התקיפה שבוצעה בלילה שבין שני לשלישי באזור העיר חלב שבסוריה בה נהרגו 14 בני אדם, בהם איראנים, יוחסה כמו תקיפות רבות אחרות לחיל האוויר הישראלי. תא"ל במיל' אסף אוריון, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, התייחס היום (חמישי) לדיווחים השונים אודות תקיפות צה"ל בסוריה, המצב הביטחוני והתבססות האיראנית בסוריה בתוכנית "הקבינט" עם יואב לימור ורוני דניאל ב-103FM: "סביר שנראה עיבוי של הכוחות השלוחים, מדובר בתחרות שתימשך עוד הרבה שנים".
איך אנחנו צריכים לנתח את מה שקורה מהזווית הישראלית והאיראנית, כי אין ספק שיש עליתי מדרגה תחת הקורונה, הסנקציות, המצב הכלכלי.
"הדבר הכי חשוב להבין זה שאנחנו פה בתחרות של מרתון, אם לא איש הברזל, ואת התוצאות לא סופרים אחרי עשרה קילומטר. צריך אורך נשימה, כוח רצון ובסוף גם יכולות מבצעיות. פרדוקסלית עצם זה שיש תקיפות ישראליות זה אומר שיש מטרות איראניות ועצם זה שהתקיפות נמשכות זה אומר שהמטרות התחדשו, לכן ניתן לראות פה כמו שקראנו לזה בשעתו בהקשר של האינתיפאדה השנייה 'גאות ושפל'. אנחנו נראה התקדמויות של אויב ונסיגות זמניות והווקטור הכללי זה ווקטור של עדיין לנסות להשפיע. זו לא אסטרטגיה של שנים אלא של דורות".
מה יכול להשפיע על האירנים בהקשר לנוכחות?
"ברמה ה'ממש גדולה,' זאת אומרת שהם יוותרו על זה לגמרי".
יכול להיות שרוסיה או ארה"ב יכולות?
"הן אולי יכולות אבל לא מספיק רוצות. את רוסיה זה לא מספיק מטריד, היא נהנית ממצב ביניים שיש חיכוך ישראלי איראני בו היא יכולה לתווך בין הצדדים ולגבות מהם דמי תיווך. בארה"ב בוודאי אין עניין להתערב ברמה משמעותית וסוריה היא בווקטור של נסיגה והתארגנות במקומות אחרים. מה שמעניין את ארה"ב כרגע זה סין, וסוריה היא בוודאי בעדיפות אמריקאית נמוכה. לכן, זה יהיה מבחן נחישות ויכולת ישראלית ואיראנית, היתרון של ישראל זה שזה נושא קרוב לליבה ויכולות מבצעיות טובות, היתרון של איראן זה אורך נשימה, נחישות ושיטה מצוינת להילחם על אדמתם של אחרים ובדמם של אחרים. לכן, סביר שמה שנראה זה התאמות, גיבוי כוחות השלוחים והתקדמות סבלנית. זה אירוע שהוא תחרות שתימשך הרבה שנים".
הקונספט של תקיפת כוחות, שיירות, מחסנים התחיל עוד בימיו של אייזנקוט, מה הייתה הנחת היסוד כשאימצתם את הרעיון והתחלתם לבצע?
"אני חושב שלא נכון בתחומים האלה של מלחמה בדמדומים שעניינה של איראן הוא לקיים המהלכים הארוכים של בניין כוח, ליצור איום על גבולה של ישראל ולהתיש אותה, משום שהפרויקט לא התחיל אצל אייזנקוט, הוא התחיל ב-79' אחרי המהפכה, בהגעה של משמרות המהפכה ללבנון, הקצה של הפרויקט זה חיזבאללה. אי אפשר להגיד שזה לא פרויקט מוצלח מבחינתה של איראן, הוא גוזל הרבה משאבים מבחינת ישראל ולכן אנחנו מבינים שאיראן מנסה ליצור את הדבר הזה. גם בסוריה הייתה לה תוכנית גדולה ומרשימה, היא לא נמחקה אבל בהחלט עוכבה, התייקרה, השתבשה. איראן לא נמצאת היום במקום בו התכוונה להיות ובמערכות כאלה אנחנו סופרים מסיבוב לסיבוב".
השר בנט טוען שבניגוד לשנים האחרונות שניתן לעקר את הרצון, לסיים את הסיפור.
