לאתר את הכשלים ולטפל בהם", אמר אביבי.
טל לב רם: עד כמה צה"ל פתוח לקבל ביקורת, עד כמה הוא משתף איתה פעולה והאם הוא לא מבחין בבעיות החוזרות על עצמן?
אמיר אביבי: "ההבדלים התרבותיים הם עצומים. היו גופים שמאוד פתוחים לביקורת וניהלו תהליכים סדורים, והיו יחידות שהיו מאוד נגד העניין הזה, והדבר האחרון שהן רצו זה שיסתובבו להם בין הרגליים".
טל לב רם: בכל הכבוד ליחידה כזו או אחרת, אם יש בעיות לכאורה בשיתוף הפעולה, אתם יכולים לפנות לרמטכ"ל או לאלוף אחר במטה הכללי, כדי שיעיר לאותה יחידה.
בתשובה לשאלה זו, ציין תא"ל אביבי כי מערכת היחסים בין צה"ל למבקר צה"ל מורכבת במיוחד, ומושפעת בין היתר מטיב היחסים של שר הביטחון והרמטכ"ל. אביבי, שנכנס לתפקידו בתום תקופה מתוחה במיוחד בין משרד הביטחון לצה"ל, זאת על רקע סכסוך קשה ומתוקשר בין שר הביטחון דאז, אהוד ברק, לבין הרמטכ"ל רב אלוף, גבי אשכנזי. אביבי סיפר כי הסכסוך בין השניים הכניס גם את מבקר מערכת הביטחון לקלחת. הטענה שהועלתה אז היא כי שר הביטחון, אהוד ברק, עשה שימוש במבקר מערכת הביטחון לצרכי ניגוח הצבא, מה שיצר מתיחות בין הגופים גם לאחר חילופי התפקידים בצמרת.
אמיר אביבי: "בתקופה הזו, צה"ל התחיל לגבש בצורה חזקה את הקמת גוף מבקר הפנים בתוך הצבא. זו אמירה שמשמעותה 'אנחנו מקימים ביקורות פנים משל עצמנו ולא צריכים אתכם יותר - אתם תתעסקו עם המרד והתעשיות'. רצונו של הצבא היה שהמבקר שלו יבקר את הצבא".
עד הגעתו של אביבי למשרד המבקר, מרבית תפקידו התבצע בשטח וביחידות לוחמות. הוא החל בחיל ההנדסה, בו שירת כמפקד בית הספר להנדסה, אז המשיך לתפקיד מפקד חטיבת שגיא ושירת בגבול מצרים. בנוסף, שירת כמפקד אוגדת עזה ובהמשך גם כראש לשכתו של שר בוגי יעלון בעת שהיה רמטכ"ל.
אמיר אביבי: "כאשר יש מתיחות בין משרד הביטחון לצבא, זה מצב לא פשוט. כקצין שנמצא בתווך - נכנסתי לסיטואציה בה צה"ל מעוניין שאני אבקר אותו כמה שפחות, במיוחד מבחינת הכשירות המבצעית. בהקשר זה התנהל כאן שיח בו מבקר מערכת הביטחון אומר שהוא מבקר מטעם שר הביטחון, ולכן תפקידו הוא לשקף דברים באופן נקי לדרג המדיני, לא על בסיס דיווחים שמתקבלים מהצבא באשר למצבו".
הבעיה המרכזית, אמר אביבי, היא העובדה כי אפשר להגדיר לשר הביטחון מה לבקר ומה לא. אביבי מסביר כי בכך זה מממש את עמדתו של הצבא , והנסיונות שנעשו לאחר מכן לקחת חזרה את קציני צה"ל, המשרתים ביחידת המבקר למערכת הביטחון, לא היו לגיטימיים.
"מי שבא לבצע בתפקיד כמו שאני עשיתי, מוטב לו שלא יחשוב על התפקיד הבא. יש מתח מובנה. אני במקרה הזה העדפתי לעמוד על עקרונתיי המקצועיים. הייתה לי התנגדות גדולה מאד לקיצוץ כלל הקצינים מגוף מבקר מערכת הביטחון, מצב שהיה משאיר שם רק אזרחים".
טל לב רם: היו מקרים שבצה"ל רמזו לך שלעיתים כדאי לך לשתוק ולא להגיד את עמדתך?
אמיר אביבי: "זה לא נאמר לי בצורה כזו ברורה וחד משמעית, אבל לי היה ברור שכאשר אתה נוקט עמדה שהיא בניגוד מוחלט לעמדת המטה הכללי, יהיה לזה מחיר. אתה לא יכול ללכת נגד העמדה של הרמטכ"ל ולצאת מתוך הנחת מוצא שלאחר מכן תהייה מוטיבציה לקדם אותך".
"כבר בשבוע הראשון שלי בתפקיד נאמר לנו, אתם, מבקר מערכת הביטחון, אל תבקרו את האוגדות, בשביל זה יש את מבקר צה"ל. כאשר הביקורת הצבאית מבקרת את עצמה, זה נכון שאמנם יש קצינים טובים שעושים בקרה, אבל יש כאן פרדוקס - אם לאוגדה הזו חסר ציוד קריטי ללחימה, מי שאחראי לכך ולא סיפק את הציוד הזה, לפעמים מדובר באותם אנשים שמבקרים אותם".
עוד הוסיף אביבי כי "מערך היבשה בצה"ל הוזנח במשך הרבה מאוד שנים. הזנחה בהיבטים של מוכנות, מלאי, חלקי חילוף. ביחידות השריון זה בלט במיוחד, ועם פערים מהסוג הזה נכנס חיל השריון למבצע צוק איתן בחימושים וחלקי חילוף. עסקנו בהרבה דוחות בעניין הזה".
טל לב רם: התחושה ממה שאתה אומר היא שלמעשה גם לאחר שביקרתם ביחידות הצבא, צה"ל היה עשוי להגיב באדישות לביקורת כי הוא קבע מראש שזו לא בסמכות שלכם. איך אתם מתמודדים עם זה יחד עם האחריות שיש לכם גם מול הממשלה?
אמיר אביבי: "היו גופים בצבא שהתייחסו ברצינות לביקורת שלנו, כמו חיל האוויר וחיל הים. לעומת זאת, הקשיים הגדולים שנתקלנו בהם היו בעיקר בגופי המטה, שלא היו רגילים לביקורות".
טל לב רם: כמי שישב במשרד המבקר אבל גם כאיש הנדסה, אין בך כעס עצמי על כך שלא ביצעת ביקורת בנושא מוכנות הצבא אל מול איום המנהרות לפני מבצע צוק איתן?
אמיר אביבי: "יצאתי מאוד מתוסכל ברמה האישית ממה שקרה בצוק איתן. לפני המבצע הזה, דובר על ביצוע ביקורת על המנהרות, והיה ויכוח סביב מי יעשה את זה".
טל לב רם: כלומר, כמה חודשים לפני המבצע היה ויכוח בין הגופים לגבי מי ינהל את הביקורת?
אמיר אביבי: "בגלל שהיו הרבה גופים, היה צריך לערוך תיאום. בסוף, מבקר המדינה אמר שהוא לוקח על עצמו את נושא המנהרות. הבעיה היא שיש לזכור את הקצב של מבקר המדינה, כאשר לעיתים ביקורת יכולה להימשך שלוש שנים עד פרסום הדו"ח, לכן הרגשתי מאוד מתוסכל. זו דוגמה קלאסית של מצב בו יש איום ידוע,כשלמעשה אין לו מענה אופרטיבי", אמר אביבי, כשהוא מתייחס למוכנות הצבא במבצע צוק איתן.