ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, עמוס ידלין, שוחח הבוקר (חמישי) עם ניסים משעל וגיא פלג ב-103FM על המשמעויות הנגזרות מהחלטתו של נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, להשהות את מכירת מטוסי ה-F35 לאמירויות: "זה תהליך שקורה, הממשל הנכנס בודק את עסקאות הנשק של הממשל הקודם". כמו כן, התייחס לנאומו של הרמטכ"ל אביב כוכבי השבוע, בו דיבר על הסכם הגרעין, והבהיר כי לישראל ולארצות הברית אינטרס משותף - שלאיראן לא תהיה פצצה".
הנשיא ביידן השעה את מכירת מטוסי ה-F35 לאיחוד האמירויות, יש לזה משמעות מדינית?
"אני חושב שמי שקורא את ההודעה של מחלקת המדינה רואה שם שתי מילים מאוד חשובות. אחד שזה הליך שגרתי, ההשהייה היא שגרתית ושתיים, שזה זמני עד שתעשה בדיקה. זה תהליך שקורה בין ממשל לממשל. הממשל הנכנס בודק שעסקאות הנשק של הממשל הקודם תואמות את היעדים האסטרטגיים שלו".
הוא הוסיף: "אני חושב שמה שמדאיג את הדמוקרטים מאוד זה המלחמה בתימן, לה שותפות סעודיה והאמירויות, יש שם אסון הומניטרי. רעב, מחלות, מגפות, והמלחמה הזאת נמשכת שנים ללא הצלחה, והדמוקרטים בעניין הזה מאוד קיצוניים, כנגד הסעודים בעיקר וכנגד יורש העצר. אני חושב שהאמירויות אחרי הבדיקה יקבלו את המטוסים, זה 23 מיליארד דולר, לא קל היום במצב הכלכלה"
ראש הממשלה אמנם מכחיש אך על פי הפרסומים, ההסכם של עם האמירויות כרוך באספקת המטוסים האלה. זה יפגע בהסכם השלום?
"אני חושב שבשלום החם לא, כי הוא אינטרס גם שלנו וגם שלהם. מה שלדעתי יכול לקרות זה שביקורו של ראש הממשלה באמירויות שהם לא הסכימו לקבל אותו עד שיראו מכתב חתום של ה-f35. אני יודע שאחרי החתימה של ההסכם שהייתה ביום האחרון של טראמפ, התחילו לתכנן את ביקור ראש הממשלה, ויכול להיות שזה כן יעשה".
די נדיר שאחרי שנשיא אמריקני נבחר, הוא לא מתקשר עם ראש ממשלת ישראל. הטלפון עדיין לא הגיע.
"אני חושב שזה לא סוד שבמפלגה הדמוקרטית יש כעס רב על ראש הממשלה מאז הנאום בקונגרס כנגד הסכם הגרעין עם איראן. נאום מאוד לא שגרתי שבו בא ראש מדינה זרה ומדבר נגד נשיא ארה"ב בקונגרס. יש כעס מאוד גדול על ראש הממשלה, גם במשך ארבע השנים של טראמפ, שהיו שנים טובות ליחסי ישראל ארה"ב. אך הדמוקרטים לא אהבו את הזיהוי המלא. אפילו הברכה לנשיא ביידן התעכבה, רה"מ היה אחד מראשי המדינות האחרונים בעולם לברך".
אתה סבור שהיחסים עלולים להשפיע?
"יחסים בין מדינות בנויים על שלוש רגליים – אינטרסים, ערכים ואמון בין מנהיגים. בנושא האינטרסים, אני חושב שהאינטרסים של ישראל וארה"ב מאוד זהים, שתיהן לא רוצות שלאיראן תהיה פצצה גרעינית ונלחמות בטרור במזרח התיכון ורוצות שלום. בנושא הערכים, המפלגה הדמוקרטית נתנה לנו הערת אזהרה, אמרו לנו שהערכים שלנו מתרחקים. אני חושב שזה לא דרמטי ולא משבר, אבל יש נורת אזהרה. בנושא האמון אנחנו בבעיה. הממשלים כולם גם דמוקרטים וגם רפובליקנים בנושא ביטחון ישראל אין התפשרות. הם יריבו איתנו או יהיו איתנו בחילוקי דעות, אבל אין חילוקי דעות על מה שחשוב".
הרמטכ"ל כוכבי דיבר כנגד תוכנית הגרעין, זה תפקידו? להציב עצמו מול נשיא ארה"ב.
"הוא ייצג את העמדה הישראלית, שאומרת שחזרה להסכם הגרעין מ-2015 היא מהלך לא נכון ובזה אני חושב שאין דבר חריג. מה שחריג זה שני דברים - העובדה שהוא אמר שהסכם משופר גם לא טוב, אולי הדיון הזה עוד לא נעשה בדרג המדיני, אבל הרמטכ"ל דיבר ברוחו של רה"מ".
הנחה את הצבא להכין תוכנית אופרטיבית נגד איראן ,הוא לא חורג מסמכותו?
"התוכנית הצבאית הישראלית, היא תנאי הכרחי להצלחת מהלך דיפלומט.י דווקא כשאמריקנים רוצים לחזור להסכם הגרעין ובו בזמן גם לשפר אותו, אלו שתי מטרות שיש ביניהן מתח לא פשוט. האירנים אומרים, 'תחזרו להסכם כפי שהיה', ואז לא נשארים לאמריקנים שום מנופים להסכם יותר טוב. הם רוצים לחזור להסכם, אבל לתקן אותו ואחד המנופים שיש זה הסנקציות. המנוף השני זה אופציה צבאית אמינה, וזה שהייתה לישראל אופציה צבאית אמינה - הביאה בסוף להסכם. גם ישראל וגם ארה"ב לא רוצות שלאיראן תהיה פצצת גרעין. האמריקנים מאמינים שהדרך הדיפלומטית תעצור את הפצצה, הישראלים פחות מאמינים בזה. אם הרמטכ"ל היה מעט יותר זהיר, הוא היה אומר 'הדרג המדיני הנחה אותי להכין אופציה צבאית', אך אני לא בטוח שהדיון הזה התקיים. היה לו נאום מאוד טוב, הוא סקר סקירה של אמצע קדנציה מאוד רחבה, גם בהיבט מיצובה האסטרטגי של ישראל, גם בנושא התכוניות שהוא מכין ובנושא מוסר לחימה יכול להיות שבנושא האירני הוא הלך מעט רחוק מדי אבל אני מבין מאיפה זה בא".