השנים האחרונות תחת ממשל הנשיא לשעבר דונלד טראמפ התאפיינו באופן מוחלט כמעט בתיאום עמדות בין ארה"ב וישראל בנושא הסכם הגרעין עם איראן. הפרישה של ארה"ב מההסכם ולחץ הסנקציות הכבד האמריקאי על איראן הידקו עוד יותר את שיתופי הפעולה הביטחוניים בין שתי המדינות.
למרות ההבדלים הצפויים בין ממשל טראמפ לבין זה של הנשיא החדש ג'ו ביידן, במערכת הביטחון סבורים כי במחויבות הבסיסית לביטחונה ולשמירה על האינטרסים של ישראל לא יהיה שינוי, כך שצה"ל לא צפוי לשנות בתקופה הנראית לעין את אופי הפעילות שלו לנוכח ההתבססות האיראנית באזור.
אך לצד ההישג לישראל מעצם העובדה שארה"ב יישרה קו בנושא הגרעין, ולצד המצוקות של הממשל באיראן והבידוד שלה מהעולם, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי לאחר שנים שבהן תוכנית הגרעין האיראנית הלכה לאחור בעקבות ההסכם עם המעצמות, השנה האחרונה מתאפיינת במגמה אחרת לחלוטין. איראן במוצהר מפירה את ההסכם ברגל גסה ובמקביל להפרות נוספות ומשמעותיות החלה שוב להעשיר אורניום לרמה של 20%.
גם אם במערכת הביטחון סבורים כי הצעדים הללו נועדו מצד שלטון האייתוללות ליצור פרובוקציות ולשפר עמדות לקראת חידוש המו"מ עם ארה"ב והמעצמות, בישראל לא יכולים להתעלם מכך שצעדים אלו עשויים לקצר משמעותית את הזמן הנדרש לאיראן לפרוץ לעבר הפצצה אם תחליט לעשות זאת. כבר עכשיו יש הסבורים שאם איראן תקבל את ההחלטה, היא יכולה לעשות זאת גם תוך שנה אחת בלבד.
לאחר שבשנים האחרונות צה"ל היה יכול להרשות לעצמו להסיט ממשאביו ולהשקיע פחות בהכנת אופציה צבאית אפקטיבית ואמינה להשמדת מתקני הגרעין באיראן, התמונה עכשיו שונה לחלוטין ולא במקרה עומד הנושא הזה בראש סדר העדיפויות על שולחנו של הרמטכ"ל אביב כוכבי, וקבלן הביצוע המרכזי והחשוב ביותר בהכנות אלה הוא חיל האוויר.
המעגל הרחוק
ראש להק האוויר, תת־אלוף אמיר לזר, הוא הקצין שמופקד על אימון והכשרת חיל האוויר ללחימה - מהאימונים וההכשרות הבסיסיות ביותר ועד להכנת החיל למלחמה מול יריבות במעגל שלישי כדוגמת איראן. בסוג כזה של ראיונות, עם רגישויות ברורות בנושאים מבצעיים סודיים וקשרים עם מדינות אחרות, הדברים נאמרים בזהירות מטבע העניין.
כל משפט שבוחר רל"א להגיד בלשכתו בקריה נבחר בקפידה. לא פעם השתררו שתיקות ארוכות לצורך בחירת מילים בין שאלה לשאלה. לדברים שנאמרים בלשכתו של רל"א חשיבות רבה ברמזים, באיתותים, במסרים ובסוגיות גדולות הקשורות ליכולת של חיל האוויר לתקוף באיראן, למערכה מול הציר השיעי באזור ולדלתות שעשויות להיפתח לחיל האוויר בעקבות הסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ומדינות נוספות. את הראיון הזה מומלץ לקרוא בעיון ולעתים להצטייד בזכוכית מגדלת לצורך חיפוש אחר דקויות.
האם חיל האוויר מוכן לתקיפה במעגל שלישי?
