ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, האלוף במילואים יעקב עמידרור התייחס היום (רביעי) בשיחה עם פרופ' אריה אלדד ואבי יששכרוף לדיווחים הסותרים אודות מכירה אפשרית של מטוסי F35 לאיחוד האמירויות, זאת לאחר חתימת ההסכם מול ישראל. הוא נשאל ע"י המראיינים האם ישראל באמת הסכימה למכירת המטוסים הללו, והשיב: "אני לא יודע, אבל אני מבקש להזכיר שארה"ב של אמריקה היא מדינה ריבונית, ובסוף, היא מקבלת את ההחלטות שלה על פי צרכיה. אף על פי כן, מן הראוי לשוב ולהדגיש שיש מחויבות אמריקנית לשמירת היתרון האיכותי של מדינת ישראל - בחוק המחייב את הממשל לדווח לקונגרס שהוא שומר על יתרון זה".
לדבריו, אם האמריקנים יחליטו למכור מטוסי F35 לאמירויות, ישראל תאמר 'אנחנו מאבדים חלק מהיתרון האיכותי, מה עושים על מנת שהוא ישמר'? "לכן, אני לא יודע אם הוסכם או לא הוסכם, אם יימכר או לא יימכר, אבל גם אם יימכר זה לא סוף העולם במובן הזה שיש דרכים לשמור על היתרון האיכותי של מדינת ישראל", הדגיש הבכיר לשעבר.
"דרך אגב, בעבר, ישראל התנגדה למכירת F15 לסעודים ואחרי שהאמריקנים שמעו אותנו בקשב רב, הם מכרו להם. אני מתאר לעצמי, לא הייתי במערכת המקורבת לנושא אבל אני מתאר שהם אמרו 'אנחנו מוכרים ונותנים לכם משהו על מנת שמצבכם לא יורע'", ציין, "אם האמריקאים יחליטו לבצע את המכירה, כמדינה ריבונית, הם לא זקוקים להסכמתנו".
תמיד יוכלו לטעון שיתרון האיכות שלנו נשמר.
"הוא לא חייב להיות במטוס, יכול להיות שיגידו 'ניתן לכם מכ"ם', אני ממציא, 'שכן רואה F35'. אני לא יודע איפה יהיה היתרון שהם יתנו לנו".
האם יש פה נכונות ישראלית?
"אני לא יודע".
אתה, כחוקר היום, בתפקידך באמ"ן בעבר, אתה רואה שמדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה דבר כזה? להסכים לעסקה שכזו או לעצום עיניים?
"התשובה לכך מורכבת, עדיף לישראל שלא יהיה לאף אחד במזרח התיכון F35 מלבד לה, זה נותן לנו יתרון של ממש. אם ארה"ב תחליט שהיא רוצה לספק למישהו את זה, אנחנו צריכים להביע את התנגדותנו עד שנקבל תמורה ממשית עבור אובדן היתרון הזה. אם ימצא על ידי אנשי המקצוע שהתמורה שנותנת ארה"ב תמורת אובדן היתרון, שווה את האובדן או נותנת אפילו יותר יתרון, מדינת ישראל תהנהנן בראש ובסוף ארה"ב היא מדינה ריבונית".
יש ממש בציוצים שאני קורא שישראל עצמה מכרה ציוד צבאי לאיחוד?
"אני לא חושב שאי פעם מישהו במדינת ישראל יודה במכירת ציוד לאיזו מדינה, אלא אם זה יתפרסם בגלוי. אנחנו מוכרים נשק בכול העולם, בחלק ניכר אנחנו לא מדווחים למי ומה וכמה, ואני חושב שכך זה צריך להמשיך. זה כולל מדינות שיש לנו יחסים דיפלומטיים איתן וכאלה שאין. נושא מכירת הנשק, עדיף שיישאר מחוץ לשיח הציבורי".
יששכרוף: "זה כבר לא בגדר סוד גדול, הקשר שלנו, היו הסכמים איתם מתחת לשולחן".
אלדד: "המצלמות בדובאי לא היו מספיק טובות?".
עמידרור: "אני לא אתפלא אם המצלמות האלה היו תוצרת ישראל".
יששכרוף: "זה סיפור מוכר".
עמידרור: "לא שאני יודע, אני צוחק מהבדיחה".
העיר החכמה שם זה פרויקט ישראלי.