"השאיפה של איראן לקיים נוכחות על הים התיכון מסומנת יפה בלבנון, העניין של למתוח את תחילת הגשר לעיראק היא מעל לכל ספק, המעורבות שלה בסוריה היא מעורבות שהושקע בה הרבה ואני לא רואה שהמחירים שגבינו וכללי המשחק, שעדיין משחקים במדינות שלישיות ולא באיראן, יביאו אותם לשנות כיוון אסטרטגי כי זוהי האסטרטגיה האיראנית".
הם תקועים בתימן, סוריה, לבנון, עיראק, עד איפה הם ימתחו?
"אני חושב שהאתגר העיקרי בדיון מהסוג שאנחנו מקיימים זה להיפטר מהבחנות של שחור ולבן, שהם ינצחו מיד או יוותרו וילכו הביתה. זוהי המערכה בתחום האפור, הם יגבירו, ינמיכו, ישנו שיטה, ישנו קצב ואנחנו נלך בעקבותיהם בשיטה הזאת. בחלק מהדברים נוביל והדבר הזה לא יפסק כי זה רכיב יסוד באסטרטגיה האיראנית. השפעה אזורית יחד עם הגרעין זה המשלים של תפיסתה האסטרטגית של איראן את מקומה במרחב. שום הוצאה תפעולית של אובדן אמל"ח ואפילו לא אובדן פעילים משמעותי לא ישנה את התכלית, הוא כן ישנה את השיטה".
יש משמעות לכמות האנשים?
"השיטה של הכוחות המיוחדים ושלוחים זה שאתה מחזיק גרעין קטן של מומחים שמפעיל מנופים יותר גדולים של מומחים פחות. אנחנו רואים את חיזבאללה הלבנוני והעיראקי ושאר המליציות השיעיות, אז מכפילי הכוח. כמו שארה"ב עושה מבצעים דומים עם מעט כוחות מיוחדים והרבה יכולות מקומיות, כמו שראינו בצפון מזרח סוריה עם הכוחות הכורדים, יש משמעות לנושא האיראני אבל גם אם לא יהיו מדריכים איראנים בשטח -הפעילות של השלוחים יכולה להתקיים. אולי מאפייני איכות פחות טובים, אולי בתיאום פחות מעולה, אבל כל הדברים יכולים לקרות".
לאן הם חותרים? מה קו הסיום?
"אני לא חושב שלמדינות יש מצב סיום, מדינות זה תהליך, זה וקטור. הן ממשיכות תמיד, הן רוצות מעמד אזורי מובטח, אני חושב שהם יהיו מאוד מרוצים ליהנות מחסינות גרעינית, מיציאתה של ארה"ב מהמזרח התיכון כי היא מטרידה אותה, וליהנות מהיעלמותה של מדינת ישראל שמנוגדת לאידאולוגיה של המשטר הנוכחי".
זה סעיף באסטרטגיה?
"כאשר מציגים חזון של מזרח תיכון ללא אימפריאליזם וציונות, אימפריאליזם זה שם קוד לארה"ב וציונות זה אנחנו".
על רקע הקורונה, איזה השפעות יש על מדינת ישראל? התנגשות עם ארה"ב על רקע מסחר עם סין?
"אני בהחלט רואה מצב של התנגשות, את הסימנים הראשונים לסיכון אפשר היה לראות באסטרטגיית הביטחון הלאומי האמריקאית של סוף 2017. היריבות בין ארה"ב לסין התחדדה, הקורונה עוד יותר החריפה את הדבר הזה וכבר מדברים על אפשרות של חיכוך צבאי בים צין ואולי גם בטאיוואן, כאשר ארה"ב וסין מסתכלות אחת על השנייה במונחים לא של מתחרות אלא יריבות ואולי אויבות. כל מי שיעשה עסקים עם הצד השני ייתפס כמשתף פעולה עם אויב. לעניין הזה ישראל כעת נזקקת יותר, אם סין תבוא עם היצע של משאבים, השקעות, פרויקטים וכדומה - הפיתוי של ישראל יהיה גבוה יותר אבל המחיר בארה"ב כלפי ישראל יהיה בלתי נסבל".
ואם האמריקאים יציעו?
"חברות אמריקאיות בדרך כלל בפרויקטים עד היום לא התחרו או לא הביאו הצעות מפתות מספיק בהיבטי עלות. אם ישראל חפצה חיים היא תצטרך להסתכל מעבר לעלות הכלכלית הישירה, במונחי ביטחון לאומי. ידידות אישית עם טראמפ לא תספיק פה, כאשר כל הממסד האמריקאי ורוב גדול בציבור שם מחזיק בדעות מאוד שליליות על סין והן רק הולכות ומחריפות. לכן, המדיניות שישראל ניהלה עד היום בעניין הזה מתקרבת לסוף דרכה".