"חיל האוויר צריך לספק מענה למגוון של איומים, מרצועת עזה בשגרה, שם לעתים האתגר הוא מול המחבל הבודד, ומנגד להיות מוכן גם אל מול הגרעין באיראן. על מנת לייצר את היכולת והגמישות הזו, זה קודם כל דורש שהבסיס בהכשרה ובאימון יהיה הכי חזק שאפשר, כדי שעליו אפשר יהיה לבנות את המגדל, שזו היכולת של חיל האוויר לבצע משימות. כשראש הממשלה אומר לבצע, אז זה חייב להיות 100%".
יש היום אופציה אמינה ואפקטיבית לתקיפה באיראן?
"אני חוזר קודם כל לבסיס של היכולת והאימונים. מטוסי הקרב לדוגמה, כשירים לטיסות ארוכות. כל רביעיית קרב שלנו, בכשירות הבסיסית שלה, יודעת להגיע לכל נקודה במזרח התיכון, ומהנקודה הזו יש כאן כבר היערכות מאוד מורכבת שצריך לתפעל. אבל כאשר הבסיס שלך מאוד חזק, ועליו אתה מלביש את התשתית של המידע המודיעיני ומשם בונה את התוכנית המבצעית, זה כבר אירוע שניתן להקיש ממנו קבועי זמן ברורים, ואני לא מדבר איתך על עשר שנים קדימה".
בכל זאת בנושא הגרעין ספציפית, האם יש היום בידי צה"ל יכולת פעולה אמינה?
"לא רוצה לענות לך ישירות על השאלה הזו, אבל אני כן אגיד לך שלצה"ל ולחיל האוויר יכולת לפעול בטווחים של מעגל שני ושלישי, על זה אנחנו מתאמנים ועל זה אנחנו עובדים. למרות שהפוקוס משם ירד בשנים האחרונות, אנחנו מבינים כי אנו נדרשים להסתכל לשם ולא רק נושא הגרעין על הפרק".
כשאתה משווה את מה שנדרש היום לפעולה במעגל שלישי לעומת העבר, מה נדרש אחרת מחיל האוויר?
"נדרש מאיתנו לעשות התאמות לתורות לחימה ולשיתופי פעולה. פעולה במעגל שלישי זה לא רק אתגר של דלק ופצצות, זה גם טווח שיתוף הפעולה שלנו עם האמריקאים. כבר היום אנחנו יודעים לעבוד בשיתוף פעולה של העברת מידע ובתשתית המאפשרת לייצר את החיבורים שאחריהם קורה משהו שישראל יודעת לעשות. מהחיבורים האלה כולם מרוויחים".
אתה רואה אפשרות שמטוסים ישראליים ואמריקאיים ייצאו למשימות קרביות משותפות?
"אתה שואל אותי אם בחמש השנים הקרובות תרחיש כזה אפשרי, אני לא יודע, אבל מטוס ה־35F ומה שהוא מספק פותח הרבה אפשרויות. מהדרג הטקטי ועד הדרג המערכתי, מפקדות ומרכזי שליטה. אלה צירים שעובדים היום סביב תיאומים של אימונים. כשהציר עובד ופתוח, אפשר להשתמש בו להרבה מאוד דברים. הערוצים קיימים".
בשנים האחרונות חיל האוויר משקיע הרבה משאבים באימונים ובשיתופי פעולה בתרגילים בינלאומיים.
"מעבר לחשיבות של אימונים בשטחים שאנחנו לא מכירים, גם נוצרת שפה משותפת עם כוחות נאט"ו והאמריקאים, כאשר כיום התשתיות הטכנולוגיות מאפשרות הרבה יותר, בחיבור בין הטייסים למשימות משותפות בתרגילים".
במהלך השנה חיל האוויר ייצא לתרגיל בינלאומי ביוון, שבו ייקחו חלק גם מטוסי 16F מתקדמים של איחוד האמירויות. זו לא פעם ראשונה שהם לוקחים חלק בתרגיל, אז מה שונה הפעם?
"זה נכון שהם השתתפו וגם אני לקחתי חלק בתרגיל כזה לפני שלוש שנים, אבל מאוד נמנענו, וכך גם המארגנים, מלטוס יחד. הייתה הפרדה מאוד ברורה. בתרגיל הזה כבר מדובר בביצוע משימות משותפות, ואנחנו רואים בזה הרבה פוטנציאל. הנורמליזציה היא כר פורה לאימונים משותפים ולשיתופי פעולה. זה תמיד מקרב לבבות ואחר כך גם מספק הזדמנויות מבצעיות".