"להתגאות, צריך להבין שחלק מהסיבות, לא כל, אבל חלק מהסיבות שמביאות מדינות ערביות ולא רק ערביות גם ברחבי העולם לקיים יחסים טובים עם ישראל זה הוכחת היכולת של ישראל בנושאים רחבים. הם אומרים – 'אם יש להם כאלה יכולות, למה שלא יהיו לנו יחסים יותר טובים איתם'? חלק זה מתחת לרדאר, ובחלק שיש יחסים מתחת לשולחן, אז יותר טובים פירושו - על השולחן".
התייעצות עם גורמי מקצוע ומה הם יחליטו מבחינת הפיצוי, אולי זו הבעיה? אולי הבעיה זה שכל הדבר הזה כל המהלך נעשה לא רק ללא התייעצות עם גורמי המקצוע, אלא גם עם הדרג המדיני הרלוונטי, שר הביטחון ושר החוץ מחוץ לתמונה וחוזרים, נזכרים פרשה אחרת -הצוללות.
"זאת שאלה מאוד כבדה, היא חוזרת חזור ושנו בהיסטוריה הישראלית. בגין ז"ל לא סיפר לאף אחד מגופי המקצוע שהוא סגר עם המצרים את החזרת חצי האי סיני".
היה נציג מוסד עם דיין.
"נציג מוסד זה היה מתאם הפגישה, הוא לא היה איש מקצוע שהביע את דעתו. רבין ז"ל לא סיפר לאף אחד הייתי אז אני יודע, אמ"ן והרמטכ"ל הופתעו הפתעה מלאה מההסכם, אולי הכי חשוב ויש שיאמרו הכי מסוכן שמדינת ישראל חתמה עליו וזה הסכם אוסלו, לא סיפר לאף אחד".
שרון וההתנתקות.
"בחלק מהספרים אפשר לקרוא שאנשי פרס לא סיפרו לרבין את כל מה שהם ידעו על ההסכם. שרון לא סיפר לאף אחד על היציאה החד צדדית, אחרי שהוא החליט אמר בנו שזה הוחלט בפורום שהגוף המבצעי המוביל היה הבן של שרון, מפי הבן עצמו. זה יוצא דופן שבן רה"מ הוא הגוף שמוביל החלטות ברמה כזאת".
אריה: ראשי מערכת ביטחון שלא מצאה חן בעיניהם מדיניותו של נתניהו וברק פעלו בארה"ב כדי להכשיל. יש רגליים לטענה של נתניהו – אני רוצה לשמור דברים בסוד עד להכרעה.
"אין ספק שפעולתם זו של ראשי מנגנוני הביטחון בישראל שרטה שרטת עמוקה, במידת האמון שיש לדרג המדיני לדרג המקצועי, זו הייתה התנהגות לא ראויה בלי כל קשר למי צדק. היא באמת פגמה באמון שהוא הכרחי בין הגורמים האזרחיים לגורמים הצבאים. אני לא חושב שבגין או רבין לא סיפרו בגלל חוסר אמון אלא רצו לשמור את הדבר בסוד. האם זה טוב? אני חושב שזה לא טוב, אני חושב שבאופן עקרוני ניתן להגיע לתוצאות יותר טובות כשמשתפים גורמים נוספים ושומעים את דעתם, אבל בהיסטוריה של מדינת ישראל כנראה נצטרך לעבור בעניין הזה מהפך רציני. גם ביחסי הדרג המדיני בתוכו בתוך עצמו, וגם ביחסי הדרג המדיני עם הדרג המקצועי, שהיחסים האלה אני חושב שנקודת המהפך או אחת מהן הייתה התנהגות ראשי מערכת הביטחון ביחס לאיראן. חלקם עשו דברים שהם סומרי שערות שאני לא חושב שי שבהיסטוריה של מדינת ישראל דוגמאות כאלה וזה וודאי שרט את האמון בין הדרג המדיני לדרג המקצועי".
עמידרור הדגיש כי "בסוף, צריך לשמוח מאוד על ההסכם הזה, בבחינת פריצת דרך משום שהוא מראה שניתן לחתום הסכמים עם מדינות ערביות, בלי לתת את המפתח לתהליך הזה בידיהם של הפלסטינים".
ויתרנו על הריבונות.
"אני חושב שוויתרנו על הריבונות אבל לא ויתרנו על שום דבר, זה היה דבר שלא בא אל העולם לכן ההצלחה הזו היא מאוד חשובה. אולי תפתח דרך למדינות ערביות אחרות, אינשאללה".