"האירוע ששינה את ההיסטוריה במזה"ת": חברי "הקבינט" מסכמים שנה

המציאות החדשה אמנם מחייבת אותנו להתמודד עם אתגר שלא הכרנו, אך עלינו לזור כי היא אינה משכיחה מאיתנו את האיומים העומדים לפתחנו מצפון ועד דרום. חברי פאנל "הקבינט", לקחו חלק בפרויקט המיוחד של רדיו 103FM, וסיכמו שנה בטחונית עם הרבה מכשולים ונקודת אור חשובה אחת. 

אלון בן דוד, פתח את הסיכום השנתי שלו עם החיסול של מי שהוא מגדיר כקבלן והארכיטקט של הציר השיעי האיראני: "האירוע הביטחוני הבולט ביותר בשנה האחרונה הוא חיסולו של קאסם סולימאני", אותו הגדיר: "אירוע שמשנה את מסלול ההיסטוריה במזרח התיכון". עוד הוסיף בן דוד כי "זה לא עוד חיסול – אני לא חושב שאי פעם היה אירוע עם אפקט משמעותי כל כך". 

הפעולה המבצעית הגדולה של השנה

אלון הדגיש כי "סולימאני היה הארכיטקט, המהנדס, והקבלן של הציר השיעי האיראני – אדם שהאיראנים לא מצליחים למצוא לו תחליף עד היום". בן דוד הוסיף לפרש את השלכותיו האפשריות החיסול, ואמר: "זו מתנה ענקית שקיבלנו מארה"ב, ואני חושב שהיא מסמנת את תחילת הנסיגה של הציר האיראני כמובן כפוף לבחירות בארה"ב. רוני דניאל, הסכים כי זהו אכן אירוע דרמטי.

"בטרלול הכולל של כל מדינת ישראל, כששום דבר לא נותר על כנו, מערכת הביטחון עובדת כבר שנה ללא תקציב", התרעם רוני דניאל. "מפקד זרוע מרכזית בצה"ל אמר לי בשיחה פרטית: 'אני לא יכול להמשיך לעבוד ככה, כשאין תקציב'". דניאל הדגיש כי: "כל המערכת עושה שמיניות באוויר כדי איכשהו להמשיך להתגלגל". התוצאה, לדבריו, היא שיש פוטנציאל משמעותי לפגיעה ביכולות הצבא וטען כי חייב להזרים כספים באופן סדור בהקדם. 

מנגד, יואב לימור התנגד לדבריו ואמר כי המצב דומה במערכות נוספות במדינה, כמו הבריאות והחינוך, ולמרות זאת עדיין יש תקציבים שמוזרמים אל הצבא. "אני לא מת על ה-'זאב זאב' הזה", אמר לימור: "שמענו את ענייני התקציב חמשת אלפים פעם. הדבר הכי טוב שקרה לצבא בשנה הרעה הזו, היא ההתפרצות של הקורונה, כי שופכים כל כך הרבה מיליארדים למערכת הביטחון, כך שתחת ההגדרה הזו הרמטכ"ל קיבל את תוספת התקציב".

איפה הרמטכ"ל? 

לסיום נושא המשבר בצבא, דנו השלושה בכך שהרמטכ"ל אביב כוכבי ממודר, לטענתם, מעניינים ביטחוניים גדולים. יואב סיפר כי "הסיפוח נוגע לצבא, ואף אחד לא שיתף אותו, כך גם בהסכם השלום עם איחוד האמירויות. עוד הוסיף לימור: "יושב פה רמטכ"ל, ומסתכלים עליו כאילו הוא לא חשוב – אין עבודת מטה והפער בין תקוות השלום עם האמירויות, למציאות בסופו של יום בעזה תהומית". לימור הדגיש כי "צריך לכנס את האנשים הטובים שיש כאן, אך במקום זה נלחמים בהם והופכים את כולם לבוגדים – האנשים האלה כאן כדי לשמור עלינו, אי אפשר לרסק את המערכות. בסוף לא תהיה פה מערכת שתשמור עלינו, וזו הטרגדיה הכי גדולה שתהיה פה". 

על רקע משבר הקורונה והמשבר הפוליטי, לימור שיתף נקודת מבטו על מה שהגדיר כהתפרקות המערכות הציבוריות: "כל הכותרות עוסקות בפרקליטות, אבל ניתן לראות את אותה המגמה גם מערכות הביטחוניות", ופירט: "על תוכנית המאה ועל הסיפוח אף אחד לא התייעץ, על ההסכם עם האמירויות אף אחד לא התייעץ, ואם אנחנו יודעים על שתיים, כשבטוח היו עוד מאתיים".

נקודת אור

לסיכום בטעם טוב, ניסו השלושה לציין נקודת אור בתוך המצב הביטחוני. "שלושת הארגונים שאנחנו מכסים (צה"ל, השב"כ והמוסד) עשו עבודה טובה בשנה שחלפה", אמר לימור. "המוסד", לדבריו "עושה עבודה מאוד מרשימה, מנתנז שבאיראן בה פעל, על פי פרסומים זרים, ועד היחסים עם האמירויות". לימור המשיך את דבריו והדגיש כי "השב"כ וצה"ל פעלו גם הם בכל הגזרות, וייצרו, על אף משבר הקורונה, שנה שקטה יחסית בהיבט הביטחוני". אלון חתם את הדברים, וציין כי: "זו אחת השנים הטובות ביותר מבחינה ביטחונית ואולי אחת השנים טובות ביותר שהיו לנו כאן הרבה מאוד זמן".