אתה סבור שהנורמליזציה עם מדינות במפרץ עשויה לספק בדרכים שונות יותר גמישות התקפית בהקשרים מבצעיים שונים?
"כן. יש לזה פוטנציאל".
בהמשך השנה ייצאו מטוסי החמקן ממדינת ישראל וינחתו בפעם הראשונה במדינה זרה, איטליה.
"בגלל המציאות המבצעית שלנו אנחנו מובילים בניסיון המבצעי עם החמקן, בגלל שעם ה־35F שלנו אנחנו מסתובבים במרחב הים התיכון בפעילויות מבצעיות, נוכחים בשטח ונותנים תפוקה, האירוע הזה גורם לכך שהרבה צבאות רוצים לבוא וללמוד מאיתנו".
בין מב"ם למלחמה
לפי פרסומים זרים, בחודש האחרון הגביר חיל האוויר את קצב התקיפות שלו בסוריה. לפחות ארבע תקיפות יוחסו לישראל, בין השאר בתקיפות של יעדים הממוקמים יותר מ־500 קילומטר מהגבול הישראלי, כולל באזור אבו כמאל הסמוך לגבול עם עיראק.
כאשר יש דיווחים על תקיפות מרוחקות יותר, מהי המשמעות מבחינת חיל האוויר?
"ככל שמתרחקים ממדינת ישראל זה הופך למורכב יותר, וזה אומר שמרחב אי־הוודאות שלך הולך וגדל. התוצאה הסופית היא 10% אולי מהמאמץ הכולל שמושקע בתכנון המבצע. כאשר אנחנו פועלים במרחקים שהולכים וגדלים ממדינת ישראל כי האויב זוחל לכיוון גבולנו, אז הכשירות שלנו למערכה מורכבת יותר משתפרת".
מב"ם (מערכה שבין מלחמות) רחוק יותר מכין אותך גם למלחמה במעגל שלישי מול איראן?
"למול אויב בכל המעגלים. באופן כללי לגבי המב"ם, מעבר לרווח המבצעי שמדינת ישראל מפיקה ממנו בסיכול יכולות, תוכניות ובניין הכוח של האויב לקראת יום הדין, זה גם מכין אותנו למלחמה, אם תפרוץ. אני אומר את זה חד־משמעית, אם תהיה מערכה בצפון, חיל האוויר מוכן טוב יותר בזכות המב"ם".
מלחמה בזירה הצפונית צפויה להיות מורכבת, וסביר להניח שגם ייפלו לא מעט כלי טיס שלנו במהלך הלחימה. כיצד מתכוננים מנטלית למערכה כזו?
"אנחנו מבינים שכמו בכל מלחמה נאבד כלים ואנשים, אבל אנחנו עושים מה שנדרש, והתפיסה המבצעית שלנו מתעמתת עם המציאות. אני מתכונן מנטלית שייפלו מטוסים ונערך מבצעית שייפלו כמה שפחות. כאשר אתה תוקף כבר היום בסוריה, אתה מתעמת עם מערך הגנה אווירית שמנסה להפיל אותך. מערך הטילים בסוריה הוא מהצפופים בעולם, ואני מעריך שחצינו כבר את אלפי הטילים שנורו לעברנו, כך שאנחנו מתמודדים כבר היום מול אתגרים משמעותיים".
הנחת המוצא שלך היא שיהיו גם הרוגים ונזקים בבסיסי חיל האוויר במלחמה הבאה בזירה הצפונית?
"בוודאי, ומנגד חיל האוויר ימשיך לפעול. יש תרחישי ייחוס שמבוססים על נתוני אמת ואנחנו מתאמנים על זה בדיוק, כפי שהיה גם בתרגיל החילי לפני כחודשיים. במלחמה הבאה תהיה פגיעה במסלולי טיסה, בדת"קים ובבסיסים, ואנחנו מבינים ומוכנים לזה".
זה יפגע ברציפות התפקודית של החיל? ביכולת לבצע משימות?
