מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אמר היום (שלישי) כי משרדו החל לבדוק את מערכת הביטחון, צה"ל וגופי המודיעין, לאחר שהיום פורסם כי איראן התחילה במירוץ מחודש לעבר פצצה גרעינית ב-2019 ולא אגף המודיעין, הרמטכ"ל, שר הביטחון, ראש הממשלה או הקבינט - הורו לצה"ל  להיערך לתקיפה. אנגלמן אמר את הדברים בכנס פסגת העסקים של מעריב ו-וואלה! שמתקיים במלון דן אכדיה בהרצליה.

פורסמה היום כותרת לפיה ב-2019 איראן התחילה במירוץ מחודש לעבר פצצה גרעינית. אמ"ן לא הורה לצה"ל להיערך לתקיפה. האם תבדוק זאת?
"אני רוצה לומר שחלק מחוסנה של ישראל הוא שכולם כפופים לביקורת, כולל מערכת הביטחון, צה"ל וגופי המודיעין שלנו. הסיכון האיראני הוא סיכון מרכזי שמלווה אותנו פה במדינת ישראל. אנחנו עוסקים בכך, הן בהתנהלות של מערכת הביטחון והן בהיערכות גופי המודיעין. דוחות מבקר המדינה הם ברובם ככולם שקופים ומדווחים לציבור. התשובה היא כן, הנושא הזה על שולחני. התחלנו ביקורת בנושא הזה מתוך ראייה שמדובר בסיכון מרכזי".

בכל שנה נגבים משכירים מעל מיליארד שקלים שמגיעים להם ע"פ חוק. אתם בודקים גם את זה?
"תפקיד הביקורת הוא להסתכל הרבה בעיניים של אזרחי מדינת ישראל. חשוב לגבות מס אמת, זה נכון למי שלא משלם מס, ואבל זה נכון גם מרשות המסים שגובה מס עודף מאזרחי המדינה. אנחנו המלצנו לנקוט בגישה פרו-אקטיבית כדי להחזיר את עודפי המסים האלה לציבור. אני רוצה לומר שאנחנו אירועים את אחד האיומים המרכזיים בנושא איום הסייבר". 

הקמתם אגף. יש לכם אגף סייבר.
"אנחנו יודעים שסיכוני הסייבר מאוד משמעותיים. אנחנו ערים לדליפות מידע בכל העולם. אנחנו כעת בודקים את מאגרי המידע של רשות המסים, ורואים סיכון רב בכך שהמידע המרכזי על כלל אזרחי המדינה, שנמצא בידי רשויות המס ונוגע להון של כולנו ולהכנסות של כולנו, האם הוא מוגן. מדובר באחד המאגרים הגדולים ביותר במדינה, ומעבר לזה שהוא נוגע לכל אחד מאיתנו, יש לו השפעה על תקציב המדינה, מכיוון שמכאן גוזרים את האומדנים של הכנסות המדינה. הנושא של ביקורת סייבר - אני רואה בה חשיבות רבה.

אנחנו בודקים את אבטחת המידע ובודקים את האפשרות לבצע בדיקות חדירה. באים ובודקים האם המאגר מאובטח בפני האקרים למיניהם. בעולם של ביקורות הסייבר אנחנו נמצאים לא רק ברשות המסים. אנחנו עוסקים באיום הזה גם במערכות הבריאות. לא חיכינו לזה. מתחילת השנה אנחנו נמצאים בביקורת בכלל מערכת הבריאות, ומסתכלים גם בעולם החינוך והתשתיות. האם חברת חשמל מוגנת מתקיפת סייבר? האם מערכי התחבורה מוגנים? אלו אזורים שמעניינים אותנו מאוד, צריך לזהות את הסיכונים העתידיים". 

הוא הוסיף כי "כחלק מהליקויים שאנחנו מעלים בדוחות שלנו נוגעים להיבט ההסברתי. עד כמה לטובת העניין אנחנו נמצאים בעולם העסקי. עד כמה הרגולטורים העסקיים עוסקים בביקורות סייבר על הגופים שלנו? על הבנקים, חברות הביטוח, על גופים שמחזיקים הרבה מאוד מאגרים. אנחנו מבקרים את הרגולטור". 

בהתייחס לחקירה של רשות התחרות את חברות המזון, אמר: "כן, יש חשיבות רבה שביקורת המדינה תסתכל בעיניים של האזרח ותראה אילו אתגרים יש לו". 

במי תטפלו, מי הבא בתור?
"פרסמנו דוח מקיף בעולם המזון, עכשיו אנחנו בוחנים את התחרות בעולם הרכב. אנחנו מסתכלים על מכירת רכבים חדשים, מוסכים, ליסינג והיבטים נוספים. אנחנו רוצים לרדת לשורשם של דברים, להבין איפה החסמים ולשקף אותם לגופים". 

בתחילת דרכך קראו לך מלטף המדינה. היום נדמה שמוסד מבקר המדינה צימח שיניים. מה קרה?
"אנחנו פרסמנו בשנתיים האחרונות מעל 200 דוחות. הם עסקו במגוון נושאים. למשל, דוח האקלים. הוא פורסם לפני חודש, ואנחנו עובדים עליו כבר שנה וחצי. כדי להגיע לדוח מבוסס ומקיף את צריך להתמודד ולראות ולבחון". 

הייתה לך גישה מעצימה ובונה, והיום יש דברים שלא היו קודם.
"לא חל שינוי בדוחות. ביקורת מדינה צריכה לעסוק בנושאי ליבה, ועסקנו בניהול השקעות, ניהול היתרות על ידי בנק ישראל - שלא נבדק שנים רבות. האם את זוכרת את שער החליפין של הדולר בתחילת משבר הקורונה? 3.86. בדקנו אם בנק ישראל שמנהל יתרות של כמעט 200 מיליארד דולר בחן אפשרות להקטין את היתרות ולממש רווחים. זה לא נבחן, וההמלצה שלנו הייתה לגבש תכנית לא רק לרכישת דולרים, אלא לראות מתי אפשר להרוויח".