אתמול נחשף כאן לראשונה כי ראש המל"ל ומפקד חיל האוויר שוחחו ללא ידיעת שר הביטחון, בנוגע למכירת מטוסי F35 לאיחוד האמירויות. על רקע הפרסום, בכיר לשעבר בצה"ל מבקר את הדרך שבה נעשו הדברים. אלוף (מיל') גדי שמני, שכיהן גם כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה אולמרט, הסביר בראיון לתוכנית הקבינט ברדיו 103FM לאי שיתפותם של גנץ ואשכנזי בהסכם עם איחוד האמירויות. לדבריו, כשיש מצב של חוסר אמון מוחלט בין לשכת ראש הממשלה לבין לשכת שר הביטחון - מוצאים דרכים לעקוף.
תסביר לנו איך עובד המנגנון, ארה"ב רוצה למכור נשק למדינה מזרח תיכונית, היא פונה לישראל?
"קודם כל זה בחוק האמריקני, יש חוק שמחייב את ארה"ב לשמור על היתרון האיכותי היחסי של ישראל באזור. לכן, כשמערכת הביטחון האמריקנית, הפנטגון, מונע מלעשות עסקה כזו כמו למשל F35, אחת השאלות שהוא ישאל והיא תהיה בין השאלות הראשונות היא - מהי עמדת ישראל? אם עמדת ישראל, כשזה למדינות האזור כמובן, היא נגד - אז קשה מאוד לבצע את העסקה למרות שהיו מקרים מעולם. היו מקרים שבהם התעקשו מאוד על עסקה מסוימת למרות התנגדות ישראל, הדברים קרו בסוף. אבל, תמיד יעדיפו בפנטגון, תמיד יעדיפו בממשל ובקונגרס להרגיש נוח עם העניין הזה. לכן, מתקיים תהליך שמובל על ידי משרד ההגנה האמריקני, הפנטגון, ומשרד הביטחון הישראלי, יושבים, מדברים, בודקים, מעריכים את הסיכונים, מוצאים פתרונות יצירתיים".
אלון בן דוד: מה זה פתרון יצירתי? הכול על השולחן, האמריקנים רוצים למכור וישראל לא רוצה שיהיה פה נשק שיאזן את מה שיש לצה"ל, איזה פתרון יצירתי יכול להיות?
"קודם כל אני חייב לומר שאני חושב שהעסקה הזו היא עסקה טובה, טובה לישראל. בסוף איראן היא אויב משותף, יש שיתוף פעולה אינטימי וחזק עם המפרציות כבר עשרות שנים, זה לא התחיל עכשיו".
אלון: גם אם סעודיה תרצה F35 זו עסקה טובה?
"אני רק מזכיר לכם שב-2008 בוש אמר שהוא ימכור פצצות חכמות לסוריה ובסוף העבירו הרבה פצצות חכמות. אם המצב משתנה זה יכול מאוד להטריד את ישראל אבל בסוף זה קרה. אז יש מנגנון שיושבים ומדברים ומחשבים את הסיכונים ואני חושב שבסופו של דבר הסיכון הזה הוא מחושב. כי יש ראייה אמריקנית של בניית יכולת מול איראן, ויש דרכים לשנמך יכולות כאלו ואחרות כדי להפחית את הסיכון לישראל. צריך לזכור שבסופו של דבר לא רק לאמריקנים יש מערכות נשק מתוחכמות, יש לרוסים, יש לסינים".
יואב: זו מערכת נשק שהכרטיס החכם שלה נמצא בארה"ב, המתג. אם האמירויות נופלות, הם יכולים להשתיק אותם.
"זה בדיוק מה שניסיתי לומר, עדיף למדינת ישראל שמדינות ערב יקנו נשק אמריקני ולא נשק רוסי, סיני, צרפתי או קוריאני. זה לא משנה לנו, עדיף תמיד שזה יהיה אמריקני, כי יכולת ההשפעה שלנו היא טובה והאכפתיות של האמריקנים לא קיימת בשום מקום אחר".
אלון: ארה"ב מעבירה לישראל פניה שהיא מעוניינת למכור, מה קורה אצלנו בשלב זה?
"בד"כ נעשית עבודה מסודרת, עבודת מטה בהובלת משרד הביטחון, יש תמיד מישהו שמוביל את זה, תפקיד של עמוס גלעד בעבר, אלה אנשים שהובילו את התכלול של העבודה הזו. יש צוות לביטחון לאומי שיכול להיות שגם הוא מעורב, בד"כ מתמקד בגופי הביטחון. משרד החוץ הוא לא שותף מאוד פעיל בדברים האלה מחשש לדליפות וכו', הם לא שותפים לדיונים הרגישים. יושבים ומדברים ורואים איך ניתן לגשר על הפערים, אני רוצה להגיד שזו לא המערכת האסטרטגית הראשונה שביבי מאשר להעביר למדינות ערביות".