"המלחמה הקרובה לא תהיה דומה למלחמות הקודמות. האויב מכוון לבניין הכוח שלנו ועושה הרבה מאמצים בכיוון הזה. אנחנו מבינים שתהיה ספיגה משמעותית, שיהיו נפגעים ועושים את כל האימונים הנדרשים על מנת שלצד זה, המכונה הגדולה של חיל האוויר לא תעצור וזה לא ישפיע על חיל האוויר לממש את המשימות שלו".
בחלק מהעימותים האחרונים נכלל גם המאבק על התודעה, בשאלה מהו ניצחון כאשר יחסי הכוחות לא סימטריים. אירועים משבריים בעת לחימה משפיעים מאוד גם על החברה בישראל.
"זה מרכיב התודעה והוא חשוב, אבל בסוף אני איש מבצעי, ואני אומר שכאשר אתה פוגע במטרות הנכונות שלך ומשמיד אויב, מאמצי ההשפעה והתודעה חשובים, אבל הבסיס זה הצלחה מבצעית. אי אפשר לספק תודעה חיובית כאשר אתה נכשל במשימה. גם אם יקרה מצב שביום אחד נניח ייפלו שלושה מטוסים, התפקיד שלנו כמפקדים הוא שזה לא יהפוך לאירוע משברי ועל זה אנחנו מתאמנים".
ואתה חושב שהטייסים של היום הם בעלי חוסן מנטלי גבוה?
"אני חושב שהמב"ם מאוד עוזר בזה. היכולת לחצות גבול אויב, לראות טילים בעיניים. טייסי חיל האוויר מתנסים בכך בשגרת היומיום שלהם בשנים האחרונות וזה הולך ומתעצם. הם מתמודדים אל מול מה שמשוגר לעברם, מה שמפתח מוכנות וחוסן אחרים לחלוטין ממה שניתן להגיע אליהם באימונים".
ומה הקו המנחה שאתם מציבים בפני הטייסים בפעילות במב"ם לעומת מלחמה?
"במב"ם, במתח בין נפילת מטוס לפגיעה במטרה, תמיד ינצח השיקול להחזיר את מטוסינו בשלום, גם לעתים במחיר המשימה. במלחמה זה הפוך. קודם כל משימה ואחר כך שלא ייפול מטוס. שש שנים של פעילות במב"ם שבמסגרתו מאות תקיפות, מייצרות תהליך שבו אתה צריך להיות מאוד מדויק במה שאתה עושה. זו מערכה שבין המלחמות, לא כזו שתוביל למלחמה, זו לא הכוונה שלך. גם במלחמה אנחנו נעשה ברמה הטקטית כל מה שאפשר כדי שלא ייפלו מטוסים, אבל גם אם זה יקרה, המערכת לא אמורה לעצור מלהשיג את המטרות שלה".
אפשר להניח שאתם ערים לכניסת מערכות נשק מתקדמות ללבנון, בעיקר איראניות, שיכולות לכאורה לצמצם את היתרון וחופש הפעולה של חיל האוויר בזירה הצפונית.
"אנחנו מסתכלים מקרוב על מערכות הנשק האיראניות המסתובבות בסוריה ועל בניין הכוח בלבנון ועושים התאמות".
האם היתרון היחסי של חיל האוויר נשחק בזירה הצפונית?
"לא, אבל הוא מאותגר. קצב בניית הכוח שלנו והיכולת שנכנסת לחיל האוויר גבוה יותר ממה שהאויב יכול לתת, אבל הוא מנסה לאתגר את חיל האוויר ומשקיע בכך משאבים רבים. הם אומנם בגרף עלייה, אבל בסוף, בהסתכלות על ה־35F אצלנו כדוגמה אל מול תוצרי התעשייה הצבאית האיראנית שיש באזור, אין קורלציה ואנחנו ביתרון טכנולוגי ואנושי. בכך אנחנו עובדים על מנת לשמר את היתרון הזה. אנחנו עוסקים בעולם העליונות האווירית, כי האיראנים עושים מאמצים לאתגר אותה, וגרסאות איראניות למערכת ההגנה המתקדמת 300S מתקרבות אלינו גם באזור הקרוב".