אלון: לכאורה בכתובים הוא הוציא נייר בו הוא לא מאשר אבל ממה שאתה מתאר עולה תהליך הרבה יותר סדור של דיון, מאשר שיחה.
"אין ספק שצריך שיהיה פה תהליך סדור וזה באמת בעייתי ברגע שאתה הופך את הסדר ואתה קודם נותן אישור עקרוני, שאני מבין שניתן, ורק אח"כ יושבים לסכם את הפרטים. אתה בא עם פחות כוח ויכולת לדיון, כי יש הסכמה עקרונית. אם אכן הייתה הסכמה עקרונית, אז זה יקשה מאוד על צוותי המשא ומתן שלנו אבל אני מאמין שבסוף הם ימצאו את הדרך לעשות את זה. מדובר בהסכם שלום עם מדינה שמאוד חשוב למדינת ישראל, יוצר עוד נדבך בהרתעה על איראן ומשתלם לישראל מכל הבחינות. יכול להיות מצב שרה"מ נותן אישור עקרוני ואומרים אח"כ נסכם את הפרטים, אני לא רואה בזה אסון. אני חושב שבסך הכול זה סיכון מחושב למדינת ישראל, נכון לעשות את זה ועדיף שמי שייתן את הטון באזור זה האמריקנים ולא הרוסים או הסיניים".
אלון: אין ספק שהסמכות לאשר היא בידי רה"מ. השאלה היא על הפרוצדורה.
"כשיש מצב של חוסר אמון מוחלט בין לשכת רה"מ ללשכת שר הביטחון אז מוצאים דרכים לעקוף. אז היועץ לביטחון לאומי, ראש המטה לביטחון לאומי, מדבר עם חיל האוויר ומנסים לקבל תובנה כזו או אחרת. זה לא טוב, זה לא אמור להיעשות בצורה כזאת".
יואב: ישבת בלשכת רה"מ בתקופות רגישות, ערב ותוך כדי מלחמת לבנון השנייה ועד תקיפת הכור בסוריה, נושאים דרמטיים היו על הפרק והיה צריך לנהל אותם מול האמריקנים ומול ישראל. מידור גורמי הביטחון שרלוונטיים לתהליכי חשיבה וכו' בהסכם הנוכחי, סביר בעיניך?
"לא, בעיניי זה חמור מאוד אבל לצערי זה המצב שמדינת ישראל נקלעה אליו. יש מצב של חוסר אמון מוחלט בתוך המערכת. אף אחד לא מאמין לשני, אף אחד לא סומך על השני, אין עבודה משותפת אז מוצאים דרכים לעקוף את מערכת הביטחון. עושים קיצורי דרך שבהחלט יכול להיות מצב שנשלם עליהם מחיר. אני מאמין שאנחנו בנקודה בה ניתן לתקן את הנזק הזה שנעשה ולדעתי נעשה נזק, אבל עדיין ניתן לתקן. זה לא מוצר מדף, זה לוקח שנים עד שהדברים האלה יקרו, יש זמן, צריך לדבר על זה וטוב מי שהרים את הדגל האדום. אנחנו מבינים שטראמפ נחוש למכור, אני מאמין שגם הנשיא הבא, לא משנה מי זה יהיה, ימשיכו באותו קו כי זה חשוב לאמריקנים ולתעשייה האמריקנית. זה הפרויקט הכי יקר בתולדות מערכת הביטחון האמריקנית והם ימכרו, אין לי ספק שבסוף הם ימכרו".
אלון: היו מקרים דומים שהקונגרס עצר בעבר?
"הקונגרס השעה עד כדי מרר את חייו של נשיא כזה או אחר בעבר, אבל בסוף אם הנשיא התעקש זה קרה. גם לישראל זה לא נכון להגיע למצב שאתה מתעמת עם הנשיא ולא מאפשר לו לממש את היכולות שלו. לכן, גם פה צריך לנהוג חכם".
יואב: אני לא רואה את נתניהו הולך על הראש של טראמפ כמו שעשה לאובאמה. אתה רואה שישראל יכולה לבקש משהו בתמורה על מנת לשמור על היתרון האיכותי שלה?
"לישראל תמיד יש רשימות מכולת מאוד מפורטות וגדולות, אני בטוח שהרשימות מוכנות. יכול להיות שהועברו ויש הבנות, אין לי ספק בסופו של דבר כמו שאמרתי הסיכון הזה הוא סיכון מחושב, העסקה היא עסקה טובה לישראל, היא טובה מול איראן, היא טובה ליחסים עם ארה"ב ואני מאמין שבסופו של דבר לא יגרם ממנה נזק לישראל, אלא להפך".